דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2011

לינקים ועוד דברים שלא מצאתי להם מקום משלהם

איגוד מקצועות האנימציה
ממשיך להתפתח. נערכו כבר כמה מפגשים על מנת לייצג כמה שיותר אנימטורים פעילים. אתם מוזמנים להכנס, להרשם ולקחת חלק בבניית העתיד של התחום בארץ. באתר יש מאמרים מעניינים ועוד.
ופה http://www.atzuma.co.il/selfemployedrights נמצאת עצומה לשיפור זכויות הפרילנסרים בישראל.

ג'ון קריקפלוסי, היוצר של רן וסטימפי במאמר על עיצובי דמויות
http://johnkstuff.blogspot.com/2007/08/character-design-primer.html

סרטון על עצות שקיבל מישהו שרצה להיות עצמאי.
http://vimeo.com/21475881

pinterest אתר שמאפשר ליצור לוחות השראה ויזואליים ישירות באינטרנט.

תהליך עיצוב דמויות של אולג מילשטיין באתר "הפינקס"
http://ha-pinkas.co.il/?p=6054

קטעי אנימציה נסיונית עדכניים וקצרים שאספו החבר'ה מ CARTOON BREW
http://vimeo.com/channels/cartoonbrew

ניתוח של שוט משחק משובח של מיקי מאוס ב"החייט האמיץ"
http://www.michaelspornanimation.com/splog/?p=2747

המון ארט של סטודיו ג'יבלי שיצר את המסע המופלא, השכן שלי טוטורו ועוד מלא סרטי אנימה.
http://floobynooby.blogspot.com/2011/07/art-of-studio-ghi…

שנה טובה!

וזה סרטון שנה טובה שעשינו ב"עת הדעת" שנה שעברה. פלאש עם לייב באפטר. אנימציה: ברק דרורי. שבינתיים נטש אותנו לאנחות והקים את איגוד האנימטורים הישראלי.
וזה של ירקו ידידי!

אז שתהיה לכולנו שנה פוריה של יצירה! אמן.

SUB צוללות וכדורגל

חבורת אנימטורים ניו יורקרים הוציאו לפני מספר שנים DVD קבוצתי עם סרטי אנימציה עצמאיים ושמו "AVOID EYE CONTACT". זה אחד מהם (והאהוב עליי מהאוסף). סרטו של ג'סי שמה (SCHMA) שעוסק בצוללת רוסית שנקלעת למשחק כדורגל. מה ששמעתם.

סיינפלד באנימציה

אדפטציה אנימטיבית לסיינפלד: "הנסיעה הפרועה בעקבות הזרת הקטועה".

ויש עוד הרבה כאלה. מעבר מגניב מקונספט של סיטקום לקונספט אנימטיבי.

קורנליס

מחול סוריאליסטי של אייקה נקטה.




שיעור קטלני 2

רונן ז'וראט ורון נדל בתרגיל ישן מבצלאל שהוא בעצם פרודיה על המרצים לאמנות. סרט ישן ישן ומקסים.
(לרגישים: לא לילדים בשל יחס הומוריסטי להתאבדות)

סקאר, פנסיל טסטס נהדרים

לכבוד שובו של מלך האריות ב3D והעובדה שהוא הרויח 30 מליון דולר בסופשבוע אחד, יותר מ10 שנים אחרי שנוצר(!) פרסם אנדרי דז'ה את הקטע הזה בבלוג האנימציה הנהדר שלו. אנדרי הוא אחד האנימטורים הבכירים מהדור החדש של דיסני (בת הים והלאה, התחיה של היפהפיה הנרדמת, מה שנקרא). הוא עבד 30 שנה אצל דיסני ופרש לעשות אנימציה לביתו.





כדאי לחפש את מחוות התנועה של דמויות שהוא שם בבלוג. ממתק לאנימטורים ומעורר השראה, לי יש אחד תלוי מעל שולחן העבודה.





















וזו תזכורת קטנה באיזה סרט יפהפה מדובר: אפילו . שיאיר רווה חושבאחרת:

:

מאמר על התהליך של ההעברה מדו מימד לתלת מימד של מלך האריות


animators survival kit או: מה (לא) ללמוד מריצ'רד ויליאמס

הספר של ריצ'רד ויליאמס. ערכת ההשרדות לאנימטורים. הספר הזה משום מה נחשב לספר מרכזי ללימוד אנימציה. אני אישית ממש לא התחברתי אליו. הוא מלא ניתוחי הליכות וכמעט ולא מעורר השראה בכלל. בניגוד לillusion of life של אנשי דיסני שמכיל כמויות עצומות של השראה. את שני הספרים שמתי בעזרים לאנימטורים, לעיונכם (אני רק קישרתי לקבצים שהועלו לISSUU וSCRIBD). האיש הזה, שהוא אנימטור מחונן לכל הדיעות והאחראי לרוג'ר ראביט, הוא גם מקרה מיוחד של חוסר מימוש פוטנציאל. הוא עבד שלושים שנה על סרט משלו! שלאחר מכן נלקח ממנו ויצא בDVD. הסרט נקרא "הסנדלר והגנב" והוא נראה (לא ראיתי את כולו) טרחני מאוד. כמו שאומרים: דחיינות זה למצוא את הדרך הכי מסובכת לעשות משהו. הוא הצליח. יש לו משיכה לתנועות מורכבות, חלקות, מדויקות שבאות על חשבון פשטות ותקשורת. חבל חבל. גם נראה שדסני "גנבו" לו לא מעט מהסרט לאלדין. יש שם דמיון גדול מדי בין הסרטים. אז גם זה משהו שכדאי ללמוד ממנו: לסיים פרויקטים!!! אחרת החיים יחלפו לכם מול העיניים ותמצאו את עצמכם מרצים בפני אנשי פיקסאר. הספר עובד להרצאות שיצאו בDVD. כן, בפני א…

סקצ'בוקים של מטיאס אדולפסון

מאייר שבדי, תהנו.
http://mattiasa.blogspot.com/










עוד סקצ'בוקים שלו. ואם אתם בקטע אז באתר הזה יש קישורים למלא סקצ'בוקים. ויש גם את URBAN SKETCHERS, למאיירים אורבניים.

עשור ל9\11

עשר שנים עברו מאז הפיגוע במגדלי התאומים, אני, ברשותכם, אתעלם לרגע מהפן הרגשי וזכרונותיי האישיים ואתן לאנימציה לדבר. פרויקט של אתר אניבום לזכר 10 שנים לאסון התאומים. אני אוהב את מגוון הטכניקות. העבודות הישראליות מתעלות לדעתי על השאר. בעיקר של גרוויטי.

הגעתי לזה דרך עמוד הפייסבוק של IAC

והסרט הבא, "האיש שהלך בין המגדלים", נוצר על ידי מייקל ספורן על פי ספר ילדים על פי סיפור אמיתי. למייקל ספורן יש גם בלוג אנימציה משובח ביותר. ושמו הוא ספלוג.

פרויקט אחר הוא אנימציה על פי מנולוגים על קורבנות הפיגוע. מדובר באתר שמעודד אנשים להעלות קריינויות אישיות כדי לתעד את חייהם. וזה אחד הפרויקטים שלו. הסרט הזה נעשה על ידי האחים רייך. הם עשו עוד סרטונים על פי שיחות על אסון התאומים, וכדאי לראות גם את זה שעוסק בילד עם אספרגר משוחח עם אימו.






ג'ון מברודיס מאייר שער לניו יורקר בנושא, עם הרבה סקיצות:



הדרקון הראשון שלי- הארט

מצאתי ברשת את ספר הארט המרהיב של "הדרקון הראשון שלי". ספר ארט שגורם לך לקוות שביקום מקביל עשו את הסרט הזה בקלאסית. אבל עד שנוכל לנדוד בין יקומים, נצטרך להסתפק בסרט שפשוט פספס את ההזדמנות להיות נועז ברמת העיצוב. מה שכן, מאוד השתדלו לשמר את הדרקונים במגניבותם. הם לא נראים כמו בסקיצות אבל הם לפחות לא בנאליים. ולמה הדרקון הראשי נראה כמו סטיץ'? אולי כי זה אותו הבמאי? אולי.


Open publication - Free publishing

ניבים ישנים old fangs

בטור הימני של הבלוג שמתי סרטים שאני אוהב מVIMEO. אני מוסיף לרשימה מדי פעם.
זה אחד מהם:

כמה אני אוהב את הסרט הזה. שני חברים יוצאים למסע עם חבר נוסף שצריך לסגור משהו בעברו.
מיוחד, אמיתי, ומעוצב להפליא.
את הסרט עשו אדריאן מריגו ואלן הולי.
ראיון איתם בmotion grapher/

עוד סרט של אלן הולי:


בין דמות ליוצרה

למה תמיד בסרטים האלה האנימטור יוצא סדיסט?

לוני טונז: DUCK AMUCK מ1953

מניפולציה, סרט זוכה אוסקר מ1992

וכמובן, איוב הנצחי, מר קו. הראיתי אותו השבוע לבן שלי בן 3 והוא צחק יותר מכל סרט שהראיתי לו בעבר. אין מה לעשות, סלפסטיק תמיד עובד. (יש כאן פלייליסט עם איזה 100 סרטים. לא עברתי על כולם, לתשומת ליבכם, לא באחריותי)


העיקר שבסוף הם משלימים... מר קו ויוצרו קונדולי. רגע... אז היוצר הוא בעצם מר קו..נדולי?


רנגו- רקוויאם לרוח המערב

אני משער שהרבה אנשים לא ראו את הסרט, אז אני מתנצל על כל הספוילרים אבל זה לא באמת ספוילרים. עיקר החויה לא תהרס בגלל מה שייכתב כאן.


רנגו הוא קלישאה.
כלומר, הוא יודע שהוא קלישאה, מניירה, ציטוט קולנועי. שאין לו קיום מעבר לסרט שבו הוא דמות ראשית.
רנגו יודע שהוא דמות ראשית בסרט, והדמויות יודעות באיזה שוט ייגמר הסרט. הן אומרות את זה.
הן יודעות קולנוע וחיות בעולם קולנועי. בו שום דבר לא קיים לפני שהמצלמה התחילה לעבוד.
התבנית של רנגו היא ידועה צפויה ומוכרת, היינו שם ברוג'ר ראביט, בצ'יינה טאון, במערבונים. מי שרוצה רשימת מחוות וציטוטים יכול לקרוא את הביקורת של יאיר רוה כאן. אבל אותי זה פחות מעסיק. אחת השאלות שאני חושב עליהן כשאני רואה סרט זה "למה דווקא עכשיו"? למה הסיפור הזה או הדרך בה הסיפור מסופר נעשה דווקא עכשיו?
במקרה של "רנגו" התשובה לכך העלתה הרבה תובנות.


הסיפור בקצרה:
זיקית מבויתת הולכת לאיבוד במדבר ומגיע לעיירת-מערב-פרוע קלאסית. הזר, ששמו לא ידוע (גם לו), ממציא לעצמו זהות בדויה של גיבור. הוא הופך לשריף העיירה ומהווה מקור לתקווה לאזרחים. מישהו שולט במים בעיירה,…