דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2016

הנסיך הקטן - ערוך

"הנסיך הקטן" יצא ב2015 בהפקה צרפתית-קנדית כסרט באורך מלא המשלב תלת מימד וסטופמושן בשני סיפורים מקבילים.
לא צפיתי בו.
לא ממש שרדתי את דקותיו הראשונות ודווקא לכן שמחתי לגלות שמישהו ערך מהסרט את כל קטעי הסטופמושן לכדי סרט אחד קצר ויפהפה שנאמן למקור.
הדברים היפים נסתרים מן העין.


על האנימציה אחראים סטודיו http://toutenkartoon.ca/

מאחורי הקלעים של הסרט:

PEARL סרטון 360 מעלות מפטריק אוסבורן

מתאים לצפיה בנייד: https://www.youtube.com/watch?v=WqCH4DNQBUA  או באפליקציה של סיפורי גוגל ספוטלייט. https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WINDYMOTOROLA.html 


סרט מציאות מדומה חדש מפטריק אוסבורן, היוצר שהביא לכם את feast (של דיסני).
אפשר לראות את העיקרון חוזר: סיפור שכולם יכולים להתחבר אליו. מבט על מערכת יחסים דרך כלב\מכונית\אוכל והניואנסים הנלווים ליחסים תוך כדי מעברי זמן. ועדיין זה נסיון נחמד למציאות מדומה בלוקיישן אחד.

עיצובים של מאג פארק.





ושל טונה בורה





סרטון מאורי הקלעים קצר:


שיחה ארוכה עם היוצר:

זו-אוטופיה? אלון רותם על זוטרופוליס

זו-אוטופיה? - או איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את החלום האמריקאי




"זוטרופוליס" או "זוטופיה" הוא הישג עצום. סרט שכמעט קשה להצביע על פגם בו. לא מבחינה אמנותית, לא בידורית - ומה שבאמת מפתיע - גם לא מוסרית. בייחוד בתור הסרט שמגיע אחרי "הקול בראש" הבעייתי. סרט ילדים שמציג בעייה מורכבת ומציג לה פתרון מורכב יותר ממה שרוב המבוגרים מסוגלים לו - וככה משתווה להישג האדיר של "צעצוע של סיפור 3" ואולי אפילו מתעלה עליו.

זוטרופליס היא משל לסן-פרנסיסיקו, בירת עמק הסילקון. עיר מכילה, מחבקת, עיר בה כל אחד יכול להיות כל דבר. לא חשוב מה הגזע, הדת או המין או אפילו המגדרים שיש לאדם - או במקרה של זואוטרופליס, לא משנה מה המין והגודל… אבל האפליה שם. בכל מקום. אינהרנטית ומוטבעת בכח החיות שחולקות את העיר האוטופית. וזה מה שיפה בסרט, למרות הרים של פדגוגיה וסוכרזית.

דווקא הגיבורה שלנו, ג'ודי הארנבת שנלחמה כל חייה בשביל להשתחרר מהאפליה, היא זאת שהכי לא רואה אותה - ואולי יש כאן גם שמץ של ביקורת עצמית, שזורחת כאור ראשון שעולה כאשר האנשים הטובים בפיקסר-דיסני מוציאים את הראש מהתח…

איך חיות באות לעולם - אלון רותם על ספר הג'ונגל 2016

*זוהי ביקורת מספיילרת  ל"ספר הג'ונגל" החדש, סרט מדהים מבחינת היצירה הקולנועית שלו (ומהפן הזה ראוי יותר להשוות אותו ל"גרביטי" מאשר לסרטי ההנפשה של דיסני). סרט מעולה, ברצף לזוטרופיה הנהדר. ודווקא בגלל שמדובר בסרטים מוצלחים כל-כך מעניין אותי לחפור לעומקם ולגעת קצת בהקשר ההיסטורי והחברתי שלהם. להבין דרכם את העולם בו אנו חיים.


לקראת העיבוד החדש ל"ספר הג'ונגל" הבינו היוצרים שבסיפורים של קיפלינג חסר הצד השני, ושברוח התקופה הנוכחית אי-אפשר לעשות סרט שכולו עומד על המין הזכרי. אם רוצים לשמור על סטראטיפים מגדריים אפשר, כמו בגרסה הרוסית, להפוך את האבא הדאגני בגירה לאמא קשוחה. חשיבה קצת יותר מתקדמת הייתה לשנות דווקא את מינו של באלו, האבא חסר הדאגות של מוגלי. שירחן הטיגריס האכזרי גם היה יכול להיות טיגרסית אכזרית, וגם המלך לואי היה יכול להיות מלכה. וכמובן שבקלות אפשר היה להפוך את מוגלי, גיבור הסרט, לילדה.

אם הייתה איזושהי כוונה לאזן מגדרית את הסרט היה אפשר להפוך כמעט כל דמות בסרט מזכר לנקבה, ואפילו את כולן - אבל דווקא קא, הנחש, נבחר לעבור שינוי מגדר. הדמות המהפנט…

הזהו אדם? הרהור על שואה וזוטרופוליס

איפה היה אלוהים בשואה?
בואו נאמר שהוא לא היה. נוציא אותו לחלוטין מהמשוואה. האם זה אפשרי?לא לגמרי. כי אנחנו נמשיך לשאול שאלות על צלם אדם ועל מיהו אדם. הרי בני אדם יכולים להיות מפלצות רצחניות ועדיין נאמר שזו התנהגות לא אנושית. "הוא לא בן אדם". אז מיהו אדם?
חשבתי על כך כי קשה לדבר על מוסר אנושי ללא אלוהים. ויש משהו אירוני בלהגיד איפה היה אלוהים בשואה כי ברגע שהוא לא שם אין בזה שום "ניצחון" אתאיסטי עליו לכאורה. יש פשוט דממה ואז השאלה "ומה עכשיו?". אם הייתי אתאיסט הייתי רוצה שאלוהים יהיה בשואה ולהפנות כלפיו את האצבע המאשימה. וכשהוא ינו אז כל שנותר הוא לחפש את האדם. האדם שחוטא להיותו אדם.

-----------------


בהרבה סרטי דיסני חיות מדברות או מתלבשות ואנו קוראים לזה "האנשה".
לפעמים הן מחקות אותנו, כמשל, לפעמים הן מדברות בשפתנו כדי שנבין (אבל בני האדם בסרטים לא מבינים אותן). הסרט "רובין הוד" של דיסני למשל אפילו נפתח במעין התנצלות על ההאנשה כשהמספר מסביר ש"זוהי גרסת ממלכת החיות לרובין הוד". אבל זוטרופוליס שונה. כי בזוטרופוליס אין בני אדם…