דלג לתוכן הראשי

על שיר הים



שיר הים יצא ב2014 אבל בגלל שהוא הופץ בארה"ב ב2015 אז הוא נחשב לחלק מסקירת השנה באנימציה.
הסרט המקסים הזה כורך דרמה אנושית עם פנטזיה לכל המשפחה ועיצוב יפהפה. הוא משדר תחושת אינדי עם איכות של סרט אולפנים גדול. הוא היווה את אחת מהנאות הצפיה הגדולות שלי השנה.

אולפני CARTOON SALOOON (הסודות של קלז) ביים: טום מור.



פנטזיה או משל

הסיפור הוא על ילד שאימו נפטרה והוא גדל עם ביתו ועם אביו המיוסר על אי-מגדלור. הסבתא שלו היא טיפוס קשה מאוד שאינה מסוגלת להתמודד עם עוצמת הרגש והשכול ולכן עושה כמעט כל טעות אפשרית מול ילדה ונכדיה.
עד כאן הצד הראליסטי של העניין. אבל מסתבר שהאמא אינה אישה רגילה, היא "סלקי", יצור פנטסטי שהופך לכלב ים וכך גם ביתה. מכאן הפנטסיה הופכת להיות חלק מהפער ההולך וגדל בין האב לילדיו לאחר מות האם. הקסם שמדפק על דלתו אינו זוכה למענה וכך הילד, בן, יוצא למסע בין מציאות ודמיון כדי להציל את אחותו, נשמת אביו ועולם הפיות כולו.

העובדה כי הסרט הוא אירי עוררה אצלי שאלות רבות. האם הגישה של הסרט לפנטזיה שונה ממה שאני מכיר? אולי הגישה לרגש? כשצפיתי בסרט לא רציתי להסתכל עליו כעוד סרט מערבי אלא לנסות למצוא בו את השוני דווקא. במה הוא שונה מדיסני? איך הדמויות שלו מאופיינות על ידי התרבות האירית פרט למבטא. התשובה היא אולי במקום שבו התרבות האירית ושדים הולכים יחד. התרבות האירית הרי שופעת בסיפורי פיות (אולי כתוצאה של מזג האויר הקודר והיערות המסתוריים) ולכן אולי עבור האירים להתכחש לפנטזיה זה כמו להתכחש לזהות שלך.
תהיה דומה הייתה לי לגבי אבוללה הישראלי שיצא השנה.

זה כיוון מעניין לחשוב עליו אבל פה גם החולשה של הסרט. כי הפנטזיה בסרט אינה אמיתית אלא משמשת כמשל. לכל דמות אנושית יש מקבילה פנטסטית שלא משאירה מקום לדמיון. וכך הסיפור המופלא מתגלה בהדרגה כמטאפורה שרק ילדים קטנים אולי לא יזהו את נמשלה. וכך, לאחר שהמסע הפנטסטי מסתיים אנחנו נשארים עם מציאות מתוקנת ושמחה יותר אבל העולם שמעבר כבר איננו...  הבחירה בפנטזיה היא בחירה במוותלפי הסרט כשהמציאות היא בחירה בחיים. והפיות פרחו מרגע שהמציאות תוקנה.

זה מאכזב מעט כי במקום הזה דווקא סרטי פנטזיה הצליחו לרוב, גם כאשר היה קשר בין המשל לנמשל, להשאיר לנו איזהו מרווח בין העולמות. לתת לנו עולם פנטזיה שלא רק בא ללמד אותנו משהו על העולם הזה אלא מתקיים במקביל אליו.
---------------------------------
הסרט זכה בפרס "סרט הפנטזיה של השנה" בבלוג "הספריה הפנטסטית".

הנה הרצאה על תהליך העבודה על הסרט:







הנה ארט מהמם. ברובו של האמן רוס סטיוארט: http://rossstewart.net/animation/song-of-the-sea/
Follow Erika G Eguia's board Art of Song of the sea on Pinterest.


וזו סדרה חדשה מהיוצרים של CARTOON SALOON. עם ארט שמנסה לשמר משהו מהסגנון המוכר שלהם.
STONE DRIGIBLE

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.