דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2014

סינמטוגרפיה חלק 1: עריכה, התחביר הקולנועי.

זוהי רשומה ראשונה בסדרה שמתייחסת להבטים שונים של העשיה הקולנועית המצולמת.
הדברים שבגללם אני אוהב אנימציה שונים מהדברים שאני אוהב בקולנוע. זו הסיבה שאני כמעט ולא מתייחס לאלמנטים קולנועיים בבלוג. הדיון האם אנימציה היא ז'אנר קולנועי או לא נשאר פתוח. אני אישית לא רואה באנימציה ז'אנר אבל כן מזהה אותה כדבר העומד בפני עצמו בתוך העולם הקולנועי: דרמה אנימטיבית אינה "דרמה" וקומדיה מצויירת אינה "קומדיה" בשבילי. יותר מזה, אני אוהב סרטי אנימציה בכל ז'אנר. אבל זה ויכוח ארוך (וענת קוסטי בטח תכסח אותי בהפסקה).

אי אפשר להתעלם מהחשיבות שיש בראיה קולנועית קלאסית כדי להעשיר את עולם האנימטור ובייחוד בימינו כשהגבולות בין קולנוע מצולם ומצוייר הולכים ונעלמים ונמזגים זה בזה.


'שקט', סרטון מחווה לתולדות הקול בקולנוע

מי שקרא לקולנוע קול-נוע כנראה עשה זאת רק לאחר שהוסיפו קול לסרטים. היום, כמובן, זה מובן מאליו שסרטים עובדים על שני ערוצי חישה מרכזיים אלו של ראייה ושמיעה אבל לקח זמן עד שהקול נהיה חלק אינטגרלי מהחוויה. חברת דולבי (יצרנית מערכות שמע לקולנוע) יצרה סרטון אנימציה קצר כמחווה לסאונד הקולנועי. די מקסים גם אם אובר-נוסטלגי.
את האנימציה יצרה חברת מונבוט הנהדרת. שממשיכה את מסורת המחוות שלה לקולנוע האילם כמו שהתחיל בסרטון זוכה האוסקר על הספרים של מר לסמור.

'100 כללים למעצב הגרפי' ועוד

כמה דברים חדשים למעצבים:
ספרון חמוד ומעשיר של המעצב נתנאל קראוס. רלוונטי בחלקו לכל תחום יצירתי.


הספר להורדה כPDF
דף הפייסבוק של הספר: https://www.facebook.com/GraphicDesignRules

עוד למעצבים: מדריך אינטרקטיבי שעוסק בשאלה הנצחית: כמה כסף לבקש על פרויקט?
ולסיום: האלמנטים של עיצוב. אינפוגרפיקה יפה ומעשירה:


בבלים טפשים. ספר קומיקס חדש שלי ושל חבריי הארמדילים

רוצים לתמוך ביצירה חדשה?
הספר שלי ושל שאר הארמדילים עומד לצאת במימון חברתי. בפנים יהיו 8 פרשנויות קומיקסיות לאגדות מהגמרא. ביוצרים: רננה שלמון, אורי רוזביץ, שלומי צ'רקה, מיקי פינקלשטיין, יאיר(ירקו) ורדי (שאינמץ את הקטע שלפניכם), אהד שמר, רחלי רוטנר ואנוכי. זה הטיזר שלו:

דף הפרוייקט: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=11350

ייצוג האינטרנט בשפת הקולנוע

איך מייצגים את האינטרנט בקולנוע? למה זה מסובך ולמה זה נהדר? במאמר\סרט שלפניכם (5 דקות):


כמה דברים נהדרים עולים מהסרטון הזה:
האחד הוא הנסיון לייצג משהו חדש שלא משתלב בצורה טבעית עם השפה הקולנועית מבחינת חלוקת קשב, אסתטיקה ועוד.
הדבר השני הוא ההסתכלות על הקולנוע ועבודת הבימוי כמצב של מציאת פתרונות. זה מלבב כי החיפוש אחר הדרך לבטא משהו היא שיוצרת את המדיום. "הבעיה" היא המזון, היא המנוע, לא משהו שצריך להפטר ממנו אלא לפתור אותו.
והדבר האחרון: מגוון הפתרונות המוצגים משלבים מודעות לחווית צופה יחד עם חשיבה עיצובית ונושאית.
נהדר!

מחשבות על סרטי הגמר של בצלאל

פרולוג: מצאתי טיימינג דפוק לכתוב ביקורת על סרטי בצלאל כשאני בקרוב נכנס לנעליים של שרה חתוכה כראש מחלקת האנימציה במינשר (הוראיי!!!). אז איפה היושרה? מה זה אומר על הבלוג? האם הוא יוכל להמשיך במתכונת שלו? האם אצטרך גילוי נאות מדי פעם? האם אתמסחר? האם אשבר?
בואו נרגע.
במשך ארבע שנים ראיתם מי אני ואיך אני כותב. אני פתוח לביקורת ולהערות ומקווה שאוכל לשמור על האופי הכן של הבלוג גם אם יש לי עכשיו זיקה מיוחדת למוסד לימודים ספציפי.  אז למה שאני ארצה בעצם לכתוב ביקורת כללית על סרטי הגמר של בצלאל?
פשוט כי זה חשוב לכולנו. ו"כולנו" זה קודם כל מי שרואה באנימציה כלי ביטוי אמנותי ובייחוד למי שעומד עכשיו בפני סרט הגמר שלו. אני בטוח שבצלאל עם המסורת וההשגים מספיק חזקים כדי לשמוע ביקורת עניינית מבלי לשבת בצד ולבכות. לכל אומה יש מסורת של אנימציה משלה. יש אנימציה קנדית, יש אנימציה צרפתית, יש אנימציה בריטית. אין אנימציה ישראלית.

עכברפין. סרט אנימציה פולני מ-57' שלא שודר מעולם

עכברפין. קריסטוף בבסקי, פולין 1957.
סרט על עכבר שלא מוכן לקבל את מגבלות הצנזורה.

הסרט לא שודר מעולם ושוחזר לאחר שהתגלה במקרה לאחרונה על ידי מועדון הקולנוע הפולני להנאת הצופים.
נראה כמו האב הרוחני של דיוויד אוריילי, מינימליסטי, מצחיק, מדוייק, מופשט (תרתי משמע).
לא לילדים.


עוד על שחזור הסרט באתר DIRECTORS NOTES.

רובין ועוד קליפים ישראלים חדשים

"אם הייתי יכולה לעצור לב אחד מלהשבר, אזי חיי לא היו לשווא" -אמילי דיקנסון
זו הייתה שנה עם יופי של קליפים ברמה גבוהה ובמגוון סגנונות ואלה הם החמישה שהגיעו לגמר "אסיף 2014".
נתחיל מ"רובין". אנימציית סטופמושן שנעשתה על ידי יובל ומירב נתן (סטודיו HOME שאחראים לכמה מהקליפים הטובים והמצליחים שנעשו בארץ) לשירה של אפרת בן-צור על פי פואמה של אמילי דיקנסון.



שנקר 2014

שלושה בוגרים טריים משנקר. נוכחות האסתטיקה של "מושן גרפיקס" מובהקת גם בנסיון לספר סיפור רגשי. החיבור בין השפה לתוכן יוצר לפעמים משהו חדש.

מצולות של תמר עקביה (מסלול איור)


השניים האחרים הם ממושן גרפיקס.
הילד ההורי. של נדב מזרחי


טימור ברשטמן.


סקירת מושן גרפיקס משנקר אפשר למצוא בבלוג של ערן שטרן, המרצה שלהם למושן גרפיקס.

'קומת קרקע' ועוד מבצלאל 2014

סקירת סרטי סטודנטים 2014 ממשיכה והפעם עם כמה סרטי גמר באנימציה קלאסית מבצלאל שעלו לרשת.

הראשון הוא קומת קרקע. סרט מקסים וחצי מופשט של אסיה אייזנשטיין. בבלוג המלווה את הסרט הציגה אסיה גם את הסקיצות לסרט וגם תהליכי עבודה והשפעות.


המלצות אנימיקס 2014

הי! עברה שנה ופסטיבל אנימיקס לאנימציה וקומיקס שוב איתנו. קיבצתי פה כמה דברים שנראים לי מעניינים במיוחד. ישנן המון תוכניות לילדים ולחובבי אנימציה אבל אני התמקדתי בהמלצות הבוגרות והמקצועיות יותר בדגש על אנימציה ישראלית. 


תוכניית הפסטיבל המלאה: אתר אנימיקס

מאמי: דניאלה לונדון דקל חוברת ליוני גודמן ודויד פולונסקי

דניאלה לונדון דקל, אולי מהיחידים בארץ הראויים לתואר קרטוניסטית (שזה לא קריקטוריסט ולא קומיקסאי ולא מאייר אלא מה שהיא), יצרה דמות חדשה בשם "מאמי". זה הפיילוט של מה שכנראה יהיה סדרת סרטוני אנימציה. את הסרטון יצרו יוני גודמן ודוד פולונסקי השותפים שאחראים לארט והאנימציה גם ב"ואלס עם באשיר" ו"כנס העתיד" שביים ארי פולמן.
כרגע ישנם שני פרקים שאפשר יהיה לראות בפסטיבל אנימיקס 2014.



גיף מלחמה. יונתן פופר.