דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2013

'מנוחת עדן'. סרט מחווה יפהפה לקולנוע עדן

העליתי הרבה סרטי גמר לאחרונה אבל אני חושב שהסרט הזה ראוי שיבחן שלא כסרט גמר אלא כיצירה חשובה בפני עצמה. הסרט, רווי הדמויות והסיטואציות, מתאר יום אחד בתל-אביב של פעם סביב קולנוע "עדן" המנוח כשעוד היה שוקק חיים ערב ההקרנה של "מטרופוליס" הגרמני. העלילה קבלה השראה מאירועים אמיתיים כמו ביקור צ'רצ'יל בתל אביב ב-1921. רואים שהושקע הרבה מחקר מאחורי הסרט כדי להביא לרמת אמינות ודיוק גבוהה והתוצאה היא מחווה שמצליחה לכמה דקות להחיות זמנים שחלפו...

היוצרים:  עופר קפוטא http://oferkstuff.blogspot.co.il/ הדר סיטרוק http://stolidmortified.tumblr.com/  נטלי חן http://nataliechen.carbonmade.com/
אני זכיתי להתארח בביקורת הביניים על הסרט במינשר. הסרט נעשה בTVPAINT והיוצרים נעזרו בפלאגין (לא חינמי) "לייזי-בראש" לצביעה פשוטה יותר. הפלאגין ממשיך להתפתח ואפשר להתנסות בו פה: http://www.lazy-brush.com/.
פול 000598 הוא שיתוף פעולה קודם של עופר והדר:
ארט. לחצו להגדלה:

'מורשת' ועוד סרטי גמר 2013

הרבה סרטי סטודנטים טריים ממשיכים לזרום ואני מנסה להדביק את הקצב. לא הכל אני אוהב באותה מידה אבל אני מנסה שהבמה פה תהיה די פתוחה כדי להציג את מגוון היבול העכשווי.

"מורשת" הוא סירטם של יוני שגב וארתור קזין מויצו חיפה. רמת הגימור והאנימציה מרשימה מאוד ועוד עם דמויות ראליסטיות!
השג עצום של שני אנשים ושבעה חודשי עבודה. *פרשנות: אני ראיתי בסרט וריאציה של סיפור העקידה. אלא שפה האייל (שבמקור נשלח על ידי האל כדי להחליף את הבן) הוא דווקא המקריב את הבן בשליחות האב. אני מוצא פה אמירה על האב שממקם את עצמו בתפקיד האל ומתוך כך מקריב את הבן על מזבח המורשת. כואב ומרשים. (אבי עופר אמר שזה דווקא נראה לו מוטיב נוצרי של קיום העולם על ידי הקרבת הבן במסגרת השילוש הקדוש וזה אכן נשמע משכנע. )
זה מזכיר לי סרט אחר ישן יותר, "לוף" (דניאל ששון ודודי רובין בצלאל 2011), שהוא סרט זומבים מיסטיים בסטופמושן שמכיל רבדים עמוקים יותר. הוא מציג עימות בין חיילים ששומרים על מערת המכפלה  ובין האבות הקדושים. לא אסתטי, כופרני, אלים ומשעשע.

In search of, עדי פרץ, מינשר 2013

‬‎
. עדי פרץ, סרט גמר, מנשר 2013
כשראיתי את הסרט לראשונה כמעט בכיתי. מהפריים הראשון הרגשתי שמדובר במשהו שונה. יש בו משהו מאוד "קלאסי", גם בנושאים, בקצב, בשפה האסתטית והסימבוליזם ועם זאת מאוד אישי. כאילו היוצר הניח בצד את כל מה שטרנדי ומגניב וניגש לעשות סרט כמו שעושים.. נו ... איך קוראים לזה? יצירת אמנות. אני לא יודע אם כל אחד יכול להתחבר אליו באותה מידה שאני. אני מאוד מקווה שכן. הסרט זרק אותי לתקופה שבה התאהבתי באנימציה. לסרטים המאוד אישיים של אנשים שידעו לרשום נהדר ובראו עולמות שרצית להשאב לתוכם (לאחרונה סטודנט אמנות אמר לי שבבצלאל מי שרוצה ללמוד רישום הולך לאנימציה, שם הרשמים הכי טובים). אפשר לראות פה השפעות של גייגר, מוביאוס ושל "הכוכב הפראי" מה שעוד מעיד על מקורות לא מיינסטרימים.

"טוב אז בגדול לא היה לי סיפור לסרט גמר בתחילת שנה ד' ,אבל היו לי הרבה דמויות שרציתי לשלב איכשהו בפרויקט. לאט לאט נוצרו כמה סצנות אחת בבית של הגיבור ועוד שלוש סצנות שבהן הגיבור פוגש דמויות אחרות ולא היה שום חוט מקשר ביניהם. לקראת סוף השנה הרביעית הצלחתי ליצור סיפור שלם עם היגיון…

YES\NO סרט הגמר של עופר וינטר

סרט הגמר שלעופר וינטרמתקשורת חזותית, בצלאל. זוכה מקום שני אסיף סטודנטים 2013.

עוד על הפרויקט:

'החבילה' ועוד על דה-הומניזם ושנאת ילדים

ילדים זה שמחה?


החבילה. הפייבוריט שלי מבציר סטודנטים 2013 ואחד מחמשת המתמודדים לפרס אסיף לסרטי סטודנטים הוא סרטן הנהדר של ויטלי מגדליץ ודריה סימקיןויצו חיפה.
כל הפריימים והדמויות נעשו ידנית בפיילוט ונסרקו למחשב. צביעה ופרוק נעשו בפוטושופ. האנימציה נעשתה באפטר.
בהמשך הרשומה אתייחס לסוגיית שנאת ילדים ("צ'יילדיזם") באנימציה ובכלל.
(עוד בפנים)

גדי בחלב אמו, ספיר 2012

סרטם של רועי לוי, ערן אברמוביץ, דרור שיפמן ועדיאל כהן. ספיר 2012.
אני מאוד אוהב את הסרט המקסים הזה. הוא מהווה דוגמה לגישות השונות בין "בצלאל" ל"ספיר" כפי שנחשפתי אליהן בהגשות גמר 2012. מבלי לשפוט אם זה טוב או לא, רוב הסיכויים שסרט כזה לא היה יוצא מ"בצלאל". קודם כל בגלל הרצון התמים לספר סיפור מבוסס דמויות מההתחלה עד הסוף. מטפורות מופשטות? ארט מהמם? סוף פתוח ואוירה מלנכולית? לא פה. קומדיה קטנה על מלאך המוות שלצערו נקרע בין המעסיק שלו לאמא שלו.
כן, אני מוצא פה בנוסף גם דרמה לא פשוטה, שמתארת דיוקן של מלאך המוות כאנטי גיבור מזדקן ותלותי שסובל מתסביך אדיפלי כפול. אבל אני בעיקר מוצא פה תמימות גם בתוצאה וגם בתהליך העבודה.

ארט:

בור BORE

תום קוריס ורוני רשקס. שנה ג' במנשר! מה הם יעשו כל שנה ד?! יעשנו על הדשא?!
סרט קטן, חמוד, די מדוייק ומצליח להפתיע למרות המבנה הסיפורי הקלאסי.

מי מפחד מהזאב הרע?

סרט אימה ישראלי הוא אירוע.
אמנם "מי מפחד מהזאב הרע" אינו הראשון אבל הוא כנראה סרט האימה הישראלי הראשון שמקבל ביקורות טובות ברמה בינלאומית ולא רק בקטגוריה שלו. היכולת של הקולנוע הישראלי לצאת מהמניירות הרגילות שלו ולעסוק בז'אנרים מגוונים הוא מבורך ולכן לכבוד עליית הסרט (אני אישית לא רואה סרטי אימה. אני עדיין רואה גרמלינים במטבח מדי פעם) אני מביא פה קצת אנימציה שמנסה להפחיד.

אבל קודם כל צחי גראד מדבר על הסרט (לא לילדים!):




ולאנימציה:
פחד(ים) מהחשיכה(2007) הוא סרט צרפתי שבנוי מחמישה סיפורי אימה באנימציה. האמת, הוא לא נראה לי משהו אבל הסרטון האחרון הוא מצויין (דקה 57 והלאה)! זהו סרט אילם על אדם שנכנס לבית נטוש. ארט נהדר וסיפור מצמרר:



"ט זה טואלט"לא מומלץ לצפיה!!!! מאת לי הארדקסל במסגרת אסופה של סרטי אימה קצרים לפי הא"ב.


דרך אגב, שימו לב למשהו מגניב: בסרט ההמשך של דיסני ל"שלושת החזירים" שלושה חזירים אכן תופסים את הזאב, מענים אותו ומתעללים בו בדרכים שונות כדי להוציא ממנו את האמת. אולי זו הייתה ההשראה?




באופן מלאכותי לגמרי דיסני הוציא את הסרטון הזה שמציג לכא…

סיכום אישי של אנימיקס

זהו! פסטיבל אנימיקס ה-13 הסתיים והנה כמה מילות סיכום.
אני נהניתי מאוד. פעם ראשונה שלא חששתי ממינגלינג ויצא לי לפגוש אנשים נהדרים: חלקם חברים טובים, חלקם קולגות ומרצים, חלקם חדשים לי, חלקם הכרתי וירטואלית וחלקם הכירו אותי וירטואלית. אפילו קיבלתי תגית "תקשורת". למה? כי אני בלוגר. התקבלתי למועדון סוף-סוף.

אתחיל מהסוף ואסיים בהתחלה: הייתי אתמול בסרט הנעילה של הפסטיבל, "מטוסים" של דיסני, עם הבן שלי.
חלטורה. ישר לDVD. מצטער. נמשיך.
(המשך בפנים)

WWZ רימייק לדרדסים?

לא ראיתי עדיין את WWZ אבל נראה לי שאת הסרט המקורי ראיתי בעבר:



קצת על האפקטים "זומבים בירושלים".

לך תשכנע תיירים להגיע עכשיו...

אנימיקס 2013 - מה שנראה לי מעניין

קישורים: התוכניה המלאה של פסטיבל אנימיקס ה-13. ותוכניית אסיף להורדה.
קשה להמליץ על דברים שלא ראיתי ולכן אני אתייחס לתחושה האישית שלי לגבי מה שנראה לי שווה צפיה במיוחד.
אני מתייחס רק לאירועים שנוגעים לאנימציה. ישנם אירועים רבים שעוסקים בקומיקס וקריקטורה ואני בטוח שיש בלוגים של אנרכיסטים שעוסקים בהם.

"פסטיבל אנימיקס" לא התבלט בעבר כאירוע "מקצועי". אפשר אפילו לומר שפעמים רבות הוא נראה מעט ילדותי או המוני. ההקרנות שהכי הפריעו לי בעבר היו אלו שערוכות ממקבץ לא איכותי במיוחד של סרטים קצרים וישנים עם קטעים מסרטים ארוכים סביב נושא משותף. אני חושב ש"סרטי פילים" אינם סיבה מספקת לשלם 35 שקלים וגם לא סרטים על "אהבה" או "כדורגל".
אבל נראה שהשנה הופקו כמה לקחים. אני רואה הרבה פחות הקרנות סביב נושאים וגם אלו שכן מכילות סרטים מהשנתיים-שלוש האחרונות, כמו הקרנת סרטים בנושא "מוסיקה" ו"סיפורים מוזרים".
דרך אגב, "סיפורים מוזרים" יציג כמה פרויקטים מעניינים ואת אחד הסרטים המשובחים שיצא לי לראות בשנים האחרונות: הו ווילי! שזה הטרייל…