מחווה נהדרת לאנשים השקופים: המודליסטים בשיעורי האמנות. אנימציה בפוטושופ של טהא ניסטני. External Links קישורים: Blogspot  - 3 years old and abandoned P h o t o b l o g Instagram  - Most recent artworks and stuff. Tumblr Facebook  -!

מתוך "דין וחשבון על השגעון" - הרב מנחם פרומן ז"ל האחר הוא הגהנום שלי זה הדבר היחיד שלי הוא פשוט וברור כל-כך שאין לי מה לפרש או להוסיף עליו דבר שהאחר הוא גם המקלט היחיד מן הגיהנום שלי. אנומליה יקירתי צ'ארלי קאופמן הוא אחד התסריטאים המעניינים שקיימים בהוליווד כיום. הוא מספר סיפורים תוך שהוא מאתגר את המבנים המקובלים של תסריט ושל סיפור. בסרט "אדפטיישן" הוא כותב על תסריטאי שצריך לעבד ספר לסרט ולא מוצא את דרכו. ב"שמש נצחית בראש צלול" הוא מתאר מסע בתת מודע של בחור שמוחקים לו מהמוח את כל זכרונותיו מזוגיות כושלת. וב"סינקדוכה ניו-יורק" אותו לראשונה הוא גם ביים הוא מתאר במאי אובסיסיבי שיוצר עיר מדומה מקבילה לניו יורק לצרכי הצגת תאטרון שלעולם לא עולה. ההתמודדות שלו עם תבניות תסריטאיות באופן מודע והתסכול האמנותי מופיע גם בסרטו האחרון "אנומליסה" אך בניגוד לקודמים אותם כתב אנומליסה הוא סרט אנימציה. הסרט נעשה בטכניקת סטופ-מושן בה מזיזים בובות ומצלמים אותן תמונה אחר תמונה להשגת אשליית תנועה. כשגיבור "אנומ

הבעיה של מירידה "אמיצה" פוגש את "משפחת זגורי". מטופש? כן. מיותר? כן... אבל הייתי צריך לעשות משהו עם קובץ הסאונד הזה אחרי שהסטודנטים בחרו לקחת קובץ אחר... ‎Posted by ‎ שוליית הקוסם - בלוג על אנימציה ‎ on‎ יום רביעי 20 ינואר 2016

למה לולאת הליכה היא דבר כל כך בסיסי באנימציה? כי היא משלבת בתוכה כמה דברים בצורה מופלאה: 1. פיזיקה 2. אופי ורגש 3. יומיומיות אנחנו רואים בכל יום אנשים הולכים ואדישים למורכבות של התהליך הפיזיולוגי הזה. אדם, הולך על שתיים, מעביר משקל תוך כדי תנועה. מבטא את עצמו בעזרת פיזיקה, משקל, גובה, מבנה גוף יחד עם מצב רוח, רגש ואישיות. זו גם הסיבה שהליכה היא דבר כל כך קשה לביצוע. ברשומה זו לינקים רבים שעוסקים בהליכות: מדריכים, השראה ועוד ועוד. גיף של מיקל סומר http://mikkelsommer.com/ מדריכים: מדריך  http://www.angryanimator.com/word/2010/11/26/tutorial-2-walk-cycle/ מאגר גדול של הליכות מסרטים של דיסני ובכלל:  https://www.flickr.com/photos/130946166@N04/albums ריצ'ארד וויליאמס חוקר הליכות (חלק מדוקו על רוג'ר ראביט): ראנגו חוקר הליכות, ממש כמו וויליאמס: מתוך 101 דלמטים: פונגו מסתכל מהחלון על הליכות עם המון אופי. גם של הולכי על-שתיים וגם הולכי על-ארבע: הליכות וריצות: מרובין הוד: סרטו של ריאן לרקין הזכור לטוב שכולו הליכות: בלוג על הליכות לאני

"ישן כמו תינוק", Pui de Somn 2014. איזה סרט! פול מורסן רשם לעצמו את החלומות של והנפיש אותם. זה מעבר לסוריאליזם, זה הדבר עצמו. פשוט, מבדר ומעורר מחשבה.

הקרנת בכורה אינטרנטית! לכבוד הוא לי להציג לכם את "הרקיע השביעי". סרט הגמר של אור טילינגר ממנשר סיים שנה במהלכה הוא נדד בכ-60 פסטיבלים ברחבי העולם ועכשיו נחת על המסך הפרטי. זהו סרט גמר של סטודנט אבל בפועל הוא פיצ'ר (סרט באורך מלא) בתחפושת. יש בו שישה שירים ודרמה שיכולה להכיל סרט ארוך. אז תפסתי את אור לראיון קצר ולאחריו הצצה לתהליכי העבודה על הסרט כדי לגלות איך זה שסטודנט אחד לבד מעז. קודם כל ספר קצת על מסע הפסטיבלים של הסרט. ומה היה השיא מבחינתך? הפצת הסרט הפכה לעבודה שיווקית מסיבית ונרחבת כשהסרט נשלח לכל מסגרת אפשרית. החל מפסטיבלי ילדים, אנימציה, קולנוע, להט"ב וכיו"ב. הסרט הוקרן בכ-60 פסטיבלים בינלאומיים מעל 30 מדינות, פסטיבלים ותיקים וחדשים כאחד. אני יכול למנות מספר רגעי שיא שהיו לי, כאשר הסרט היה מועמד לא פעם בקטגוריית סרטים מקצועיים/אולפן, כאשר הסרט הוא סרט גמר סטודנטיאלי. כמו כן, המועמדות של הסרט לפרס "סרט הילדים הקצר הטוב ביותר" בפסטיבל הבינלאומי והוותיק לסרטי ילדים "זלין" שגם הוזמנתי אליו ונכחתי בהקרנת הסרט אל מול קהל

שיר הים  יצא ב2014 אבל בגלל שהוא הופץ בארה"ב ב2015 אז הוא נחשב לחלק מסקירת השנה באנימציה. הסרט המקסים הזה כורך דרמה אנושית עם פנטזיה לכל המשפחה ועיצוב יפהפה. הוא משדר תחושת אינדי עם איכות של סרט אולפנים גדול. הוא היווה את אחת מהנאות הצפיה הגדולות שלי השנה. אולפני CARTOON SALOOON (הסודות של קלז) ביים: טום מור. פנטזיה או משל הסיפור הוא על ילד שאימו נפטרה והוא גדל עם ביתו ועם אביו המיוסר על אי-מגדלור. הסבתא שלו היא טיפוס קשה מאוד שאינה מסוגלת להתמודד עם עוצמת הרגש והשכול ולכן עושה כמעט כל טעות אפשרית מול ילדה ונכדיה. עד כאן הצד הראליסטי של העניין. אבל מסתבר שהאמא אינה אישה רגילה, היא "סלקי", יצור פנטסטי שהופך לכלב ים וכך גם ביתה. מכאן הפנטסיה הופכת להיות חלק מהפער ההולך וגדל בין האב לילדיו לאחר מות האם. הקסם שמדפק על דלתו אינו זוכה למענה וכך הילד, בן, יוצא למסע בין מציאות ודמיון כדי להציל את אחותו, נשמת אביו ועולם הפיות כולו. העובדה כי הסרט הוא אירי עוררה אצלי שאלות רבות. האם הגישה של הסרט לפנטזיה שונה ממה שאני מכיר? אולי הגישה לרגש? כשצפיתי בסרט לא רציתי

זהו המשך לסיכום השנתי:  http://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/12/2015BEST.html יש הרבה דברים שלא סקרתי השנה לצערי. מבין ערמות החומרים שאני מוצא יש דברים שאני רוצה לקחת איתי הלאה, שיהיו חלק ממדף הספרים הוירטואלי שלי או חלק מהשפה האמנותית שאני רוצה לספוג והידע שאני רוצה לצבור. אז הנה כמה דברים מהם: מאמרי וידאו! תופעת מאמרי הוידאו תפסה תאוצה השנה והיא נפלאה. אנשים חכמים ורהוטים מנסחים אמירות על קולנוע וסטוריטלינג באמצעות וידאו. זה תמציתי, מרתק וגדוש בדוגמאות. אם אני צריך לבחור כמה סרטונים בולטים אז הנה הם: להראות ולספר- על החן (charm) בקולנוע. לשחקנים, קולנוענים ובעיקר לאנימטורים. הסרט הזה ממש העלה חיוך על שפתותיי. אם תראו רק אחד: תראו אותו. על הקומדיה הויזואלית, אולי המאמר שהכי השפיע השנה וגרם לסחף של הז'אנר. למה אביזרים חשובים על הקול בראש על צ'אק ג'ונס על מעבר מטא בין עולמות באנימציה בזירת הקולנוע הישראלי היו לנו שני פרויקטים גדולים: חגיגה לעיניים: וארכיון תיעודי מלא שיחות עם קולנוענים ישראלים:  http://www.ictd.co.il/ כיסאות בקול

*מכיל ספוילרים. הדינוזאור הטוב הוא לא סרט טוב. וזה טוב. זה טוב כי פיקסאר נמצאים בתהליך של אובדן דרך שרק סטירת לחי בדמות כישלון קופתי יכולה לעורר אותם ממנו. אובדן הדרך התחיל בקטנה אי שם עם "מכוניות" שהיה מוצר תמוה וחביב. לאחריו הגיעה "אמיצה" שגם בה לא ברור למה התכוון המשורר. וההחלטה הבעייתית לייצר המשכונים לסרטים רק תופסת תאוצה משנה לשנה: אחרי "צעצוע של סיפור 3" (יהיה 4) ו"מפלצות בע"מ 2", הגיעו גם "מכוניות 2" והספינאוף "מטוסים" הילדותי. בקרוב יגיע אלינו גם "מוצאים את דורי". וכל זאת בעוד דיסני נותנים פייט עם "זואוטופיה" שנראה נהדר ו"שישה גיבורים". למזלם של פיקסאר, הדינוזאור הטוב יצא באותה שנה עם "הקול בראש" (עליו כתבתי פה ) דבר שמנע מהם להקטל במדורי סיכום השנה. אז אני לא מוצא עניין להרחיב הרבה על הסרט ולכן אקצר: בכי הסרט מספר על יקום מקביל בו הדינוזאורים לא נכחדו ודינוזאור לומד להתגבר על פחדיו יחד עם גור של אדם-קדמון שהוא פוגש. יש המון דברים מוזרים בסרט: דינוזאורים