דלג לתוכן הראשי

מסתירה לסאטירה- על רחלי רוטנר



סערת רחלי רוטנר כמעט חלפה לאחר שינון מגל הודיע על התפטרותו מהכנסת.
אני מכיר את רחלי לא מעט שנים. אנחנו היינו חברים באותה קבוצת יוצרים דתיים בשם "ארמדיל" שגם הוציאה לפני כשנה ספר קומיקס על אגדתות בשם "בבלים טיפשים". אני כן רוצה בקצרה להתייחס לרחלי לא ככתבת לענייני כל-מיני-צחוקים בוואלה, לא כרחלי-רוטנר-קיידר מהחפרנים ולא כאושיית פייסבוק אלא כיוצרת. אני מרגיש שזה משמעותי כיוון שזהו לדעתי הקרחון האמיתי שמסתתר מתחת לאירוע האחרון כפי שאני רואה אותו.

"הצד האחר של העולם" נובלה גראפית בשלושה חלקים. החלק המרכזי עוסק בחיפוש אחר השחקן שמגלם דמות בטלנובלה.
מסע התבגרות-התפכחות בעולם חצי דמיוני.
רחלי היא בחורה דתיה שלמדה אמנות בבית ברל. במקביל לעיסוק שלה באמנות "גבוהה" היא גם תמיד הייתה במקום ההפוך, באמנות "הנמוכה": קומיקס עם הומור פרוע וקו "מכוער" בכוונה.

הענין הוא שגם בעיסוק האמנותי וגם בחייה היא תמיד הכילה סתירות והיא לא מסוג האנשים שמנסה ליישב סתירות אלא פשוט לחיות אותן. האם היא "דתיה לייט"? האם היא אמנית? קומיקסאית? טרולית? פרובוקטיבית? צנועה? איך אומרת מרדית' ברוקס בשיר הידוע? I am nothing in between.

וזה המקום שבו נראה שכולם מתקשים לשים אותה בקטגוריה נוחה. כן, היא שמאלנית אבל עינה מספיק חדה כדי לבקר את השמאל, כן היא דתיה אבל נשואה לחילוני ומנהלת אורח חיים שנכון לה, כן היא אמנית אבל רואה בקומיקס כלי אמנותי מדרגה ראשונה.
אני מתאר לעצמי שלא קל לנהל חיים כאלה אך נראה שגם אין ממש ברירה. לחיות בסתירה אומר להיות ישר לעצמך ועם אצבע על הדופק. הנפילה עלולה לכאוב והאיזון מועד להיות מופר בכל רגע בעיקר בעולם האינטנסיבי של פייסבוק-אינטרנט-טלויזיה.

אני חושב שהדרך היותר אמיתית להחשף למורכבות שהיא מבטאת זה להקשיב למכלול היצירה שלה.
הנה כמה דוגמאות של יצירות שרחלי עשתה לארמדיל:


חיים עם טרול:




שניים בנושא "מיניות":




הקומיקס שיצרה עבור "בבלים טיפשים" לדעתי הוא אחד הטובים בספר ונותן פרשנות אמנותית-רגשית לסיפור על רב רחומי ואשתו.


ומסתירה לא מיושבת הדרך לסאטירה קצרה. כי כשאי אפשר ליישב סתירות אז יש מקום להומור. הומור הוא כמעט המקום היחיד שבו הכל יכול לגור בכפיפה אחת מבלי שהעולם יקרוס לתוך עצמו.
עיקר היצירה הסאטירית מתבטאת בפינתה בוואלה "מופע החמידות של רחלי" ואיורים שהיא יצרה לטקסטים פומפוזיים של ביבי ושל פוליטיקאים אחרים. חלקם ממש קורעים.

מופע החמידות:
איורים למדור מופע החמידות של רחלי רוטנר 17 (רחלי רוטנר)

ביבי מאויר:




אז אני מקווה שמכל מה שקרה רחלי תצא חזקה כי את המקום הספציפי שכנראה נועד לה לא יכול למלא מישהו אחר.
*ולגבי אריאל, בעלה הטרול שמשום מה יש אנשים שחושבים שאפשר להסתכל עליהם כעל יוצר אחד אין לי הרבה מה לומר. לדעתי הוא גאון ושרוט. אי אפשר איתו ולא בטוח שאפשר בלעדיו. או במילים אחרות: :(
** לגבי ינון מגל. אני תומך לחלוטין ברחלי וגם שמח על הדרך שבה ינון הגיב לעניין. אני מאמין בתיקון. ומקווה שהתיקון ייעשה.



מקרה קלאסי של טקסט יותר טוב מאיורים, אבל ניסיתי.
‎Posted by Racheli Rottner on‎ ראשון 1 מרץ 2015

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

'ראש' - סרטו של סתיו לוי

סתיו לוי מציג את סרטו "ראש".
סרט הגמר שלו מבצלאל הוא מינימליסטי עד כמה שאפשר ודוגמה מצוינת למטען הסימבולי שאפשר להעמיס על דימוי פשוט, בסיפור פשוט עם סגנון פשוט.



עיצובים מרגשים לסרט:





















Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר