דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2014

אלוהים בקולנוע הישראלי: על בחירה להאמין.

"...הרי עולם הדרמה, בתיאטרון ובקולנוע, עסוק בכל כוחו ליצור בנו את השהיית האי-אמון. זה המושג הראשון והבסיסי בלימודי דרמה: Suspension of disbelief. מושג מרתק בעיניי: השהיית האי-אמון. מטרת הדרמה היא ליצור לנו אשלייה של מציאות שתגרום לנו להאמין במה שאנחנו רואים. מי שטבע את המושג הזה הבין נכון שמחוץ לאולם הקולנוע אנחנו חיים את חיינו במצב של אי-אמון. כלומר, בציניות. אנחנו לא מאמינים בכלום, לא מאמינים באף אחד, חושדים בכל. ציניים. בקולנוע, לעומת זאת, כולנו מאמינים. בחיזרים, ערפדים, שדים, רוחות רפאים, אנשי זאב, מלאכים וגם באלוהים." יאיר רווה במאמר על העדר האל בקולנוע הישראלי: http://cinemascope.mako.co.il/archives/19729איפה אלוהים היה בקולנוע הישראלי יאיר רווה ("סינמסקופ") כתב מאמר שבו הוא מבכה את העדרו של אלוהים מהקולנוע הישראלי. יאיר, כאדם מלומד גם במקצועות היהדות וגם בקולנוע, כמבקר וכיוצר, ציפה לראות תחייה של הקולנוע ככלי לתיאור ועיסוק החוויה הדתית שבראשה: הדיאלוג עם האל. וזה לא קרה.
ברשותכם, אני אגיד כמה הרהורים שלי בנושא ואז אתייחס לדברים שיאיר מעלה.

כפי שגם יאיר מדייק…

עיצובים לסרט 'שישה גיבורים' של דיסני

"שישה גיבורים" BIG HERO 6, סרט הסופר-גיבורים החדש של דיסני, מגיע וזה זמן טוב להעלות עיצובים שנעשו עבור הסרט. אחד הדברים המעניינים הוא ההחלטה שהעלילה תתרחש בעיר סאן-פרנס-טוקיו שמשלבת עיר אמריקנית עם יפאנית ויוצרת יצור כלאיים מעניין. אז נתחיל ממנה ונמשיך אל הדמויות. תהנו! (יש פה תמונה אחת מסרט אחר. נראה אם תמצאו)

איידס

אזהרה: סרטים על מיניות ואמצעי מניעה.
יום האיידס הבינלאומי.
אני לא מציג פה נושאים מיניים בדרך כלל אבל זה נושא שראוי לדון בו. ולמעשה הסרטים הבאים באמת ראויים לדיון. רובם עוסקים בנושא של שימוש באמצעי מניעה אבל קשה להתעלם מהסאבטקסט שקשור לעיסוק במהותו של המין עצמו.

שני דוקו אנימציה מעוצבים: 'מרסל, מלך טרבורן' ו'טוסילגו'.

סרטו של תום שרודר, "מרסל המלך", הוא דוקו על תרנגול בלתי מנוצח עם בימוי דינמי ועיצוב מהמם.


את הדינמיות במעברים בין שוט לשוט אפשר לזהות כבר בסרטו הראשון של תום, "BIKE RIDE":

*ראיון עם היוצר: http://www.pbs.org/indiefilms/shorts/marcel-king-tervuren/

עוד סרט דוקו שמעוצב באופן מיוחד הוא "טוסילגו" של יונס אודל המוכשר ("רבולבר" המופתי). הסרט מגולל את סיפורה של חברתו של טרוריסט ומשלב עיצובים וסגנונות רבים בהם עיצובים נאיבים של דור הפרחים עם ארכיוני עיתונות.


שווה להסתכל על יצירותיו האחרות:  https://vimeo.com/jonasodell/videos

'מעבר לחומת הגן', מיני-סדרה חדשה בקרטונטוורק.

זו תקופה מעניינת בסדרות האנימציה האמריקניות. תחושת האינדי שאופפת את הרשת מחלחלת אל המיינסטרים של הערוצים הגדולים ומביאה יצירות שלא מפחדות להיות אפלות, פנטסטיות וחסרות פשר לעיתים. אמנם גם כאן אפשר למצוא מניירות מסוימות וסגנון עיצוב ונרטיבי דומה ועדיין יש כאן הזדמנות חדשה להורים לשבת עם הילדים ולהנות יחד מסדרה טובה ודמויות שיישארו גם אחר-כך.

"מעבר לחומת הגן" היא סדרה של 10 פרקים קצרים שנוצרה על ידי פאט מקהאל, סטוריבורדר ב-ADVENTURE TIME. זו סדרה על שני אחים למחצה שתועים ביער ומגיעים לכל מיני מקומות מוזרים שבהם נמצאות שאריות פנטסטיות שאיש לא מכיר.

אחרי שנראה טעימה מהסדרה אתם מוזמנים לצלילה ליצירות נוספות וארט של אנשים רבים וטובים שעבדו על הסדרה.

על הסדרה:


קישור: ראיון ישן עם פאט לANIMATION INSIDER.
הטמבלר הרשמי של הסדרה.

דברים ישנים של פאט:


קליפ רישומי ואפל:


עיצובים של פאט:




ניק קרוס תרם לארט-דירקשן, לעיצוב הדמויות ולאנימציה.
הנה דברים אחרים של ניק קרוס, שמזכיר לפעמים את רן וסטימפי:


משהו עצמאי:


פרוייקט שלא מומש בסוף:


תהליך העבודה באנימציה של ניק קרוס (דרך גיא שגיא).


ניקוי פריים בפל…

Opus אופוס. סרט הגמר של עודד אילני ועידן בר 2014

אחד האתגרים הגדולים לאנימטור זה לבנות סרט שמבוסס כולו על דמות אחת בחלל אחד. אין לו לאן לברוח והכל מונח על כתפי הדמות הזאת, יכולות המשחק שלה ויכולתה לעורר הזדהות. זה מה שקורה בסרט "אופוס" ולכן זה לא מפתיע שזהו גם נושא הסרט הזה: מופע של דמות אחת על הבמה.



"אופוס" הוא סרט הגמר של עידן בר ועודד אילני ממנשר 2014.
תיקי העבודות של היוצרים:
עידן בר: https://vimeo.com/108783409Idan Bar
עודד אילני: https://vimeo.com/104094531

עיצובים של הסרט:

Lake (אגם). סרט הגמר של אלה גריסרו ודנה לוי 2014

סרט הגמר המצויין של דנה לוי ואלה גריסרו ממנשר 2014 מצייר מפגש ביער בין בחור שהלך לאיבוד בטראק לבין... (מכיל עירום מצוייר)


הסרט הזה מכיל דקויות רבות ובאמת מצליח להעביר רגש ופנטסיה ומידה מאופקת של אירוטיות.
מה שמעניין אותי זה שהסרט לכאורה עוסק בהומוסקסואליות אבל אלו הם רק פני השטח. המתח בין הבחור ל"יצור" מתחיל כמפגש פנטסטי (האזניים המחודדות מייצגות את האלמנט הפנטסטי הזה כבר בהתחלה) המביא איתו רתיעה של הדמות הראשית. בהמשך הרתיעה מתורגמת לרתיעה מהפן ההומוסקסואלי שבא לידי ביטוי בנשיקה. אבל הסרט לא נעצר שם אלא משיב את האלמנט הפנטסטי וזו בחירה די מגניבה. לפי זה יש פה טשטוש בין המטאפורה (יצור פנטסיה) ל"נושא" וה"מסר" (הומוסקסואליות). הקפיצה בין שניהם שמה את שניהם במרחב המטאפורי והממשי באותה מידה.

אני אסביר.
עולם הפנטסיה הוא הומואירוטי מטבעו כיוון שהפנטסיה משקפת את יוצר הפנטסיה. כמו שבחלומות שלנו כל הדמויות הן ייצוגים שלנו. כך ש"האחר" בחלום הוא בעצם "אני. והמשיכה אליו היא בעצם משיכה עצמית. במובן הזה הפנטזיה פה היא חלק מנושא הסרט ולא רק אמצעי להעברת …

התבגרות

קצרים על התבגרות (במובנה הפזיולוגי-מיני-פסיכולוגי).

לופ דה לופ על התבגרות


התבגרות מתומצתת לדקה (מיני במקצת)


SIDEWALK- התבגרות נשית

Sidewalk from Celia Bullwinkel on Vimeo.

זה אני! קלישאות סרטי אנימציה קצרים שקצת נמאס לי מהם

התחלתי להנחות סרטי גמר וזה זמן טוב לסמן קלישאות של סרטי אנימציה קצרים.
הקלישאות נאספו בעזרת חבריי השוליה.


1. דמות מהורהרת מקופלת רגליים
2. דמות צוללת במים
3. מעבר לאנימציה מופשטת באמצע הסרט
4. לויתנים
5. מטאפורות על המצב האנושי-קיומי שבדרך כלל אומרות: האדם הוא מכור, תלותי, בורגני ועול הקיום הוא פונקציה של חוסר היכולת להרפות.
6. מטאפורות שחוקות על פוליטיקה: המצב סתמי, בנאלי, מעגלי, בלתי פתיר, כולם דומים לכולם והכל חוזר על עצמו לנצח ללא תועלת.
7. דמויות מהורהרות, לא זזות, קו רועד
8. כלום לא באמת קורה
9. שימוש בדג זהב כמטאפורה
10. ניגוב של מראה עם אדים.
10.5 כתוביות שמשולבות בסרט (למשל במראה שמנגבים ממנה אדים....)
11. סרט שמתחיל בצלצול של שעון מעורר (מודה באשמה - ככה גם הסרט שלי התחיל...)
12. זאב כסמל להיבט הפראי שבנפש האדם
13. סרטים שמתחילים עם נגינת עוד
אוי! כמעט שכחתי: 14. זקנים. משום מה הם דמויות נפוצות מאוד בסרטי גמר.
הבהרה (כי אנשים לא הבינו אותי): אני לא באמת מתייחס לקלישאות האלו כבעיה. העניין הוא שמשום מה עולם היצירה האנימטיבי פעמים רבות שותה ויורק אל אותה באר. כמו שעד לא מזמן לא הי…