דלג לתוכן הראשי

על 'אנחנו הדובים' - רשומת אורח של שירה סלימי


אנחנו הדובים

פוסט אורח של שירה סלימי כחלק מסיכום 2015

אני לא אשקר, שנת 2015 אכזבה אותי מאוד בהמון תחומים, תחום האנימציה הוא אחד מהם. אבל לקחתי על עצמי את המשימה לחשוב על סדרה ששבתה אותי השנה. אבל מה?
גראביטי פולז מסתיימת בינואר ובכלל נולדה ב2012. על ריק ומורטי כבר שפכו ים של מילים ולייקה רק עכשיו חשפו את הטריילר לדבר הבא שלהם.
הלכתי להכין לי תה שהתחלתי לזמזם לעצמי את זה:
וידעתי בדיוק על מי אני רוצה לכתוב.
we bare bears היא סדרה חדשה ומקורית של CN,נוצרה על ידי דניאל צ'ונג.
הסדרה התחילה כקומיקס אינטרנטי קצר המתעסק בחייהם של שלושה אחים דובים- גריזלי פנדה ודוב קרח (קוטב, נו) ופותחה לסדרה קצרה בת 2 עונות נכון לעכשיו. הסדרה, כמו הקומיקס עוסקת בחייהם של הדובים. החיים במערה ליד עיר גדולה בקליפורניה. השלושה מנסים להשתלב בחברה כמה שהם יכולים. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה פחות.
מה שמעניין בסדרה הוא לא זה שלאנשים לא מפריע שהם דובים מדברים. ולא שהדובים האלה קונים במכולת. לא. מה שמעניין בסדרה הזו הוא השימוש בטכנולוגיה. לכל אחד מהדובים יש סמארטפון ולפטופ והם עושים את רוב התקשורת שלהם עם העולם החיצון בעזרתם. עם אפלקציות שמדמות את פייסבוק, אינסטגרם, טאמבלר וסנטפצ'אט. הדובים מדברים- איך לא, בשפה שבה הצופים מדברים. אני חייבת להודות שלא ראיתי באף סדרה לילדים שימוש בטכנולוגיה סדר גודל כזה. ובטח שלא עדכנית כל כך.
לדוגמא- יש פרק אחד שמתעסק כולו סביב העובדה שהדובים מנסים להיות כוכבי אינטרנט. הניסיון שלהם להיכנס לעולם הוויראלי ולהיות אהובים בידי מיליונים הוא רצון של הרבה ילדים היום, שמעלים אין סוף של תוכן יצירתי יותר ופחות אל הרשת בניסיון ליהנות ואולי גם להתפרסם.
הדובים חיים בעיר שהייתי בוחרת לתאר כקצת היפסטרית. כולם שם קונים אוכל ללא גלוטן, טבעוני ונטול אגוזים. דואגים למחזר ורוכבים על אופניים לכל מקום. ועיצובי הדמויות והארט לא מאחרים בלתמוך בזה. הדמויות נעימות לעין ועדינות והצבעוניות עדינה מאוד. הקווים העגולים והצבעים העדינים זה משהו שלא רואים הרבה לאחרונה בתחום האנימציה לילדים ויש בזה משהו מבורך. הארט גרם לי להזכר בספרי הילדים שהייתי קוראת בגן. משהו נעים עדין ומרגיע.
בנוסף לארט תומך בסדרה גם פסקול נהדר שנשען על המון מוזיקה מתחום האלקטרו צ'יל (שאפשר לשמוע גם בסטיבן יונברס הנהדרת שהזכרתי לפניי כן) הייתי רוצה לקוות שזו היא מגמה חדשה בתחום סדרות הילדים, אבל זה כי זה הטעם האישי שלי במוזיקה. הסגנון משרה רוגע ואנרגיה בו זמנית.
תחום הארט והמוזיקה מתנקזים לטעמי לתוך אדם אחד שעבד על שניהם לאורך הסדרה, לואי זונג. איש ארט ומוזיקאי שממש אפשר להרגיש את הנגיעות המודרניות שלו בתוך כל המעטפת של הסדרה.
השם של הסדרה מאוד מעניין בעיני, "אנחנו הדובים החשופים" או "אנחנו דובים בקושי" שניהם תרגומים נהדרים המתמצתים את האופי של הסדרה הזו במדויק. הדובים חשופים אל העולם אבל בו זמנית, גם בקושי דובים. עם חיבור הוויפיי המהיר למערה ועם דוב פנדה טבעוני כמה דוב כבר אתה יכול להיות? שלושת האים מייצגים בעיניי את המקום של ילדים בעולם במובן מסויים, מחוברים לטכנולוגיה החדישה ביותר ומנסים למצוא את מקומם בעולם גם בלעדיה. אנחנו הדובים עושה את מסע החיפוש הזה בדרך שהייתי רוצה לראות כל ילד עובר בה happy go lucky
וזה בדיוק מה שאני מרגישה שאני צופה בה. אבל כמה אני יכולה לדבר עוד השנה? תפנו לכם עשר דקות ותראו בעצמכם.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


Golden oldies פיקסלציה מוסיקלית ועוד

קרטון ברו, הבלוג הפופולרי לאנימציה יצאו קטגוריה חדשה של רשומות עם בכורות רשת לסרטי אנימציה. CARTOONBREW FEST.
לערוץ שלהם: http://www.cartoonbrew.com/cb-fest/cartoon-brew-announces-cb-fest-new-series-short-film-premieres-151270.html

מהסרטים שזכו לבכורה בערוץ אני מציג פה שניים: ציפור מאוהבת ונשף ריקודים בפיקסלציה.

CHANGEOVER הוא קצרצר מצויין של מהדי אליבייגי, אנימטור אירני יצירתי במיוחד עליו כתבתי לפני 4 שנים פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/10/IRANN.html.
ממתק של סרט.


בדף הסרט יש ראיון ותהליכי עבודה: http://www.cartoonbrew.com/cb-fest/cb-fest-premiere-changeover-mehdi-alibeygi-151070.html

הסרט השני הוא GOLDEN OLDIES, סרט מוסיקלי קצר בפיקסלציה שיצרו דאאן ולסינק וג'וסט ליוומה מסטודיוFrame Order הדני.





מאחורי הקלעים שמדגימים מצויין מהי פיקסלציה, אנימציית סטופמושן עם בני אדם: