דלג לתוכן הראשי

עזאזל - סרט גמר באנימציה והיערות שוליים.

סרט הגמר שלי במחלקה לאנימציה בבצלאל עוסק ביום הזה, ביום כיפור. עולם הדימויים שממנו נובע הסרט הוא זר לרוב האנשים שאני מכיר. גם אלו שבקיאים בניואנסים של הטקסים הדתיים לא הצליחו (ובאשמתי) לפענח את המשמעות של הסרט. כך שכדי להבין אותו יש צורך בהברה של העולם הזה, ואת העולם שלי שמתבטא בעלילה.


כשהסרט עמד לביקורת בסוף השנה, אחד החברים שלי ללימודים אמר: "כשאתה יוצר עולם, אתה צריך להסביר אותו, את החוקים שלו." הוא צודק בזה שהעולם לא מובן אבל הוא טעה בכך שהסרט הזה לא נבע מעולם שהמצאתי. בעבור מי שגדל על עולם הדימויים הזה, לא מדובר בעולם מומצא אלא בעולם שיונק ממיתולוגיה יהודית. וככזה, הוא לא מצריך "הצדקה רעיונית".

אז מה יש פה מבחינת עולם דימויים יהודי?
עזאזל
מה זה עזאזל? עזאזל הוא הרוע, השטן, הדמון, הצד המודחק והפראי השוכן במדבר. היהדות אמנם לא מכירה ברוע כישות נפרדת מהאלוהות, ועדיין, ביום כיפור נותנים מנחה ל"קטיגור" כדי שישתוק. ולא יפריע לתיקון של העם.
הקורבן
ביום הכיפורים היו מקריבים בבית המקדש שני שעירים, דומים, שהיתה בינהן הגרלה. מי ילך לה' ומי לעזאזל. הטקס עצמו, ההגרלה, הוא נדיר מאוד. ומזוהה ביהדות עם הסיטרא אחרא: עצם הפניה אל המקריות ולא אל ההגיון. מי שעלה לה': הוקרב בבית המקדש, מי שעלה לעזאזל נשלח למדבר ושם נזרק אל התהום.
טבילה
הליך הטרות שכולל טבילה במים שלא נשאבו.
תשליך
טקס שנעשה בראש השנה ובו משליכים, סימבולית, את החטאים אל מקום מים זורמיםובכך "נפטרים" מהם.
אתון מדברת
זוהי כמובן האתון של בילעם הרשע, הנביא שצה לקלל את ישראל ויצא מברך. אלוהים פתח את י האתון די להוכיח לו שאפילו היא רואה יותר ממנו תהמצאות.
הלויתן
הלויתן הוא סמל קבלי לכחות הטומאה הבסיסיים ביותר. ניתן לראות בו את הכאוס המודחק בקרקעית תת המודע שלנו המאיים להתפרץ, כמו התנינים הגדולים במיתולוגיה היוונית.

העלילה
הסרט, כמובן לוקח את הטקס למקום אחר.
הגיבור, העז הראשית, רואה בעצמו ראוי להיות מוקרב לה'. כשזה לא קורה הוא מנסה לשכנע את עצמו שגם ללכת לעזאזל זה רצון ה'. ממש כפי שהגורל הוא ביטוי למקריות ולכאוס ועם זאת גם ביטוי להפך הגמור: לרצון ה' המתגלה מעבר להגיון ולסדר.
הנטיה הדתית לתת הצדקה תאולוגית לכל אירוע גם במחיר אישי, היא שעומדת פה למבחן.
האתון, כמו במקרה בלעם, מייצגת איזה קול חיים פשוט שמסרב ללכת בתלם. ומאתגר את הרוכב. היא יכולה לדבר, אך בוחרת בשתיקה. האם העז בחרה בגורלה? האם עצם קיומו של גורל מבטל את הבחירה של העז, ובכך שולל ממנה את האחריות על מצבה?

המשבר של הדמות שהתחיל בשבירת הציפיה להשלח לה', ממשיך כאשר העז מנסה לטהר עצמה במי התהום. היא מוצאת עצמה שוחה בחטאים של האנשים שעושים תשליך. כלומר, במקום לחוש תחושת התעלות על תפקידה בטקס קדוש היא מוצאת עצמה מנוצלת על ידי אנשים שלא מכירים בתרומתה לקיומם. אנשים שמטמאים את מי הטבלה שלה.(מכאן המונח "שעיר לעזאזל": ההוא שבהקרבתו מכפר על חטאי אחרים).
אבל איך ממשיכים מכאן? מה יכול לשמש כתחליף לטקס הדתי? השיממון המדברי שבאחריות ובחירה? אקזיסטנציאליזם חסר עבר ועתיד? אולי ניהליזם?

הסוף הוא הקטע המורכב בתסריט. וניסיתי לחשוב על כמה אפשרויות.  אולי היא תרצה לקפוץ לתהום ואלוהים יעצור אותה כמו אצל אברהם אבינו בעקדה, רק הפוך? אולי היא תברח והסטרא אחרא ירדוף אותה?
בסוף בחרתי בחיים. כלומר, ליצור דימוי שבו הדמות בוחרת בחיים בלי להפר את הטקס. כלומר, הטקס במקום מסוים קיים כדי לשאול עליו שאלות, כדי לבחון את יחסך אליו. כשהעז נשלחה לעזאזל היא נשלחה אל הספק. אל המקום שבו היא לא תוכל להתחבא מאחורי הטקס והקדושה אלא להתמודד עם בחירתה, ועצמאותה הרוחנית. אני חושב שזה מה שיפה בטקס הזה. שהוא מביא את השניות והמתח מול אלוהים אל שיאו של היום הקדוש ביותר ביהדות.
אז מה קורה שם בסוף? הטקס, הבגדים, הם שנזרקים אל התהום. ומה שנשאר זה קול פשוט, כמו השופר שנשמע כשהכתוביות עולות. קול פשוט של חיה.
קול שיש בו מקום למודעות ותרבות שנובעת ממקום פשוט. שלא נכנעת לתכתיבים, ולא בורחת מאחריות. קול של עמידה מול התהום ובחירה. בחיים.

הסרט גם עבר עיבוד לקליפ מוסיקלי ללהקת בין השמשות. שימו לב שהמילים עוסקות באותם הנושאים.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…