דלג לתוכן הראשי

'מורשת' ועוד סרטי גמר 2013

הרבה סרטי סטודנטים טריים ממשיכים לזרום ואני מנסה להדביק את הקצב. לא הכל אני אוהב באותה מידה אבל אני מנסה שהבמה פה תהיה די פתוחה כדי להציג את מגוון היבול העכשווי.

"מורשת" הוא סירטם של יוני שגב וארתור קזין מויצו חיפה. רמת הגימור והאנימציה מרשימה מאוד ועוד עם דמויות ראליסטיות!
השג עצום של שני אנשים ושבעה חודשי עבודה.
*פרשנות: אני ראיתי בסרט וריאציה של סיפור העקידה. אלא שפה האייל (שבמקור נשלח על ידי האל כדי להחליף את הבן) הוא דווקא המקריב את הבן בשליחות האב. אני מוצא פה אמירה על האב שממקם את עצמו בתפקיד האל ומתוך כך מקריב את הבן על מזבח המורשת. כואב ומרשים. (אבי עופר אמר שזה דווקא נראה לו מוטיב נוצרי של קיום העולם על ידי הקרבת הבן במסגרת השילוש הקדוש וזה אכן נשמע משכנע. )
זה מזכיר לי סרט אחר ישן יותר, "לוף" (דניאל ששון ודודי רובין בצלאל 2011), שהוא סרט זומבים מיסטיים בסטופמושן שמכיל רבדים עמוקים יותר. הוא מציג עימות בין חיילים ששומרים על מערת המכפלה  ובין האבות הקדושים. לא אסתטי, כופרני, אלים ומשעשע.

נמשיך עם בצלאל. סשה בלסון מביא את "סולמות ונחשים". סרט תלת (המרונדר כדו)  דיסטופי ואפל. לא היו הרבה סרטי תלת השנה אני חושב.

גל דניאל ממינשר עם סיפור על מערכת יחסים מורכבת בין עצה ואיצטרובליה.

(זה לא ממש סרט ובכל זאת) ליאור בנטוב עושה גלים. מבצלאל.

"בצבתא" של לאוניד רומנוב מויצו חיפה מציג צב שמקים וילה בג'ונגל שורץ סרטנים.

ממינשר:
סרט קטן מאוד אבל עם אקטינג ממש טוב "המרוץ לחלל" של רוני שרון וקובי בכר"


מוקומנטרי על "עצלן" של אמיר רועים מויצו חיפה:


עוד ממינשר.
שיר לבב בקצב וריקודים עם מטפלת סיעודית.


פרויקט ממינשר נוסף שזכה לתהודה רבה אבל לא מחדש הרבה מעבר לקומיקס עליו הוא מבוסס. אבל מי יודע, אולי זו תחילתה של סדרת רשת?


אסיים עם שני סרטי גמר ישנים ומגניבים שלא יצא לי להעלות עדיין.
"פרה עיוורת" של אלכס בלאו. בצלאל.


ו"לואיסיטו אנדרנלינה" מספיר 2012. סיפור שובה לב. עמנואל לב.

טוב זהו. די.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.