סיכום שנת 2015 באנימציה אינו פשוט. אספנו כאן, אני ושותפיי לסיכום, מבחר של סרטים שלדעתנו בלטו השנה. על פניו זו לא הייתה שנה חדשנית במיוחד. הרבה מגמות שהתחילו בעבר פשוט התפשטו להן הלאה והפכו לשפה בשימוש יומיומי. עם זאת, זה כשלעצמו מהווה חידוש. האנימציה שלחה זרועותיה למקומות חדשים. היא בכל מקום ובכל מדיום, ממשחקים ואפליקציות עד הקרנה על קירות מוזיאון. מנקודת מבט עכשווית נראה שאולי החלוקה המסורתית לקטגוריות אינה רלוונטית יותר. מקווה שתהנו מהבחירות שלנו. יוני מי אנחנו: צביקה אורן:  יוצר אנימציה ותיק, מומחה לתולדות האנימציה, חבר הועד המנהל של האיגוד הבינ"ל לאנימציה (אסיפ"א). רועי צוקרמן:   סטודנט שנה ד לאנימציה במנשר ונציג הסטודנטים באיגוד האנימציה שירה סלימי:   סטודנטית בספיר לתואר ראשון באנימציה, גיקית וכותבת שוליית הקוסם:  אני. *הסרטים שנבחרו הם רק סרטים קצרים שנעשו ועלו לרשת ב2015 (פלוס מינוס). זה מצמצם את הבחירה אבל המטרה היא להציג את הסרטים ולא רק לציין שהם קיימים.

אנחנו הדובים פוסט אורח של שירה סלימי  כחלק  מסיכום 2015 אני לא אשקר, שנת 2015 אכזבה אותי מאוד בהמון תחומים, תחום האנימציה הוא אחד מהם. אבל לקחתי על עצמי את המשימה לחשוב על סדרה ששבתה אותי השנה. אבל מה? גראביטי פולז מסתיימת בינואר ובכלל נולדה ב2012. על ריק ומורטי כבר שפכו ים של מילים ולייקה רק עכשיו חשפו את הטריילר לדבר הבא שלהם. הלכתי להכין לי תה שהתחלתי לזמזם לעצמי את זה: וידעתי בדיוק על מי אני רוצה לכתוב. we bare bears היא סדרה חדשה ומקורית של CN,נוצרה על ידי דניאל צ'ונג. הסדרה התחילה כקומיקס אינטרנטי קצר המתעסק בחייהם של שלושה אחים דובים- גריזלי פנדה ודוב קרח (קוטב, נו) ופותחה לסדרה קצרה בת 2 עונות נכון לעכשיו. הסדרה, כמו הקומיקס עוסקת בחייהם של הדובים. החיים במערה ליד עיר גדולה בקליפורניה. השלושה מנסים להשתלב בחברה כמה שהם יכולים. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה פחות. מה שמעניין בסדרה הוא לא זה שלאנשים לא מפריע שהם דובים מדברים. ולא שהדובים האלה קונים במכולת. לא. מה שמעניין בסדרה הזו הוא השימוש בטכנולוגיה. לכל אחד מהדובים יש סמארטפון ולפטופ והם עושים את רוב התקשורת ש

סרט הגמר ממנשר 2014 "BIG TIME" מציג לנו בצורה סוריאליסטית את מכונת הראליטי, שמורידה אנשים באותה המהירות בה היא מעלה אותם. סרטם של אתי נמר, בועז גואל, גאי גולדין, ורוני רשקס.

קליפ מוסיקה ישראלי במציאות מדומה אינו דבר נפוץ ולכן זוהי אבן דרך ראויה לציון. אור פליישר יצר עבור ההרכב "לוויתנים" את הקליפ MYTH. מומלץ לצפיה בנייד על מנת לחוות את המציאות המדומה בפנורמה 360 מעלות: http://film.livyatanim.com/film_he.html  וזו טעימה מהקליפ ללא מציאות מדומה: הנה ראיון שלי עם אור פליישר היוצר: ספר לי עליך ועל החברה שלך . מה הפרויקטים שאתה גאה בהם? מה תפקידך ומה התוכניות לעתיד? שמי אור פליישר אני במאי, מפתח ואמן בן 25, גר בבית-חנן. את דרכי לעולם היצירה הדיגיטלית התחלתי מאהבה למוסיקה. לאחר לימודי פסנתר ותופים בגיל צעיר, גיליתי את עולם הסאונד והתחלתי לעבוד באולפן הקלטות. אחרי מספר שנים, ומתוך חיבה לקולנוע, החלטתי  להתמקד בסאונד למדיה (פרסומות וסרטים), מה שהוביל ללימודי סאונד בסן פרנסיסקו ועם חזרתי לארץ ללימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב. כול הדברים שעסקתי בהם נכנסו למקומם כשהבנתי שמה שמעניין אותי היא יצירה שבין קוד, נרטיב וסאונד ולכן התחלתי לחקור תחומים כמו הדפסה תלת מימדית, אנימציה בזמן אמת ושפות תכנות. יחד עם רונן תנחום (3D supervisor) ואחי

טוניקו פנטוג'ה סיים את קאלארט לפני כמה שנים עם סרט הגמר "דרקון הגיר" (cayon dragon). הוא לא היה מרוצה מהתוצאה וניסה לשדרג שוט אחד מהסרט בעזרת הידע שרכש לאחר לימודיו. בטוטויראלים הבאים הוא מראה את טכניקת השידרוג שלו שכוללת אנימציה קלאסית בפלאש וקומפוזיטינג באפטר.  תהנו! *אולי הטיפה הכי מענין שלו הוא לא לעבוד עם onion skin (אפשרות לראות את התמונה הקודמת בשקיפות). זה מאתגר אבל יש לזה השלכות משמעותיות על התהליך.   השוט אנימציה צביעה (ללא קו) אפקטים על גופי התאורה ציור רקע קומפוזיטינג בלוג הסרט:  http://stringbing.tumblr.com/ הסרט המקורי:

פרויקט הגמר האינטרקטיבי של שיר קנובלר. מנשר 2015. לינק ישיר לפרויקט באינטרלוד: tinyurl.com/shirwm אז קודם כל גילוי נאות, זה פרויקט שאני, בין השאר, הנחיתי. "בין השאר" בגלל שהוא משותף למחלקת תקשורת חזותית ולאנימציה במנשר. שיר היא אנימטורית אבל גם עורכת אפטר מנוסה. הנושא שהיא בחרה לתקוף הוא מקסים בעיניי: לייצר חויה אינטרקטיבית טוטאלית ומותאמת אישית של "ניצחון". יומרני, כן. ומאתגר. השימוש בכלי האינטרקטיבי של אינטרלוד (פלטפורמת תוכן שיזם יוני בלוך לקליפים אינטרקטיבים) מתאים בדיוק לסוג כזה של חויה מותאמת אישית. אין צורך בידע בתכנות, אלא רק בווידאו, אנימציה ועיצוב. החויה המקורית ששיר רצתה להעביר הינה חויית ניצחון. העניין הוא שהעבודה עברה גלגולים רבים ששילבו גם מחקר של תרבות פופ וקליפים, אבל בעיקר תהייה על משמעותה של חויית הניצחון הזו בכלל. נשאל זאת כך: מהי הצלחה? לכל תשובה חייב להיות פן אירוני, שכן ההצלחה לעולם חייבת להיות חמקמקה. תמיד הישג הוא נקודת מוצא לשלב הבא שיכול להיות גדול יותר מקודמו או כישלון. הצלחה היא אירונית גם (ואולי בעיקר) כשהיא תלויית

בקצרה. אני כבר לא מעדכן את יומן אירועי האנימציה פשוט כי מישהו אחר לקח על עצמו את המשימה: מוזמנים לעקוב אחרי הדף EASOUT ובו תעודכנו לגבי אירועים רלוונטים. מה קורה השבוע?יום ראשון 6/12עיר צומח חי - תערוכת איור, תל אביב... ‎Posted by Easout on‎  שבת 5 דצמבר 2015 ובכל זאת הנה כמה דברים שעומדים בפתח: פסטיבל אוטופיה שנאבק על חייו מצליח להרים תוכנית עשירה עם סרטים מגוונים וחדשים בנושאי מדע בדיוני, פנטזיה, אנימציה ועוד. בין הבולטים תמצאו את אבוללה החדש של יוני גבע שיוצג בהשתתפות היוצר. את הפסטיבל פותח הסרט החדש של צ'ארלי קאופמן אנומליסה שמקבל ביקורת מצויינות. זהו ם הסרט שיסגור את תחרות מרטון בחולון ביום שלישי הבא. בפסטיבל יוקרנו הרבה סרטים מרתקים: פאנטום בוי (סרט אנימציה צרפתי חדש), בוגדים (סרט ארוך של ביל פלימפטון) גרסה חדשה ל"הדיבוק" (הפקה פולנית עם איתי טיראן בתפקיד הראשי) וגם סרטי אנימציה קצרים ועוד ועוד. חלק מהאירועים נעשים בשיתוף המכללה לאנימציה ויש הנחות לחברי איגוד האנימציה. דברים מעניינים? אלכס אורל מספר על המסע לפיקסאר וחזרה ארצה, פרטים:  http://w