סרטי אנימציה נמנעים מדיאלוגים לצערי. יש לכך הרבה סיבות: אנימציה מסוגלת להביע הרבה גם בלי דיאלוג, אנימציה היא אמנות התנועה והגזמה, השורשים הנטועים בקולנוע האילם, הומור סלפסטיק, אוניברסליות של שפת הגוף ועוד. אבל ישנו גם פחד. דמות שמדברת צריכה לדבר נכון, עם קריינות נכונה שמתאימה נכון לשפתיים ואנימטורים הם פעמים פחדנים. אני כל שנה מחפש דיאלוגים לתרגיל לסטודנטים ובתחתית הפוסט תמצאו את האהובים עליי. הנה כמה מאמרים, חלקם כתובים וחלקם בוידאו על דיאלוגים. מדריך לכתיבת דיאלוג מהבלוג של ערן ב.י (עברית). http://byeranby.blogspot.co.il/2014/02/blog-post.html  טיפים בכתיבת דיאלוג (אנגלית): http://www.scriptmag.com/features/how-to-write-great-dialogue-craft-walking-talk  מגה-לינק לטיפים ומאמרים על כתיבה:  http://floobynooby.blogspot.co.il/2014/01/the-ultimate-list-of-screenwriting.html  מבחר דיאלוגים לשחקנים: מאגר דיאלוגים לשחקנים מתוך סרטים וסדרות טלוויזיה עיצוב דיאלוג: איך דמויות מדברות: בכמה דרכים אפשר לומר משפט אחד? זה כבר קשור לנושא אחר, של סאבטקסט ובכל זאת: תר

-דוני דארקו... זה שם של גיבור על... -מה גורם לך לחשוב שאני לא? ג'ייק גילנהול להבנתי הוא לא שחקן. הוא מבחינות מסוימות ה-שחקן. ישנם שחקנים מסוימים שאני מוצא את הדמות שלהם אחידה ומתפתחת לאורך סרטים שונים וג'ק גילנהול הוא כזה. ראיתי לאחרונה את קוד מקור . בעבר צפיתי ב זודיאק , הר ברוקבק וכמובן, דוני דארקו . קוד מקור הוא סרט מדע בדיוני בו חייל במצב של מוות קליני נשלח להחליף את תודעתו של נוסע רכבת תמים כדי לפענח הטמנת פצצה ולנטרל אותה. את המשימה הזו הוא מבצע שוב ושוב עד להשלמתה. במהלך מסע הגיבור הזה הוא מתאהב ויוצר פתח באמצעות האהבה לחיים שלאחר המוות. לאחר זמן מה שהרהרתי באמת שמאחורי המד"ב הבנתי שהייתה לי את התחושה הזו בעבר ב דוני דארקו . מותו של הגיבור בשני הסרטים נועדה לפתוח דלת לחיים בעלי משמעות. אבל היה עוד משהו. מעל קוד מקור ריחפה השאלה: אם החייל נשאר בתודעתו של נוסע הרכבת, אז למעשה הוא החליף אותו והנוסע, מנטלית, מת. והלא זה בדיוק מה שדוני דארקו מבין: שהגוף הוא תחפושת. ולכן הוא מוותר עליו בצחוק מתגלגל בזמן שהוא קורס תחת מנוע מטוס שנופל עליו מהשמיים. ישנם אפילו ש

ניב שפיגל ורוברט מורנו יצרו בבצלאל את "משא LOAD" סרט גמר עטור פרסים. הסרט עלה עכשיו לרשת והנה הוא לפניכם יחד עם ארט ומאחורי הקלעים של תהליך העבודה.

פתאום הבנתי על מה "למעלה" של פיקסאר. אולי זה טרויאלי, תגידו אתם. אנחנו מגלים בתחילת הסרט שקארל ואלי לא יכולים להביא ילדים לעולם ומשלימים עם זה. הנסיון לפצות על החוסר מתבטא בהגשמת חלום אחר: מסע לדרום אמריקה בעקבות החוקר הנערץ מונץ. אחר כך כידוע החלום לא מתגשם, אלי מתה וקארל מוצא עצמו במסע לדרום אמריקה עם ילד מעצבן. ואז ברגע השפל הוא מחליט להשאר ללא הילד ולחיות (ולמות) ליד המפל העצום שתמיד הבטיח לאלי שאליו יגיעו. אחד הדברים שהופכים את הפתיח של הסרט לכה מרגש זה הגילוי כי אלי לא יכולה להכנס להריון. מאותו רגע קארל מתעל את כל כוחותיו להשלמת החוסר המדומיין שהוא מזהה באשתו. הגילוי ברגע הדרמטי של הויתור, כשהוא מעיין בספר ההרפתקאות של אלי ומגלה כי היא מבחינתה חיה חיים שמחים ומספקים, הוא הגילוי לא באשר להשלמה עם המוות של אלי ומוכנות לוותר על החלום שהיא לא מימשה אלא להפך: הוא מבין פתאום שהנסיון שלו לפצות אותה הוא בעצם השלכה. היא לא הייתה צריכה פיצוי. היא השלימה עם מצבה, אהבה את חייה ואת בן זוגה. אבל הוא עצמו, קארל פרדריקסון, חי בהדחקה ממושכת בנוגע לצורך שלו בילד. ברגע שאלי יצאה מהת

he Email This o

ערוץ ניקולודיאון שהביא למסך כמה מסדרות האנימציה הפופולריות ביותר חוגג יומולדת. הנה כמה מחוות שמוקדשות לו: "להיות ילד ניקולודיאון" נעשה על ידי האנימטור טאקר בארי לכבוד הסדרות עליהן גדל. אוסף מחוות בVINE: מומלץ גם לעקוב אחרי הטמבלר שלהם: http://nickanimation25.tumblr.com/   - טמבלר מיוחד לכבוד 25 שנה. https://nickanimatedshorts.tumblr.com/  -הקצרים של ניקולודיאון http://nickanimationstudio.tumblr.com/  - טמבלר סטודיו האנימציה