דלג לתוכן הראשי

גובלינס: בית ספר לאנימציה


השנה, כמו בכל שנה, זכו תלמידי גובלינס להכין את סרטוני התדמית של פסטיבל אנסי. הפסטיבל הגדול בעולם לאנימציה.
גובלינס הוא בית ספר צרפתי מאוד מקצועי שמציב רף גבוה מאוד של מקצועיות בתחומים מגוונים: אנימציית דמויות, עיצוב ובימוי.
סרטי הבוגרים מציפים את האינטרנט מדי שנה ומהווים הברקות ויזואליות ומשעשעות. עם זאת, לאחר שרואים כמה סרטים מתגלה גם חולשת בית הספר. הוא לא מייצר סרטים אישיים. הסרטים, במבנה העלילתי שלהם מאוד דומים. ולרוב מכילים מסע פרוע והזוי של דמות עד לאיזשהו קליימקס ויזואלי. המטרה היא בעיקר לחדד את יכולות אנימציית הדמויות והאקשן הקולנועי ופחות לומר משהו או לרגש. באותה מידה ניתן לראות בכך דבר טוב. לפעמים ב"בצלאל" (וגם בבתי ספר אחרים בארץ) האנימציה האישית היא עלה תאנה המכסה על חוסר יכולות מקצועיות. האם באמת חובה לבחור בין השניים? האם על כל אמן אנימציה אישי להיות "לא מקצועי" במובן התעשייתי? האם מי שמתמחה בתחום "צר" של אנימצית דמויות לא יוכל לבטא עצמו כיוצר מלא? כמובן שאין הכרח. אבל ברמת תוכנית לימודים, בעיקר זו שקצרה מ-4 שנים, כנראה עדיין מדובר בגישות סותרות.
בית הספר גם כולל סאמר סקול בינלאומי באנגלית בנושא אנימציית דמויות. מעניין איך הוא...

טוב. אני מסדר את הסרטים כך: קודם כמה מסרטי ANNECY, אחר כך סרטי גמר . תהנו.
צפייה כוללת ניתן לראות כאן ובלוג תרגילים פה. ומייקינג אוף של הרבה פה.

אנשי ציפור במחול חיזור:










זה אחד היפים:






ולסרטי הגמר, שהם מאוד מזכירים את המבנה של  הסרטונים לאנסי:
ספארי בוער:

וזה הבלוג המרשים של הספארי הבוער: http://mr-teckel.blogspot.com/

אחרי הגשם באה מפלצת ענקית שכיף לאנמץ:


"הנקודה העיוורת": סיפור מתח עם טוויסט:


פיראטים: סרטון "גובליני" קלאסי:




"הבניין", אחד הסרטים הטובים! גם עיצוב, הומור והנפשה.


making of של "הבניין".

אוקטפודי: סיפור אהבה מקסים בין שני דיונונים ביוון:


ואחרון חביב: שומר המגדלור.


וזה קצת מאחורי הקלעים:


הבלוגים של יוצרי "שומר המגדלור" עם קונספט ארט מרשים, דרך הבלוגים ניתן לראות קצת את תהליכי העבודה שמטפחים בגובלינס:

וקצת על בית הספר:




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: