דלג לתוכן הראשי

הדינוזאור הטוב, ביקורת

*מכיל ספוילרים.

הדינוזאור הטוב הוא לא סרט טוב. וזה טוב.
זה טוב כי פיקסאר נמצאים בתהליך של אובדן דרך שרק סטירת לחי בדמות כישלון קופתי יכולה לעורר אותם ממנו. אובדן הדרך התחיל בקטנה אי שם עם "מכוניות" שהיה מוצר תמוה וחביב. לאחריו הגיעה "אמיצה" שגם בה לא ברור למה התכוון המשורר. וההחלטה הבעייתית לייצר המשכונים לסרטים רק תופסת תאוצה משנה לשנה: אחרי "צעצוע של סיפור 3" (יהיה 4) ו"מפלצות בע"מ 2", הגיעו גם "מכוניות 2" והספינאוף "מטוסים" הילדותי. בקרוב יגיע אלינו גם "מוצאים את דורי".
וכל זאת בעוד דיסני נותנים פייט עם "זואוטופיה" שנראה נהדר ו"שישה גיבורים". למזלם של פיקסאר, הדינוזאור הטוב יצא באותה שנה עם "הקול בראש" (עליו כתבתי פה) דבר שמנע מהם להקטל במדורי סיכום השנה.
אז אני לא מוצא עניין להרחיב הרבה על הסרט ולכן אקצר:

בכי

הסרט מספר על יקום מקביל בו הדינוזאורים לא נכחדו ודינוזאור לומד להתגבר על פחדיו יחד עם גור של אדם-קדמון שהוא פוגש.
יש המון דברים מוזרים בסרט: דינוזאורים חקלאיים, דינוזאורים רועי צאן, דינוזאורים מדברים, בני אדם שלא מדברים ועוד. 
אני צפיתי בסרט בעברית. במו עיניי ראיתי איך מהשניה הראשונה של הסרט כבר מהסרט הקצר שקדם לסרט: "צוות העל של סנג'איי", התחיל רחש בקהל. זה התחיל מתמיהות בסגנון "זה לא הדינוזאור הטוב?" כשניסיתי להסביר שעוד מעט הסרט יתחיל. ואז התחילו הפחדים לצוץ. ילדים נבהלו. חלקם בשלב הזה כבר יצא החוצה. וחלקם יצאו מאוחר יותר.
וזה כבר סימן רע מאוד.

כאב

הצפיה בסרט מלווה בקושי פיזי. הדמות הראשית בנויה עם מפרקים מאוד גדולים, כשהיא עצמה נראית כמו בובת גומי גדולה. במהלך הסרט היא נופלת, נחבלת, נפצעת ונמצאת בסכנת חיים בצורה ראליסטית מאוד. לא נעים לראות דינוזאור פצוע, גם אם חוסכים ממך את הדם. הברכיים הנפוחות והמוכות שלו לא מקבלות איזון על ידי הומור או הרפתקה סוערת מספיק. זהו סרט מסע במובן הרע של המילה: הליכה ממקום למקום. וכך אנחנו נשארים לאורך הסרט רק עם המצוקה הפיזית המלווה את הגיבור.
והסרט נטול הומור. אולי זו המחלה העיקרית שלו. הוא נוטף מרצינות יתר שנמצאת ביחס הפוך לעובדה שהסרט לא באמת אומר הרבה. אני לא חושב שהיוצרים שלו יודעים מה הם ניסו לומר. יש סימנים שזהו סוג של מערבון עם רמיזה לקאובואים ואינדיאנים אבל איך זה תרם לסרט? אין לי מושג.

עיצוב

כמעט בכל ביקורת שנתקלתי בה כתבו: "סרט בעייתי עם אחלה נופים".
הארט הראליסטי מרשים מאוד, זה נכון. אבל הוא לא עובד משתי סיבות: הוא מתנגש עם עיצוב הדמויות המביך והוא מעצים את התחושה של הכאב הפיזי של הדמות ושל הסכנה בה היא נמצאת. מבחינת עיצוב הרקעים, זה כמעט סרט טבע. אבל מה נותן לנו הראליזם הזה?
התחושה שלי היא שזהו ביטוי ליומרה של פיקסאר. פיקסאר לא יכולים לעשות "סתם סרט". ללא הארט המהמם היינו נשארים עם ריק גדול. כך גם פיקסאר זרקו למבקרים עצם בדמות ההיפר-ראליזם הזה כדי להסית את האש מהסרט עצמו. זה עבד חלקית תודות לזה שאף מבקר לא נהנה להשתלח בפיקסאר. מחפשים כל דבר להאחז בו כדי לא לומר שזה סרט רע.


היומרה!

לפיקסאר יש בעיית יומרה קשה. כשלדיסני התפשל סרט הם הפכו אותו לקומדיה פרועה וזה עבד להם. מדובר על "ממלכת השמש", סרט אפי על תרבות המאיה, שהפך בסוף ל"הקיסר נפל על הראש" הנחמד. אבל פיקסאר באו ל"הדינוזאור הטוב" עם תחושה שאם דינוזאורים פוגשים בני אדם זה בגלל סיבה חשובה. וכל הסרט מנסה להיות אפי והתוצאה יוצאת מזוייפת. כי "אבא מת", "מוסיקה דרמטית" ו"ייסורי גוף ונפש" לא הופכים סרט ל"חשוב" אלא ליומרני. ואולי עם פחות יומרה יותר הומור היה יוצא פה סרט משעשע על עולם בו דינוזאורים חיים והופכים להיות מרכז הבריאה בעוד האדם מתפתח כחיה. סוג של משפחת קדמוני אבל הפוך.

כבר כתבתי על בעיות המוסר של פיקסאר. על הבחירה שלהם להסתכל על בני אדם מבחוץ, דרך עיני האחר הלא אנושי. דרך המפלצת, הצעצוע, הדג, הדינוזאור, המכונית וגיבור העל. בסרט הזה פיקסאר הולכים צעד נוסף. הסרט לא היה חייב להתחיל מהמטאור שמפספס את כדור הארץ. הם יכלו פשוט לומר לנו "איזה קטעים אם בני אדם ודינוזאורים היו חיים יחד". אבל הם לא. הם רצו לומר שהסיבה שדינוזאורים הפכו ליצורים תבוניים, מדברים, חקלאים ורועי צאן כבני אדם היא תוצאה של מקריות. בגלל שאסטרואיד פספס את כדור הארץ בקילומטר. זה מספיק כדי שבני אדם יהפכו לכלבים, חסרי יכולת דיבור ומאותגרים התפתחותית.
יוצא שבעולם של "הדינוזאור הטוב" אין שום דבר ייחודי בלהיות אנושי. דינוזאור הוא אנושי ובן האדם הוא חיה. האדם טורף בזמן שאצל הדינוזאורים מי שטורף הוא "רע". אין יותר "צלם אנוש", אין נזר הבריאה. כשהחיה נהיית אדם, האדם נהיה חיה. והרעים, כתוצאה מכך, עשויים יותר גרוע מכולם. הם חסרי אופי וחסרי מניע.
אז למה שיהיה אכפת לנו מדמויות בעולם שבו אין ערך להיות אנושי? אין סיבה.

הנה התשובה שלי לעניין היומרה:
במקום שאנשי פיקסאר יסתובבו בעולם עם הרצאות טד על סטוריטלינג ורגשות אולי זה הזמן לבטל את הכנס הבא, לחזור הבייתה ולשבת על סיפור טוב.

------------------------------------
נספח: מאמר שלי על הפרצוף של פיקסאר.
וזה סרט על "הקול בראש" שמציג בעריכה רק את מה שקורה בעולם שמחוץ לראש.


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצלם והדמות - מבט עכשווי על הומניזם דרך הגוף.

*מאמר מהורהר למיטיבי לכת שזורמים עם כתיבה לא נגישה.

בואו נכנס שניה לקודש הקודשים ונישיר מבט אל מה שנראה שם: הגוף האנושי.

הקדמה: בספר בראשית כשאלוהים רצה לברוא אדם קרו כמה דברים שמתוארים באופן מוזר:
1. הוא לא דיבר כיחידי אלא ברבים "נעשה אדם בצלמינו בדמותינו"
2. כפילות הלשון: "צלם" ו"דמות" אף על פי שמילולית אין בהם שוני, לכאורה.
3. זכר ונקבה ברא אותם. כלומר. שניים שהם אחד (בשלב זה של התיאור הראשוני).
מה שמשותף לכל אלו היא השניות כמובן. שניים שהם אחד. אבל אני רוצה להתמקד כרגע בשניות האמצעית: הצלם והדמות.

הצלם והדמות, מבלי להיות פילולוג מתארים שני דברים הפוכים. הצלם הוא התבנית המקורית, המהות שניתן ליצור ממנה העתקים. הדמות היא הדימוי, ההעתק בפן החיצוני שלו. אבל שניהם גם מכילים את ההפך: הצלם יכול להיות גם צלם בהיכל, אליל. פסל ריק לפולחן. הדמות לעומת זאת יש בה מהדמיון. מהדומה. רחוק אבל קרוב. קרוב אבל רחוק.
הכי קל לתאר זאת כמתח פנימי (וזה נכון) אבל המתח הזה כשלעצמו אינו מקור לאיזון אלא למהויות שונות שבאמת חיות בכפיפה אחת.

הצלם
אנו רגילים לראות בצלם דבר שלילי ועם …

פסטיבל אנימציה ירושלמי אניניישן 2018 - המלצות והנחה בלעדית!

זוהי השנה השלישית של פסטיבל אניניישן הירושלמי והשנה הוא מציג כמה אירועים וסרטים שלא תמצאו במקום אחר. הפסטיבל הירושלמי הזה הולך ונהיה לאחד פסטיבלי האנימציה המרכזיים בארץ ובייחוד לקהל מקצועי ובוגר. לפני שאתחיל בסקירת הפסטיבל והמלצות לתכנים, יש לי הנחה עבורכם: 25 שקלים לכרטיס בלעדית למנויי הניוזלטר של הבלוג!

הפסטיבל מתחיל ב24.10.18 והוא ימשך ארבעה ימים במהלכם יוקרנו סרטים ארוכים, קצרים, סדרות ויתקיימו סדנאות והרצאות של אורחים מהארץ ומחו"ל. בהחלט שווה להגיע וליותר מיום אחד. יש תוכניות רבות ומגוונות בפסטיבל לקהל בוגר ולאנשי מקצוע גם ואני סוקר רק כמה מהן פה. אני צפוי להשתתף ברובו אבל אם הייתי צריך לבחור יום אחד אני חושב שהכי שווה לבוא ברביעי אבל תשפטו בעצמכם:
התוכניה להורדה
אתר הפסטיבל: http://6de.gs/anination
הקרנות סרטים
בפסטיבל יוקרנו שני סרטים מיוחדים ומוערכים: "לאהוב את וינסנט" הוא סרט באורך מלא שהיה מועמד לאוסקר 2017 העוסק בצייר וינסנט ואן גוך. הסרט הוא סרט אנימציה שכל אחד מציוריו, (ויש אלפים כאלו) צוייר בצבעי שמן. התוצאה מרהיבה ביופיה והסיפור הכאילו דוקומנטרי משרטט את ימ…

פליפינג פיליפ - משחק חדש באנימציה קלאסית

למחדי אליבייגי האיראני יש משחק חדש. מחדי הוא אנימטור מעולה עם תנועה זורמת וחוש תזמון מצויין. המשחק (שיצא בקרוב) עוסק בפליפינג פיליפ בחור שהוא כמו גרב: אם הופכים אותו (על ידי עיטוש) הוא נהיה לגיבור על!
למטה: סרט על המשחק וקטעים ממנו.








עיצובים (לחצו להגדלה)

















סרטון מוטיבציה, ויקטוריה וינסנט

ויקטוריה וינסנט משקפת באנימציה את הצד הלא חברתי של הרשת:
"סרטון מוטיבציה" סרט קצר שנוגע באחת התופעות הכי מייצגות של תקופתנו: המסע לאושר שעובר דרך וידאו קואוצ'ינג.



"מצא אהבה". או לא...

שיר החייזר: ויקטור נבון 10 שנים ויראלי לפני המצאת הויראליות

פעם אחת לפני הרבה שנים לא היה יוטיוב.

זה נשמע מופרך, אני יודע... אבל למעשה, גם לא פייסבוק וגם לא טכנולוגיות אחרות שהפכו סרטים לנגישים, שלא לומר ויראלים. אבל כבר אז, אי שם ב1999 היה סרטון ויראלי שהועבר ברשת כקובץ MOV קטן ומפוקסל ובו חייזר קטן וחמוד ששר את "I WILL SURVIVE" של גלוריה גיינור.
את הסרטון הקצר והנפלא הזה "Alien song" יצר ויקטור נבון כטסט לדמות ומשחק בזמן שלימד את עצמו לעשות אנימציית תלת. הסרט הזה פתח לו דלתות ב"פיקסאר" שם הוא עובד עדעצם היום הזה.
מה זה מלמד אותנו? אף פעם לא לזלזל בפרויקטים אישיים!



רישומים לסרט:


מאמרים שלו בבלוג על ההפקה ועל ההצלחה בעקבות הסרט: VNOG Blog: Alien Song
http://blog.navone.org/2009/10/alien-song-10-years-later.html
"יצירתיות מונעת על ידי סקרנות" הרצאת TED שלו שעלתה לאחרונה (בחיי זה השם הכי גנרי ששמעתי להרצאת טד):

דף פליקר שלו מכיל המון סקיצות מסרטי פיקסאר. הוא אמן נהדר של רישומי הכנה זעירים (Thumbnails):
http://www.flickr.com/photos/victor_navone/

Animation Insiders פאנל בנוכחותו בכנס CTN:

רישומי הכנה ל"פ…