דלג לתוכן הראשי

דיאלוג עם הבעלים של דיאלוג עם הכלבה

"דיאלוג עם הכלבה", שהתחיל כטור טקסטואלי בפייסבוק, קיבל לאחרונה גרסה מונפשת שנעשתה על ידי היוצר, האנימטור אופיר ששון. התוצאה היא סדרת רשת עצמאית ומצויינת.

דף הפייסבוק של דיאלוג עם הכלבה
רשומה נוספת על אופיר ששון ויצירותיו

הפרקים כולם:



מי אתה ואיך הגעת מאנימציה לכתיבה ובחזרה לאנימציה, זה היה התכנון מראש?


בדיאלוג עם הכלבה לא תוכנן שום דבר עד שלב מאוחר, כך גם עם הסידרה. אני אנימטור במקצועי, שעם השנים יותר ויותר נשאב לכתיבה על פני האנימציה עצמה. עם הזמן אנימציה נהיתה כלי מופשט יותר ויותר כדי לספר סיפור. זה לא התחיל כך, אבל זה מה שמסב לי הכי הרבה אושר וגאווה, לנסות לספר סיפור טוב, ואולי להצליח, והצורה צריכה להתאים אליו. הסידרה הגיעה משום תוכנית טלוויזיה בה זה היה אמור להיות פינה דלת תקציב. ניסיתי ליצור משהו שאוכל להפיק בשלושה ימי עבודה מקסימום, כך שהאנימציה היתה צריכה להיות מוגבלת במידה רבה, מבלי שזה יפגע אלא יוסיף, וזה אפשרי. זה היה אמור לפנות לקהל אחר, חדש, ובהתאמה נהיה מבוסס הומור ויזואלי, שונה מהדיאלוג. כאשר זה לא יצא לפועל מסיבות שאינן קשורות לתוכן ואינן ברורות, החלטתי בכל זאת לשחרר את הסידרה עצמאית ברשת. כעת אין תוכנית מלבד השאיפה כן לתרגם את עשיית הסידרה לפרנסה.
1. האם יש קיום ל"דיאלוג עם" מחוץ לפייסבוק? איך היית מתאר את החיים כיוצר אינטרנטי ואת סוג היצירה הזה?

כרגע לדיאלוג יש עמוד מוצרים, ועמוד פטרון לתמיכה. היה גם אתר כושל שלא נועד להצלחה. מלבד זאת זהו העמוד עצמו בלבד. ישנם תומכים נפלאים ואף כמה תורמים קבועים. כרגע זה בגדר תחביב שתופס יותר ויותר מקום בי, וברור לי שזה מה שארצה לעשות בשביל הנפש ובשביל אוכל, לכן מחפש דרכים להשתפר לגוון ולשנות כדי שזה יוכל לעבוד.
3. נראה שלא פשוט לתרגם את הדף לאנימציה. פתאום הכלב מסויים והאדם מסויים. זה לא משהו שחששת ממנו? (היוצר של קלווין והוב אמר שהוא לא רוצה לשמוע את הקול של קלווין ולכן זה לא הונפש מעולם.)
לא היתה שום דרך לתרגם את דיאלוג לסידרה מבלי שמיהו ומשהו ייפגע בדרך. היו חייבות להתבצע בחירות – עיצוב, קולות – ולהתחייב לזה. כל עוד זה היה אמור להיות משודר לקהל חדש, חששתי פחות. עכשיו שזה מופץ דווקא כן בעמוד הדיאלוג, ציפיתי להערות ולאכזבות, וקיוויתי שלאט לאט הדבר החדש והשונה יתקבל, אם יהיה טוב בפני עצמו. אני מאמין שכשזה טוב, זה מתקבל טוב ללא קשר לדיאלוגים, וזה כך עם פרקים מסויימים. יש מקום לשפר, ואני עובד על כך.
חתולה, אגב, כפי שנראה עכשיו, לא תקבל קול. יש דברים שבלתי אפשרי לתרגם לסידרה, ובחירת קול לחתולה תהיה כמו הפולמוס על בחירת הקול לאלוהים בנסיך מצריים
4. האם יצירה ברשת יכולה להיות רווחית או לפחות מתגמלת באיזושהי צורה?

כרגע רווחית בצורה מועטה, ומתגמלת בצורה המקסימלית שחוויתי בחיי כיוצר. מדובר בדברים שלי שעל ליבי שחשופים לכל וזה מפחיד ונפלא. התגובות כל כך נפלאות לעתים שזה מרגש כל פעם מחדש. דיונים, עולמות דמיוניים שמקבלים חיים. לצערי משום בעיות בחיווט המוחי, אני שוכח את הטוב תוך כמה רגעים, זה עוזר להמשיך ליצור בלי הפסקה וגם למטפלים שלי
4. מה הלאה?
כרגע משפר את הסידרה, אחד החלומות הינו שהסידרה תירכש בצורה שתאפשר עבודה חלקית או אף מלאה עליה, חלום אחר הוא הוצאת ספר דיאלוגים, וככלל הייתי מאושר לכתוב תכנים גם במסגרות אחרות, זה מסב לי הנאה גדולה. הדיאלוגים הכתובים לא עתידים להעלם בשום צורה כל עוד אני נהנה וסובל.
מלבד זאת ממשיך לפעול בלי לחשוב.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):