איור של אסף בן הרוש אסף בן הרוש  הוא אנימטור ומאייר מוכשר בוגר מינשר ." רוך המים " (2010) הוא סרט הגמר שלו. סרט אנימציה קלאסית נהדר על מסע במעלית למרומי האייפל: מה קורה לכישרון כזה אחרי הלימודים, אני תוהה. סרט נהדר. לינק:  ראיון איתו לאתר פורטפוליו. (עוד בפנים)

תראו את ג'יין עוד על הנושא של דיסני ודימויים נשיים כתבתי ב "הפרעות התנהגות" . ובהקשר דומה תראו את מיני מאוס  בסרטון שנועד לרוץ על הקירות של איזה חנות אופנה בהשתתפות כל מיני אושיות אופנה שלעולם לא אכיר. חוץ משרה ג'סיקה פרקר, כמובן (אפשר להריץ לקטע של הצעידה על המסלול): :

דרך בלוג הקונספט ארט : עבודות של   ויקטוריה יינג , ריאן לנג , הלן צ'ן , דן קופר , ג'ו פיט ,  ביל שוואד  לעיצובים של ראלף ההורס (דיסני 2012)/ ניתן לרכוש את ספר הארט. עוד בהמשך הרשומה...

"בעיר הזו, כיוון שהגשם לעולם לא מפסיק תושבים עברו למקומות אחרים, לפרברים ולגבעות שסביב "עיר הגשם" הזכרונות עכשיו שוקעים אבל בעיר הנשכחת לפעמים, מישהו משוטט." סרט הגמר של הירויאשו אינשידה שאחראי גם לסרט ההזוי הזה "הוידוי של פוקימו": מפתיע לחשוב שמדובר באותו אנימטור.

מחפשים מתנות לאנימטורים? ל דרימוורקס  יש תוכנית הכשרה למתלמדים כמו שיש לדיסני ולאארדמן . החברה פרסמה רשימת מקורות לימודיים שעליה היא ממליצה. שימו לב שאת רבים מהספרים תוכלו למצוא במאגר העזרים לאנימטורים של הבלוג לעיון אונליין. הנה הרשימה לפניכם (דרך  DreamWorks' Animation Resources ):

סקצ'בוק המתאר מסע במדגסקר, מונפש בשילוב בין תלת לטקסטורות של איור דו מימדי. יצירה מרשימה: לצפיה באיכות גבוהה:  http://www.fluxusonline.com/2010/film.php?cod=16 מאחורי הקלעים ניתן לראות פה:  http://www.youtube.com/watch?v=u0wQLBxl4w4 : לרכישת ה-DVD של הסרט :  http://www.editions-refletsdailleurs.com/Madagascar-carnet-de-voyage.html עדכון: הסרט זכה להמשך בצורת סדרת אנימציה על מסעות. מגניב. ובאותו הקשר אבל במקום אחר: ריקשה להשכרה . פחות מושקע אבל חמוד מאוד.

זה לא פוסט מעמיק על אישיותו של מיקי. זה יהיה בפעם אחרת, אני מקווה, כשאבוא לדון ב"שוליית הקוסם", פסגת הקריירה שלו. עם זאת, בספרון המוטמע פה, תימצאו את הcharacter sheet של דיסני לדמויות הקלאסיות (גרסה עדכנית של הדמויות אבל במראה הקלאסי). אחד הדברים שמאפיינים "דף דמות" טוב בעיניי הוא כזה שבאמת יש בו זיהוי של המשחק הספציפי של הדמות ולא משהו שבלוני. קחו את דונלד דאק לדוגמה, בלי הדף הזה לא הייתם יודעים איך הוא כועס. ההבעות שלו אינן תוצר ישיר של המבנה הפזיולוגי שלו אלא של האישיות שלו. וזה חלק ממה שנהדר בו. בפוסט  "לוני טונז בתלת מימד"  תוכלו למצוא את ה- character sheets של הלוני טונז. Mouse Works Model Pack עוד על מיקי: פנסיל טסט נהדר של סצנת משחק של מיקי מתוך  פוסטים בבלוג של מייקל ספורן על "החייט האמיץ" : מודל שיט אלטרנטיבי של וורד קימבל

לא קל להיות טון. בטח לא בעידן תלת מימדי. הנה כמה טרנספורמציות שהלוני טונז עוברים בשנים האחרונות. סטודיו CREW972 הישראלי זכה להפיק כמה פרקים מהגרסה התלת-מימדית של רואדראנר (מיפמיפ, בשבילכם), הנה אחד מהם בבימוי דורון מאיר : מאחורי הקלעים של עיבוד התלת לרואד-ראנר: לא יודע מאיפה הקטע הבא אבל זה נראה נהדר (נראה לי שעשו אותו בשיטה של "רוג'ר ראביט", דו שמוסיפים לו אפקט של נפח והצללות): טריילר לאחד הסרטים החדשים (2012) של וורנר בתלת, מה דעתכם, זה עובד? מאחורי הקלעים:  http://www.youtube.com/watch?v=N1IZUS5DbHU גם טוויטי וסילבסטר זכו לסרט חדש. די ברור שהאלימות נראית הרבה יותר כואבת בתלת. אבל לא כל הרימייקים הם בתלת. יש גם כיוונים דו מימדיים (שאני די מתעב): שלא לדבר על זה: ואיך זה היה פעם? Looney Tunes Model Sheet צ'אק ג'ונס מצייר את הלוני טונז: מבחר  רקעים של הרואד-ראנר

מכיל דם, יזע, קללות ודמעות: כתבתי על איאמון אונייל גם פה ו פה

כמעט כל הקליפים של גוטיה הם אנימטיביים. חלקם טובים יותר חלקם פחות. ברובם יש אוירה די דומה: שילוב של חביבות או קלילות עם עיוות אפל שהופך את הסרטים לכמעט עינוי פסיכולוגי. כמו סרט דרמה שמחכה לאיזה גל שחור שיגיע בסופו (ושאכן מגיע לפעמים). הקליפ האהוב עליי: "מצב האמנות" על משפחה שמכניסה לחייה אורגן מכושף: (עוד בפנים)

שני סיפורי אהבה של שתי אנימטוריות ישראליות מוכשרות הילדה שאני אוהב דניאל   דים   ( סרט הגמר הנהד ר שלה פה )  בתרגיל שנה ב' מבצלאל על פי האיורים של דני קרמן לספריו של יהודה אטלס: כל זכרונותיי שזורים בך (2007) סרט הגמר של  לילך שריד  (שגם עבדה על ואלס עם באשיר)

וול-אי הוא סרט פוסט אפוקליפטי שמתייחס בדרכים רבות לסיפור נוח. אני מתכוון להציג עד כמה הוא מהווה פרשנות לסיפור נוח ועד כמה ניתן דרכו להתבונן בסוגיות עקרוניות ועכשוויות, בדגש על סימבוליקה מינית. בנימה אפולגטית אעיר שהמאמר אינו פוליטיקלי קורקט. הוא מתייחס למגדר ולפערים תרבותיים. בחלקו הוא מבוסס על הנחות יסוד שלי שלא בטוח כי אצליח להבהיר ועלולות להתפרש לא נכון. בכל מקרה אשמח להערותיכם בכל נושא שיעלה כאן.