רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2019

צעצוע של סיפור 4: צעצוע ללא סיפור

תמונה
צעצוע ללא סיפור 4
*מכיל ספוילרים לסרט.

הצעצועים חוזרים אלינו לאחר כמעט עשור ונתחיל מזה שנקודת המוצא של "צעצוע של סיפור 4" לא טובה. "צעצוע של סיפור 3" סגר מעגל מושלם של עלילותיהם של וודי וחבריו, הצעצועים של הילד אנדי שגדל והפך לעלם שכבר לא צריך צעצועים. הסרט השלישי גם עימת את גיבורי הטריולוגיה עם החידלון הנצחי: המוות, בדמותו של כבשן פסולת מתכתית, ובסיומו זכו וודי ושות' לפתוח דף חדש אצל ילדה מלאת דמיון בשם בוני.
האם הייתה הצדקה לאחר כעשור לשוב אל סדרת הסרטים עם פרק נוסף? מבחינתי התשובה היא כן, גם אם הסרט נופל ברמתו מהסרטים האחרים.
הסרט "צעצוע של סיפור" הראשון לא רק פתח את עידן פיקסאר שהשפיעה מאוד על הקולנוע של העשורים האחרונים, אלא היה ההופעה המוצלחת הראשונה של סרט ארוך שכולו נותר באנימציה ממוחשבת. הסרט עשה שימוש מבריק בטכנולוגיה החדשה. הוא יצר עולם ראליסטי של צעצועים חיים, וגם עשה שימוש חכם במצלמה התלת מימדית כפי שלא ניתן היה לעשות בסרטי אנימציה קלאסית. בסרטים דו-מימדיים המצלמה נוטה לזוז על ציר אופקי או אנכי אבל ממעטת לנוע על ציר העומק. היא גם מוגבלת ב…

אייזן ושוורץ, פיילוט קומי של יאיר ששון, מנשר

תמונה
יאיר ששון הוא סטודנט (לשעבר) ויוצר נהדר. את הסרט הזה עשה בהנחייתי ובהנחיית יניב שמעוני במנשר כסרט שנה ג' אותו הוא כתב, עיצב, הנפיש וביצע את הקולות. מולטי-טאלנט אמיתי. הסרט הוא לךמעשה פיילוט לסדרה עם הדמויות המקסימות האלו של אייזן הפסיכופת והחתול שלו.


חוץ מזה, יאיר הוא גם יוטיובר מאלה שיש להם 700,000 עוקבים. אז אם אתם אוהבים דמויות אנימה, מוזמנים לערוץ שלו שם הוא מצייר דמויות להנאתם של המעריצים.

הערוץ: https://www.youtube.com/channel/UCMGw5u3Yqb6crAtxznj8kxw



שווריל:











על פנטזיהדות של משה רט: מסע לעומק הממשות

תמונה
פנטזיהדות - משה רט, הוצאת ידיעות אחרונות הכל בראש התרבות האנושית מנהלת דיאלוג מורכב ועתיק ימים עם עולם הדמיון והפנטזיה. מעבר קדום הספוג במיתוסים, דרך אגדות עם וסיפורים שעברו בעל פה, הגענו עד למהפכה התעשייתית ובעקבותיה לעידן המודרני בו התרבות האנושית הרחיקה מעל עצמה קסם, דמיון, מלאכים ושדים, מיסטיקה ואי-גיון. על פניהם ביכרה התרבות את המדע, השכל, ההגיון והחילוניות. השינוי הזה נראה כדרך חד-כיוונית שבה פנטזיה נתפסת כ"שטויות לילדים" והתרבות האנושית מסלקת את החושך הדתי, המיסטי והפנטסטי מחייה. אלא שפנטזיה אינה גחמה שנובעת מחולשה וככל שהמודרניזם מאחורינו נראה שגם תנועת ההשכלה במובנה העמוק הגיעה למיצוי ואנו נמצאים בעיצומה של תנועת מטוטלת אחורה. כך, בעקבות ערעור מעמדה מתעוררים דיונים חדשים, הן במדעים והן בהגות לגבי מקומו של הנסתר בחיינו. בזאת ובעוד עוסק ספרו החדש של משה רט "פנטזיהדות" אותו אבקר במאמר זה.

CARGO סרט גמר ממנשר, עינת נגר ואלה טבוריסקי

תמונה
CARGO (מטען) הוא סרט האנימציה של עינת נגר ואלה טבוריסקי מהמחלקה לאנימציה במנשר. הסרט מספר על בחור שתקן בעל הפרעות טורדניות שעובד וחי במקום אידיאלי עבורו: כמנופאי מכולות בנמל.
שיתוף הפעולה בין עינת ואלה היה נפלא והוציא סרט מקורי שעשה סבב פסטיבלים עולמי, כולל פסטיבל חיפה. הסרט גם הוקרן עשרות פעמים בסינמטקים ברחבי הארץ במסגרת מיזם "מנה ראשונה".



אלה ועינת כותבות:

"הסרט קרגו מציג את סיפורו של מפעיל מנוף המסדר מכולות שמגיעות לנמל בו הוא גם מתגורר.
קרגו, הגיבור, הוא טיפוס חרדתי ולחוץ שפיתח הפרעה טורדנית קלה הגורמת לו לחיות את חיו בצורה משעממת רפטטיבית תוך כדי חזרה על אותה שגרה יומיומית.
אירוע שקורה בזמן עבודתו ומפר את סדר יומו הקבוע מראש - מחייב אותו לנקוט בצעדים שלא אופיינים לו וגורם לו בעצם לחשוב מחוץ לקופסא. דרך הפעולה החדשה שלו גורמת לו להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה. הרעיון ליצור סרט שמתאר מצב חרדתי בצורה ויזואלית משעשעת הגיע מחיבור רעיונות קטנים של שתינו - קונספט ההפרעה הטורדנית ולוקיישן הנמל. אחרי שמצאנו את סיפור המסגרת התחלנו לפרק את הרעיון לגורמים נרטבים וויזואלים ו…

אלאדין 1992 מול 2019 - דמות אנימציה כשחקן

תמונה
*בתחתית הרשומה תמצאו ארט וסרטונים של הפקת אלאדין מ1992.


רימייקים ודמויות אמינות השנה היא 2019 ודיסני נמצאים בשיאו של גל רימייקים לסרטיו הקלאסיים. רק בשנה-שנתיים האחרונות יצאו "היפה והחיה", "אלאדין", "מלך האריות" ו"דמבו" בגרסאות חדשות של שחקנים חיים ואנימציית אפקטים ראליסטית. לפני כן ראינו את "סינדרלה", "ספר הג'ונגל", "מילפיסנט" (שהכיל טוויסט משמעותי מבחינת סיפור ונקודת מבט) ולפנינו עוד כמה בהם "קרואלה דה וויל" ואחרים. לרוב כשמדברים על הרימייקים האלו מדברים על הציניות של דיסני, על מחזור מותגים במקום יצירה חדשה, על הויתור על אנימציה מצד אחד וההתייחסות לאנימציית אפקטים תלת מימדית כ"Live action" גם כשאין פריים אחד מצולם בסרט כולו כמו ב"מלך האריות" המתרגש עלינו.

על דבר אחד לא מדברים ואליו רציתי להתייחס: אקטינג. משחק. לא מתייחסים לכך משום שאף אחד לא מתייחס לדמויות אנימציה כמשחקות, כבעלות יכולות משחק. אומרים ש"האנימציה טובה" אבל אין ציפיה מדמויות אנימציה לשחק טוב. וזוהי טעות כי …