}


"הפילדמרשל" הוא אחד מסרטי הזיכרון (המצוינים) של מיזם "פנים. יום. זיכרון" של בית אביחי. אבל הסיפור הזה אינו בא לתאר את אורי גרוסמן ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השניה, אלא להאיר בזרקור על דמיונו הפרוע ויצירי מוחו, דרכם נחשפת אישיותו. בסרט, הסופר דוד גרוסמן ואביו של אורי, משוחח עם הגנרל הפסיכופט הרצחני שבדה בנו.
על הסרט אחראים יוצרי האנימציה הבולטים נעם נדב ונועם משולם. הסגנון משמר את הקו האיורי-רישומי של נעם נדב כפי שהוא, עם כל חיוניותו.

ראיונות ופרטים נוספים באתר המיזם: הפילדמרשל באתר בית אביחי
הבלוג של נעם נדב: http://noamnadav.blogspot.co.il/ 
פיצ'י פוי:  http://pitchipoy.tv/



סיפורו של אורי עצמו הופיע בעבר במיזם "פנים. יום. זיכרון":


בהמשך תמצאו מבחר מהעיצובים של נעם נדב לסרט, הכולל סטוריבורד, פיתוח דמויות ועלילה:
(לחצו להגדלה)


























מורגש שאחד הדברים הבולטים בסרט הוא המעבר מאורי לדמות שברא. להלן מספר נסיונות:







מייק רייס ועוד הרצאות ופאנלים חדשים על כתיבה והפקה לאנימציה

לחשוב בגדול.
אמנם לא עושים הרבה סדרות וסרטי אנימציה בארץ אבל המטרה הזו מונחת על השולחן ולצורך זה התקיימו כמה הרצאות שנעשו לאחרונה בישראל עם אורחים מחו"ל שלשמחתנו תועדו. כחלק מהמאמצים בשבוע הקרוב יתקיים גם אירוע של איגוד האנימטורים על הפקה לאנימציה: https://www.facebook.com/events/ical/export/?eid=876454719155028

באנימיקס התארח מייק רייס כותב לסימפסונים ולסרטי אנימציה (גנוב על הירח, עידן הקרח ועוד)
להאזנה: מייק ריס, כיתת אמן (דרך איגוד התסריטאים)
להאזנה: פאנל יוצרים ואנימטורים במסגרת פסטיבל אנימיקס

בנוסף: נעשו סדנאות של מיזם ירושלים במסגרת הקפיצה המשולשת לפיתוח סרטי וסדרות אנימציה בישראל.










זוכי אסיף 2016 ונימוקי השופטים

אנימיקס נגמר ואיתו אסיף. ולהלן הזוכים בקטגוריות השונות:

אסיף 2016 נימוקי השופטים –

פרס גרוס

פרס יורם גרוס 2016 מוענק לדניאלה שרר על עבודתה כיוצרת סרטי אנימציה עצמאית ומאיירת, הנוגעת בנושאים חמקמקים וכואבים של ילדות, ניתוק וזרות, ועושה זאת בשפה קולנועית איורית ייחודית לה בה דימוי זורם לתוך דימוי, והעמדה קודמת מתגנבת לתוך העמדה חדשה ומאירה אותה באור המגלה, ללא מילים, משהו נוסף על הסיטואציה. עבודותיה של דניאלה מתאפיינות בדיוק רעיוני, המותיר מקום גם למשחק ביחס לטקסט של מספר – רבות מעבודותיה מתייחסות לטקסט המסופר באופן המזכיר דיאלוג לא איור שלו, אלא הרהור אודותיו – ותשובה לו.

הפרס ניתן לדניאלה כעידוד ליצירה עצמאית, על מנת שתמשיך לפתח את הסגנון הייחודי לה, ותיצור סרטים נוספים.


קטגוריית סרטים עצמאיים

מועמדים:
שוק/ דותן מורנו
לילי/ חני דומבה ותום קוריס
מכתוב/ מעיין אנגלמן לבית אבי חי
מחפש אותם. - Neko Productions לבית אבי חי
- Animetzba Lettersproject / פיל אנימציה בע"מ

פרס ראשון שוק/ דותן מורנו –

גדולתו של הסרט הוא בהצלחתו להעביר לצופה מציאות מקומית מובהקת באמצעים ויזואליים רזים, קווי עפרון גסים ורוטטים משרטטים עולם עשיר בלי להזדקק לצבעים, אותם הצופה משלים בדמיונו, בעזרתם של קולות הדמויות, רעשי הרקע והתיאורים העשירים.
דותן מורנו מצליח לטפל בנושאים לא קלים כמו פריפריה, מזרחיות, עוני וזהות בלי ליפול למלכודות של בנאליה בייצוג ובעיצוב. הסרט, שמבוסס על סיפור של סמי ברדוגו, לוקח אותנו למסע אינטימי בחייהם של בן ואם, תוך טיפול בדמויות בכבוד ובעדינות, במחוות גופניות, הבעות פנים וקולות מדויקים, עשירים וחמים.
מתוך העולם הויזואלי הדל של השיכון הישראלי, מצליח דותן לדלות פרטים עשירים ולהגיש לנו מכלול שכולו מלא אהבה, כמיהה וגעגוע לנוף אנושי שלמרות הסיפור האישי, מצליח לגעת בצופה, להכניס אותו לעולם חברתי ותרבותי אותנטי ולעמת אותו אתו בלי להטיף ובלי להתריס. הסרט פשוט עוטף את הצופה ומשאיר לו את מלאכת הפיענוח.



מועמד מעניין: אנימאצבע של שרון גזית


קטגוריית קליפים

מועמדים:
- מעגלים/ אורי לוטן ויואב שטיבלמן
- נבל/ שחף רם
- באותו גל/ סוהיני טל
- בים בם בום/ פיל אנימציה בע"מ

פרס ראשון 'מעגלים'/ אורי לוטן ויואב שטיבלמן -

"מעגלים" הוא תוצר מרהיב עין של עבודת צוות מעולה וניכר שנעשה בהקפדה ובאהבה גדולה. מהסיפור למלאכת העיצוב, החומריות והקומפוזיטינג, יוצרי הקליפ מציבים רף גבוה לא רק לעשייה המקומית אלא ליצירה אנימטיבית בכללותה.



פרס שני 'נבל'/ שחף רם

קטגוריית סרטים מוזמנים ומסחריים

מועמדים:

- תשע נשמות/ ניר וגלי
- OurDesign / סטודיו פוינק
- IEA / פיל אנימציה בע"מ
- לילה לבן 2016 / נעמה צרפתי ונדיה גוביזקנסקי
- לכיתה/ סטודיו דוב אברמסון
- פרומו לאח הגדול/ יובל ומרב נתן, יפתח חוצב

מקום ראשון מפוצל

מקום ראשון לסרט מוזמן שאינו שיווקי תשע נשמות/ ניר וגלי – "ניר וגלי" מצליחים לשמור על אותן איכויות ייחודיות שסללו את דרכם אל מסך הטלוויזיה הישראלי כתיבה מושחזת, תזמון קומי מדויק ואוזן רגישה לניואנסים ישראליים שהופכים את "תשע נשמות" לסדרה מצחיקה, חריפה, ובעיקר מקומית מאוד.

מקום ראשון לסרט מוזמן שיווקי - Our Design / סטודיו פוינק
בתוך שדה צפוף של סרטוני פרסום מונפשים מצליח Our Design להתבלט במצוינותו ובקפדנותו הבימוי פשוט וחכם, האנימציה מסוגננת ושובת לב, ומעל הכל עומד עיצוב עשיר, בעל טביעת אצבע ייחודית ותשומת לב לפרטים הקטנים ביותר.

ציון לשבח על איכות אמנותית לילה לבן/ נעמה צרפתי ונדיה דוביז'נסקי - שילוב של מחול ומוזיקה עם צבעוניות פנדה זרחנית יוצרים עבודה חושנית ומרהיבה. באמצעות טכניקה ידנית "קלאסית", היוצרות מצליחות להפיח חיים חדשים באייקונים תל אביבים מוכרים.




תשע נשמות באתר מאקו: http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season13-nine-souls/Video-438c1e20143c451006.htm 

חביב הקהל:

קטגוריית סרטי ילדים

מועמדים:

- כשאהיה גדול/ אדיק מיטגרץ, קבוצת מדיה הופ!
- צ'וקומוקו/ מוטי זיגמן, קבוצת מדיה הופ!
- זאק וקוואק, העונה השניה/ Candy Bear Productions, QQD Ltd.
- רוזלינד פרנקלין/ פיצ'יפויי הפקות אנימציה
- שפינוזה/ פיצ'יפויי הפקות אנימציה

מקום ראשון 'כשאהיה גדול' אדיק מיטגרץ, קבוצת מדיה הופ! – –
בעזרת קו ילדותי ומשובב לב, מצליח אדיק מיטגרץ להמחיש בדיוק ובקסם רב את משאלת הלב הכה מוכרת של כל ילד וילד להיות גדול ועל הדרך מזכיר לכולנו כמה ולמה אנחנו כל כך אוהבים אנימציה. - 





ציון לשבח על עיצוב ושפה חזותית רוזלינד פרנקלין/ פיצ'יפויי -
מלבד לספר את סיפורה הפרטי של המדענית, הסרט 'רוזלינד פרנקלין' נוגע בנושא חשוב ביותר הדרת -נשים מהמרחב המדעי והקושי עמו מתמודדות אלו מהן שבוחרות להימצא בו כנגד הסיכויים. הוא מטפל בשני פנים אלו ברגישות רבה ובחן יוצא דופן, ומצליח להיות רלוונטי גם לצופים צעירים מבלי להתפשר על סגנונו הוויזואלי הייחודי.
לאור זאת מצאנו לנכון להעניק לו ציון לשבח על עיצוב ושפה חזותית.


סרטי סטודנטים

מועמדים:

- אני בילי/ משה גלבוע, בצלאל
- פוצי המעופף/ עידו בהר, בצלאל
- מקק/ יונתן השילוני, ספיר
- Lou's Cruise / טל הירשנזון, שנקר
- במילים אחרות/ טל קנטור, בצלאל
- Patterns / שחר דיוויס, בצלאל

מקום ראשון 'פוצי המעופף'/ עידו בהר -
לגרום לצופה להזדהות עם דמויות ולהתרגש עד עמקי נשמתו, זה לא דבר של מה בכך, בטח כשמדובר בסרט סטודנטים. בסרט הזה, האנימציה והמשחק המדויקים יוצרים הזדהות עמוקה עם הדמויות, שגורמת לצופה להתרגש. עם עבודת הסאונד המוצלחת, הבימוי המדויק והעיצוב הייחודי, מצליח היוצר לספר סיפור עמוק וטעון רגשית ולייצר סרט יוצא דופן, מרגש ונוגע ללב .


מקום שני 'במילים אחרות'/ טל קנטור -

סרט מרגש ואנושי, המצטייר כמו שיר לפני הצופה. התסריט המדויק יחד עם השפה האנימטיבית המקורית והמינימליסטית, מצליחים ללכוד את מהותו של זיכרון נבנה, מתפרק, ומתנגן במוחנו בלי סוף - . על כך נוסף גם הבימוי הרגיש ועבודת הסאונד הנפלאה, התורמים ליצירת חוויה שלמה ומהפנטת .


ציון לשבח על וירטואוזיות קולנועית מקק/ יונתן השילוני -

ציון לשבח מוענק לסרט "מקק" עבור וירטואוזיות קולנועית המתבטאת בבימוי מוקפד, עריכה אפקטיבית,
משחק שובה לב של הדמויות ופסקול עשוי ביד אמן.



אחד המועמדים המעניינים Lou's Cruise / טל הירשנזון, שנקר:

המלצות אנימיקס 2016 ועוד

אנימיקס 2016 מתקרב ואיתו כמה המלצות אנימציה. אני חייב לציין שההמלצות ברובן על פי תחושת בטן ולא בהכרח הכרות עם הסרטים אלא אם כן כתוב אחרת. מצטער. בנוסף, ישנם גם אירועי קומיקס עשירים שאותם יצטרך לסקור בלוג אחר.
כל סעיף פה הוא גם לינק לדף באתר הפסטיבל המאפשר למצוא את שעות ומיקום ההקרנה.



שניה לפני אנימיקס, ביום שני 1.8 בערב, יתקיים אירוע של לופ דה לופ ישראל עם אנימציות לופים מגניבות ומינגלינג איכותי: https://www.facebook.com/events/1640182839632806/

אז איפה היינו? אה כן, אנימיקס 2016.

תמי ברנשטיין יקירת הפסטיבל


תמי ברנשטיין. תמי היא יוצרת ותיקה ועשירה שזוכה השנה להיות יקירת הפסטיבל. היא תערוך מספר אירועים במסגרת הפסטיבל בה היא תדבר על פועלה ויצירות אהובות עליה.
ושיחה עם תמי על "ספר הג'ונגל" של דיסני. 

אורח הפסטיבל מחו"ל השנה יהיה מייק רייס, תסריטאי הסימפסונים. הוא ידבר על פועלו בהרצאה מיוחדת: הסימפסונים ומשפחות יהודיות אחרות
  • ויהיה גם לקט שאצרתי אני על סרטי אנימציה ישראלים שאני אוהב במיוחד.
  • את הפסטיבל יסגור במוצאי שבת אירוע פליפינג המצויין בו יוצרים מציגים פרויקטים עכשויים שלהם עם בירות ומינגלינג כיפי.  https://www.facebook.com/events/167247733678816/

סרטים ארוכים:

  • אנומליסה. אם  עדיין לא ראיתם את היצירה הזו אז פשוט תעשו את זה. זה סרט לא רגיל אבל כך אומרים על כל סרט של צ'ארלי קאופמן (תסריטאי  "אדפטיישן","להיות ג'ון מלקוביץ", "שמש נצחית בראש צלול" ועוד). זהו סרט על ניכור ועל אינטימיות מסוג שלא רק שלא קיים באנימציה, אלא גם לא בסרטי לייב. מומלץ. כתבתי עליו פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2016/01/ANOMALISA.html 




  • הצב האדום, סרטו הארוך הראשון של מיכאל דודוק דה וויט שגידל דורות של אנימטורים על ברכי סרטו הקצר והנפלא "אב וביתו". זהו סרט משותף לו ולסטודיו ג'יבלי. סרט ללא מילים על אדם הנקלע לאי בודד.


  • כשהרוח תנשוב. קלאסיקה מכמירת לב על זוג קשישים הגווע לאיטו מנשורת גרעינית. כן, מדכא אך קלאסי.


  • מקבצי אנימציה קצרה מהעולם: לא ראיתי רבים מהם ולכן אני ממליץ על כולם כדי לראות סרטים בפורמט הגדול שהם נועדו לו:
עוברים ושווים- מקבץ אנימציה טובה שפוספסה בעבר.
המלח האובד (נראה לי הכי מענין בגלל הסרט החדש של קורדל בארקר, יוצר "החתול חזר" המופתי)
במים עמוקים
המתופף הקטן
האיזור השקט
אנימציה למבוגרים בלבד- מקבץ



סדנאות:
יש מגוון סדנאות אנימציה לילדים ולא רק. בין השאר, כפיר רם, מנהל IAC, ירצה על עתיד האנימציה, האפקטים והגיימינג.

כמה טריילרים:






כמה המלצות על הרצאות ומפגשי קומיקס שהועברו אליי מולדיק סנדלר:

בתחום הקומיקס אני ממליץ על המפגש עם קלאוס ג'נסון, צייר קומיקס אמריקאי חשוב.
על ההרצאה "יופיו של הכיעור" של הילה נעם על קומיקס אלטרנטיבי לא "יפה".
ההרצאה "אלף שנות מנגה" על ההיסטוריה של הקומיקס היפני.
על ההרצאה "מור נגד מוריסון" של שני כותבי הקומיקס המעניינים.
ולילדים יש את הסדנאות של אורי פינק, נירמו ואלנבוגן.

Inline image

התוכניה המלאה, לחצו להגדלה:






איך להאיר סצנה? תשובות עם רקעים מסטיבן יוניברס

* תודה לשיר קנובלר על התרגום. את השווריל שלה תמצאו בסוף הפוסט. מתוך הבלוג הארי העוזר helpfulharrie.tumblr.com דרך הבלוג המשובח: http://arspiration.tumblr.com/

בקצרה: סטיבן יוניברס היא סדרה על ילד מיוחד וחברותיו בלעי הקריסטל הקסומים. את הסדרה הגתה רבקה שוגר (הנפלאה) שגם עבדה על אדוונצ'ר טיים וקיבלה הזדמנות לפתח משהו משלה.
המאמר הזה מתייחס לפן מרכזי בעיצוב צבע ותאורה לאנימציה.

אנונמי/ת שואל/ת
תוכל להסביר איך עושים תאורה ברקעים? ספציפית איך לעזאזל עושים את זה בסטיבן יוניברס. יש שם ארט יפהפה, הלוואי עלי ליצור את סוג התאורה הזה. תודה!
ובכן, תאורה ברקעים לאנימציה נעשית במטרה ברורה לכוון את העין למקום בתמונה שהאנימציה מתרחשת בו. חשבו על זה כמו על הפניית זרקור למקום כלשהו על במה!
בעצם, בהרבה מקרים הצוות של סטיבן יוניברס ממש מצייר דברים שנראים כמו זרקור.



image
image
image


שמתם לב שכל הדמויות נמצאות באזורים שיש בהם מקור אור? זה נעשה כי העיניים שלנו נמשכות לאזורים שיש בהם ניגודיות גבוהה. העיניים קופצות ישר לפנסים, וכתוצאה מכך - ישר לדמויות!

אם אראה לכם רקעים מסטיבן יוניברס ללא הדמויות, תוכלו לנחש איפה הדמויות אמורות להופיע?




image
image
image
image

בכל הנוגע לתאורה ברקעים האלה, מה שצריך להבין הוא שיש כמה טכניקות וחוקים שמשפיעים על בחירת הגוונים והבהירויות.
נוף בתמונות מתחלק למישורים שונים: חזית, רקע, ומישור האמצע שביניהם, שבו נמצא את הדמויות בדרך כלל. בחיק הטבע לרוב יש גם חלל עמוק, כלומר דברים שהם ממש ממש רחוקים, כמו הרים.
ראו למשל את הדוגמה הבאה:



image

ברקע הזה קיימים כל המישורים, ואפשר לשטח אותם למפה של צבעים כך:



image
image

      מאחורה יש לנו שמיים ולפניהם הרים, זהו החלל העמוק.
      אחר כך יש עצים ואבנים, זהו מישור הרקע.
      בנוסף יש לנו מספר אבנים קרובות, זוהי החזית. החזית יוצרת תחושה של עומק: הניגוד בין החזית והחלל העמוק גורם לנו להרגיש כאילו אנחנו מציצים מבחוץ אל תוך מרחב עמוק.
      וכמובן יש לנו את מישור האמצע, ואת הזרקור שמופנה למרכז "הבמה".

החזית בדרך כלל מנוגדת לרקע ולחלל העמוק. כלומר, אם המישורים הרחוקים מלאים בגוונים כחולים וסגולים-קרים, החזית תהיה מלאה בצבעים חמים, כמו חום וירוק. גם הבהירות תהיה בשני קצוות מנוגדים של הסולם: החלל העמוק בדרך כלל בהיר וצבעו חיוור, בעוד שהחזית בדרך כלל צבועה בצבעים כהים.
צבע השמיים חשוב מאוד לשאר סכמת הצבעים! הסיבה לכך היא פרספקטיבה אוורית, רעיון פשוט יחסית אבל כזה שדורש הסבר קצר.
הדרך הכי פשוטה להבין את הפרספקטיבה האווירית היא לדמיין יום ממש ערפילי. נכון שביום כזה דברים נראים יותר ויותר מטושטשים ככל שהם יותר רחוקים? אז זה קורה גם בימים רגילים. העניין הוא שביום רגיל שמים לב לכך רק כשמדובר באובייקטים מאוד מאוד רחוקים.





image

בעקרון, ככל שאובייקט יותר רחוק כך הוא נראה פחות ניגודי, ובנוסף לכך צבעו נעשה דומה יותר לצבע השמיים. הסיבה לכך היא שיש טיפות מים באטמוספירה, והשמש זורחת על טיפות המים כך שהן משקפות את צבע השמיים. ככל שמשהו יותר רחוק, כך יש יותר טיפות מים בינינו לבינו. ביום ערפילי התופעה הזו מורגשת יותר, פשוט כי יש הרבה מאוד מים באוויר.
בדרך כלל זה אומר שדברים רחוקים נצבעים בצבע תכלת, כמובן משום שהשמיים הם בדרך כלל תכולים.
אבל לא תמיד! סטיבן יוניברס מתרחשת בשעות שונות של היום, כך שתוכלו לראות כיצד בהירות וצבע השמיים משתנים בהתאם לשעה, מה שמשפיע על העומק הצבעוני.




image
image


איך עושים את זה ת'כלס? יש כמה חוקים שכדאי להתבסס עליהם. האזור עם הניגודיות הכי גבוהה הוא זה שילכוד את עין הצופים. כדי להבין את זה טוב יותר, הנה גרסאות בשחור לבן של רקעים מסטיבן יוניברס:




image

העין שלכם נמשכת לחנות כי יש ניגוד בולט בין הצללים הכהים והזרקור הבהיר!
שם נמצא המגוון הכי רחב של ערכי בהירות, החל משחור מוחלט ועד האור הלבן של הזרקור שמופיע במישור האמצע.
לעומת זאת, המקומות שהעין אינה נמשכת אליהם כוללים מגוון מאוד קטן של ערכי בהירות. מישור החזית כולל רק שחור ואפור כהה, ומישור הרקע - רק לבן ואפור בהיר.
בדרך כלל החזית תהיה כהה יותר ממישור האמצע, והרקע יהיה בהיר יותר ממישור האמצע, שעה שבמישור האמצע עצמו יימצא מגוון מלא של ערכי בהירות, מהכהה ביותר ועד לבהיר ביותר.
אני אומר "בדרך כלל", כי זה לא תמיד המקרה. יש מצבים שהרקע בהם הוא דווקא האזור הכהה ביותר בתמונה:



image

אבל הם יחסית יוצאי דופן!

אז לסיכום:
-          קודם מחליטים לאן הצופים אמורים להסתכל. זהו המקום שתהיה בו ניגודיות גבוהה. כלומר, שם צריכים להיות צללים כהים ואורות חזקים.
-          משתמשים בפרספקטיבה אווירית על מנת להוסיף עומק לתמונה. ככל שמשהו רחוק יותר כך הוא פחות ניגודי.
-          מתכננים את הרקעים תוך מחשבה על המישורים השונים. במישור האמצע צריך לגוון הרבה בין ערכים כהים ובהירים. מישורי הרקע והחזית צריכים להיות מנוגדים זה לזה בבהירותם, האחד כהה והשני בהיר.

למידע נוסף, אולי תרצו לעקוב אחר  kevindartducksofrubberellemichalka שהם ארט דירקטורים בסטיבן יוניברס! אני חושב שגם amandawinterstein וגם rickycomet מציירים כיום רקעים עבור הסדרה. 

לסיום, כמובטח: השווריל של שיר קנובלר, שגם הייתה סטודנטית שלי :)
גם כתבתי על פרויקט הגמר האינטרקטיבי-אנימטיבי שלה שנה שעברה:  https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/12/win-machine-2015.html