מסתירה לסאטירה- על רחלי רוטנר

(פוסט מושבת. התמונות נמחקו בטעות)
סערת רחלי רוטנר כמעט חלפה לאחר שינון מגל הודיע על התפטרותו מהכנסת.
אני מכיר את רחלי לא מעט שנים. אנחנו היינו חברים באותה קבוצת יוצרים דתיים בשם "ארמדיל" שגם הוציאה לפני כשנה ספר קומיקס על אגדתות בשם "בבלים טיפשים". אני כן רוצה בקצרה להתייחס לרחלי לא ככתבת לענייני כל-מיני-צחוקים בוואלה, לא כרחלי-רוטנר-קיידר מהחפרנים ולא כאושיית פייסבוק אלא כיוצרת. אני מרגיש שזה משמעותי כיוון שזהו לדעתי הקרחון האמיתי שמסתתר מתחת לאירוע האחרון כפי שאני רואה אותו.

"הצד האחר של העולם" נובלה גראפית בשלושה חלקים. החלק המרכזי עוסק בחיפוש אחר השחקן שמגלם דמות בטלנובלה.
מסע התבגרות-התפכחות בעולם חצי דמיוני.
רחלי היא בחורה דתיה שלמדה אמנות בבית ברל. במקביל לעיסוק שלה באמנות "גבוהה" היא גם תמיד הייתה במקום ההפוך, באמנות "הנמוכה": קומיקס עם הומור פרוע וקו "מכוער" בכוונה.

הענין הוא שגם בעיסוק האמנותי וגם בחייה היא תמיד הכילה סתירות והיא לא מסוג האנשים שמנסה ליישב סתירות אלא פשוט לחיות אותן. האם היא "דתיה לייט"? האם היא אמנית? קומיקסאית? טרולית? פרובוקטיבית? צנועה? איך אומרת מרדית' ברוקס בשיר הידוע? I am nothing in between.

וזה המקום שבו נראה שכולם מתקשים לשים אותה בקטגוריה נוחה. כן, היא שמאלנית אבל עינה מספיק חדה כדי לבקר את השמאל, כן היא דתיה אבל נשואה לחילוני ומנהלת אורח חיים שנכון לה, כן היא אמנית אבל רואה בקומיקס כלי אמנותי מדרגה ראשונה.
אני מתאר לעצמי שלא קל לנהל חיים כאלה אך נראה שגם אין ממש ברירה. לחיות בסתירה אומר להיות ישר לעצמך ועם אצבע על הדופק. הנפילה עלולה לכאוב והאיזון מועד להיות מופר בכל רגע בעיקר בעולם האינטנסיבי של פייסבוק-אינטרנט-טלויזיה.

אני חושב שהדרך היותר אמיתית להחשף למורכבות שהיא מבטאת זה להקשיב למכלול היצירה שלה.
הנה כמה דוגמאות של יצירות שרחלי עשתה לארמדיל:
חיים עם טרול:




שניים בנושא "מיניות":



הקומיקס שיצרה עבור "בבלים טיפשים" לדעתי הוא אחד הטובים בספר ונותן פרשנות אמנותית-רגשית לסיפור על רב רחומי ואשתו.


ומסתירה לא מיושבת הדרך לסאטירה קצרה. כי כשאי אפשר ליישב סתירות אז יש מקום להומור. הומור הוא כמעט המקום היחיד שבו הכל יכול לגור בכפיפה אחת מבלי שהעולם יקרוס לתוך עצמו.
עיקר היצירה הסאטירית מתבטאת בפינתה בוואלה "מופע החמידות של רחלי" ואיורים שהיא יצרה לטקסטים פומפוזיים של ביבי ושל פוליטיקאים אחרים. חלקם ממש קורעים.

מופע החמידות:
איורים למדור מופע החמידות של רחלי רוטנר 17 (רחלי רוטנר)

ביבי מאויר:



אז אני מקווה שמכל מה שקרה רחלי תצא חזקה כי את המקום הספציפי שכנראה נועד לה לא יכול למלא מישהו אחר.
*ולגבי אריאל, בעלה הטרול שמשום מה יש אנשים שחושבים שאפשר להסתכל עליהם כעל יוצר אחד אין לי הרבה מה לומר. לדעתי הוא גאון ושרוט. אי אפשר איתו ולא בטוח שאפשר בלעדיו. או במילים אחרות: :(
** לגבי ינון מגל. אני תומך לחלוטין ברחלי וגם שמח על הדרך שבה ינון הגיב לעניין. אני מאמין בתיקון. ומקווה שהתיקון ייעשה.


מקרה קלאסי של טקסט יותר טוב מאיורים, אבל ניסיתי.
‎Posted by Racheli Rottner on‎ ראשון 1 מרץ 2015

תגובות

  1. רק תיקון קל: הציטוט הנ"ל אינו של אלאניס מוריסט, אלא של מרדית' ברוקס (מהשיר bitch).

    השבמחק
  2. שמח על הפוסט הזה.
    לי ממש חבל שהיא לא ממשיכה יותר בקומיקס ה"רציני" יותר. הדוגמה הראשונה שהבאת מארמדיל היא פשוט מופת
    עומר

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה