דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2016

סרטי קלארט 2016

בחרתי מספר סרטים שמצאו חן בעיניי מתוך סרטי השנה של קלארטס. חלקם הם רק של סטודנטים משנה א'. את השאר תמצאו פה: https://vimeo.com/channels/calartscharanimfilms2016
אם מצאתם משהו טוב בבקשה הוסיפו בתגובות.

זאב לבן יקר. כשזאב מיילל בלילה ואין מי שיישמע, האם הוא משמיע קול? יצירה שמנסה לומר משהו על רוחניות והתבודדות. רבי נחמן היה אוהב את זה אני חושב.

יונתן טל מיודענו בקליפ חדש לאלו שקשה להם לקום בבוקר.

רשומות קודמות על יונתן:
קאלארטס 2015
אנימציה ב48 שעות

מרק ג'ירפות. חמוד מאוד אבל ניכר שמי שיצר אותו אהב מאוד את "מרק חתולים" הנהדר.


אחרי הצליל - איך נראה אבל בעידן הרשתות החברתיות.


זוג- מונטאז' רווי קפאין על זוגיות ובדידות.


nowhere man - לא ממש הבנתי אבל העיצוב יפהפה וכולל שימוש בקו, כתם וצבע מאוד לא שגרתיים.


החתולים דואגים לעצמם- מה חתולים יעשו אחרי האפוקליפסה.


גלים.


וידאו 69: סיפור אהבה פטישיסטי עם קלטת ישנה של וידאו. (שימו לב לפורמט 4:3 המגניב)


ילדים, עיזרו לי למצוא את סרטי התלת מימד.

מחשבות מערב 'מחול ואנימציה' עם אוסי ולד ואיתי פרומין

"מאורות" של איתי פרומין. בצלאל 2006.


במנשר קיימנו מפגש על מחול ואנימציה עם אוסי ולד כחלק מועדון האנימציה של המחלקה ושל אסיפא. לפני אוסי שוחחנו עם איתי פרומין, שלמד איתי ועם אוסי באותו מחזור בבצלאל לפני כעשור על סרטו היפהפה "מאורות". תוך כדי צפיה התפלאתי להיווכח שלא עושים יותר סרטי סטודנטים כאלה שיש בהם הפשטה, מוסיקה, צבע, פשטות ובעיקר התמקדות בתנועה; וזה התחבר לדיון שעלה בהמשך הערב בעבודה על יצירות שמשלבות מחול ואנימציה.


אוסי שוחחה על שיתוף הפעולה שלה עם הרקדנית והיוצרת אפרת רובין. היא אמרה שהיצירה המשותפת הראשונה שלהן הייתה מאוד מתוזמנת ומדויקת ולא השאירה מרחב אלתור לרקדנית. דבר שבהמשך, בפרויקטים הנוספים של השתיים, הושאר פתוח יותר לאלתור.
העניין של שמירת המקום לאלתור חזר על עצמו לאורך הערב בהקשרים שונים. אחד מהם הוא היחס שלנו למחווה (gesture) ספציפית שאנימטור מבצע. כאשר אנימטור עובד על שוט יש בזה מימד "מחולי" של פיסול עם גוף במרחב ובזמן. התובנה של אוסי הייתה שגם אחרי שיש אנימטיק ושיש תסריט ועיצוב נשאר מקום לכל שוט ולכל מחווה להיוולד ושאסור לוותר על המקו…

'סדרמזוכיזם' של נינה פיילי

נינה פיילי ("סיטה שרה בלוז"), יוצרת עצמאית וחתרנית, עובדת על סרט בשם "סדרמזוכיזם", שכשמו כן הוא, קורא תיגר על המיתוס המכונן של היהדות. מבלי להביע דיעה וביקורת אני מביא פה כמה קטעים מהיצירה שלה כשהנפלא שבהם, אנימציה בריקקמה בעקבות חג-גדיא, הוא פשוט מרהיב. והשאר.. לשיפוטכם.

איך היא עשתה את זה? על כך תקראו פה:
http://home.theodoregray.com/stitchblog/2015/7/10/embroidered-animation-finally 

ובבלוג שלה:
http://blog.ninapaley.com/category/seder-masochism/

ניתן לרכוש כל פריים מהסרט, ברקימה מקורית:
http://www.palegraylabs.com/chad-gadya




עוד קטעים, חלקם לא גמורים:











מעגלים- קליפ ישראלי חדש ויפהפה

הקליפ הזה של ג'יין בורדו הצליח בצורה מטאורית ברחבי הרשת.
קרדיט: אורי לוטן ויואב שטיבלמן. עיצוב: עובדיה בנישו.

ראיון וארט יפהפה תמצאו במונפש: מונפש- מעגלים




via GIPHY

דיאלוג עם הבעלים של דיאלוג עם הכלבה

"דיאלוג עם הכלבה", שהתחיל כטור טקסטואלי בפייסבוק, קיבל לאחרונה גרסה מונפשת שנעשתה על ידי היוצר, האנימטור אופיר ששון. התוצאה היא סדרת רשת עצמאית ומצויינת.

דף הפייסבוק של דיאלוג עם הכלבה
רשומה נוספת על אופיר ששון ויצירותיו

הפרקים כולם:



מי אתה ואיך הגעת מאנימציה לכתיבה ובחזרה לאנימציה, זה היה התכנון מראש?


בדיאלוג עם הכלבה לא תוכנן שום דבר עד שלב מאוחר, כך גם עם הסידרה. אני אנימטור במקצועי, שעם השנים יותר ויותר נשאב לכתיבה על פני האנימציה עצמה. עם הזמן אנימציה נהיתה כלי מופשט יותר ויותר כדי לספר סיפור. זה לא התחיל כך, אבל זה מה שמסב לי הכי הרבה אושר וגאווה, לנסות לספר סיפור טוב, ואולי להצליח, והצורה צריכה להתאים אליו. הסידרה הגיעה משום תוכנית טלוויזיה בה זה היה אמור להיות פינה דלת תקציב. ניסיתי ליצור משהו שאוכל להפיק בשלושה ימי עבודה מקסימום, כך שהאנימציה היתה צריכה להיות מוגבלת במידה רבה, מבלי שזה יפגע אלא יוסיף, וזה אפשרי. זה היה אמור לפנות לקהל אחר, חדש, ובהתאמה נהיה מבוסס הומור ויזואלי, שונה מהדיאלוג. כאשר זה לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לתוכן ואינן ברורות, החלטתי בכל זאת…

מהפנקס- על זוטרופוליס ודיכוי נאור

מאמר שכתבתי ב"הפנקס" כתב עת מקוון לתרבות: שועלים וארנבים מסרבים להיות משל / יוני שלמון

יש עוד הרבה מה לומר על הסרט.
בפעם אחרת. תהנו!

זוטרופוליס- דוקו מאחורי הקלעים וארט

*תודה לעינבל ברידא ואביב ספטרו על הלינק.
הפקת זוטרופוליס זה סרטון מרתק על תהליכי העבודה על זוטרופוליס. נכון שזהו דוקו שנעשה על ידי דיסני אבל מעבר לצורת ההגשה לדעתי הוא מביא תיאור נאמן של שלבי ההפקה של הסרט. הקטע המעניין במיוחד בסרט עוסק בויתור על הקונספט הראשוני שבו הטורפים אולצו ללבוש קולרים חשמליים, מה שאיפשר את הדו-קיום בזוטרופוליס. הבעיה הייתה שהקולרים יצרו אוירה אפילה מדי לסרט. אוירה מהסוג שמונעת מהצופה להתמסר לעולם שמוצג לו: דיסטופיה ולא אוטופיה. ואת האומץ לשנות משהו בסיסי בסרט, כשההפקה כבר יצאה לדרך, הם קיבלו כשאנשי דיסני הקרינו את הסרט לאנשי פיקסאר. בהקרנה הזו עלתה ההצעה של פיקסאר להשתמש בדיכוי תודעתי ולא בקולר פיזי, על ידי דיעה קדומה. דיעה קדומה לגבי חיות שכל ילד מכיר מעצם ההכרות שלו עם משלים וסטראוטיפים של חיות.





ארטאמנים: מטיאס לצ'נר, ניקולס אורסי , בריאן קיסינג'ר, שיון קין והבמאי ביירון הווארד (זכויות שייכות לדיסני)
דרך httpa//www.theconceptartblog.com/2016/03/11/concept-arts-de-matthias-lechner-para-o-filme-zootopia-post1/:::http://www.theconceptartblog.com/2016/03…