דלג לתוכן הראשי

Walk cycles: הכל על הליכה

למה לולאת הליכה היא דבר כל כך בסיסי באנימציה? כי היא משלבת בתוכה כמה דברים בצורה מופלאה:
1. פיזיקה
2. אופי ורגש
3. יומיומיות
אנחנו רואים בכל יום אנשים הולכים ואדישים למורכבות של התהליך הפיזיולוגי הזה. אדם, הולך על שתיים, מעביר משקל תוך כדי תנועה. מבטא את עצמו בעזרת פיזיקה, משקל, גובה, מבנה גוף יחד עם מצב רוח, רגש ואישיות.
זו גם הסיבה שהליכה היא דבר כל כך קשה לביצוע.

ברשומה זו לינקים רבים שעוסקים בהליכות: מדריכים, השראה ועוד ועוד.


גיף של מיקל סומר http://mikkelsommer.com/

nattypants:  A rough walk cycle I’m working on

מדריכים:



מדריך http://www.angryanimator.com/word/2010/11/26/tutorial-2-walk-cycle/



מאגר גדול של הליכות מסרטים של דיסני ובכלל: https://www.flickr.com/photos/130946166@N04/albums
"Three Little Pigs" (1933) Wolf Sneak 10

ריצ'ארד וויליאמס חוקר הליכות (חלק מדוקו על רוג'ר ראביט):


ראנגו חוקר הליכות, ממש כמו וויליאמס:


מתוך 101 דלמטים: פונגו מסתכל מהחלון על הליכות עם המון אופי. גם של הולכי על-שתיים וגם הולכי על-ארבע:


הליכות וריצות:


מרובין הוד:


סרטו של ריאן לרקין הזכור לטוב שכולו הליכות:


בלוג על הליכות לאנימציה: http://walk-cycle-depot.blogspot.co.il/

מהספר של פרסטון בלייר


הליכות מתוך "הסודות של קלס":






רפרנסים חיים:

יש תוסף לכרום לצפיה ביוטיוב פריים ביי פריים: https://chrome.google.com/webstore/detail/frame-by-frame-for-youtub/elkadbdicdciddfkdpmaolomehalghio?hl=en-GB





על הליכה:


אנימטור מלייקה מבצע 100 הליכות שונות.




מונתי פייתון בקטע קלאסי שעוסק ב"המשרד להליכות מוזרות":


עוד רפרנסים דרך ערוץ הרפרנסים הבלתי נגמרים:  https://www.youtube.com/channel/UCRvspTjApofA2Yg3i10gTdQ 



ולסיום: גישות יותר יצירתיות להליכה...




איך להנפיש הליכה, אנימייד:

ואי אפשר באמת לסיים בלי הדבר הנהדר הזה:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

למה מרי פופינס חזרה?

על דמויות מתבגרות כתבתי לאחרונה באתר "הפנקס". מה שעלה שם רק מחמיר ב"מרי פופינס חוזרת", ההמשך ל"מרי פופינס" המופלא.
בסרט "כריסטופר רובין" פו הדוב מסביר לכריסטופר שכדי להגיע לאנשהו, הוא פשוט מתרחק מאיפה שהיה. זה נשמע משפט מאוד פואי אבל למעשה זה משפט הופכי לפו. כל אדם יודע שאם רצונך להגיע למקום אחר, אתה מתרחק מאיפה שהיית, זה הגיוני אבל פו אינו הגיוני. בספר המקורי הוא מציע לחזור לאיפה שהיית כדי להתרחק.
בסרט החדש של מרי פופינס יש נסיון לייצר מעין דה-ז'ה-וו למפגש הקודם שלנו עם מרי. שוב האמנת קוסמת, שוב ילדים, שוב בנקאים, מנקי ארובות (מדליקי פנסים), שוב עולם מצוייר ועפיפונים (בלונים) ושוב דוד\ה משוגע\ת.
אבל מרי פופינס ממלאת פה תפקיד שונה. כפי שיפה תאר גידי אורשר בביקורת שלו, אף אחד פה לא באמת צריך את מרי ולא ביקש ממנה לבוא. הילדים אומרים לה בפירוש שאינם צריכים אמנות וזוהי נקודה מהותית. בסרט המקורי למרי היה תפקיד מהותי בכל המעגלים הסובבים את משפחת בנקס: היא אמנם אומנת אבל אינה משרתת ואינה מקבלת פקודות. היא מחלקת אותם. זה חלק מהעימות שלה הן עם תפיסת…

על פארק היורה ואשליית החיים

החיים מוצאים דרך

בצפיה ראשונה כילד "פארק היורה" היה סרט סתמי מאוד בעיניי. אני זוכר את עצמי מסכם את העלילה כך: "מגיעים לאי, בורחים מדינוזאורים... בורחים עוד... ובסוף בורחים ממש." לקח לי הרבה זמן לצפות בסרט מחדש ובעין שונה. זה קרה קודם כל תודות להרצאה הזו (המצורפת בסוף המאמר) שפרקה כמה מהתימות המרכזיות של הסרט והציגה את התפתחותן לאורכו. המרכזית היא כמובן מסע הגיבור של החוקר אלן גרנט שבתחילת הסרט אינו מעוניין להביא ילדים לעולם ולאט לאט מוצא עצמו משמש בפועל כאב ומגן לשני ילדים תחת עיניה הפקוחות של ספק-אהובתו אלי, החוקרת שלצידו, שמייחלת לשינוי הזה. בנוסף אלן מתמודד עם חוסר האמון שלו בטכנולוגיה ובקידמה והפחד מלהשאר לא רלוונטי. בסרט אלן מוצא עצמו כמו איוב המקראי ככזה שנקלע, ומשלם את המחיר, על מאבק מיתי בין הסדר והשליטה (והקדמה והמדע והכסף) שמייצג ג'ון האמונד היזם העשיר לבין חוקר הכאוס שנראה כמו זמר רוק, איאן מלקולם. האחד קשיש לבוש לבן מלא ביהירות ובכסף, השני לבוש שחורים, גרוש סדרתי ומפוקפק, מומחה לכאוס וטרול ציני. במאבק בין השניים אנחנו נחשפים מצד אחד לספקנות האובססי…

אמץ תמנון: בריאן קיסינג'ר, מעצב בדיסני, על עבודתו ואיוריו

בריאן קיסינג', מעצב בדיסני, יצר פרויקט פרטי שבו אייר סדרת תמונות על תמנון מחמד בעולם של סטים-פאנק ויקטוריאני. והוא גם משוחח על זה בTED.



לינק ישיר ליצירות האיורים (לחצו להגדלה):













אוקטפודי (2007)- סלפסטיק קלאסי מגובלינס

מה זה תינוק?

סצינה מיוחדת מאוד מ"היפהפיה והיחפן" בה אנחנו חווים מפגש ראשון עם תינוק דרך עיניו של כלב.
הבימוי הנהדר של הסצינה בונה את המתח באמצעות כל הכלים העומדים לרשות הבמאי: תאורה, מוסיקה, צבעוניות, הבעות פנים, קומפוזיציה בפריים וקומפוזיציית הבמה (המיזנסצינה). הסטוריבורד המלא שצרפתי פה מחדד עד כמה כל שוט מהווה בחירה מודעת ורגישה. כיצד הטיפוס במעלה המדרגות הופך למסע נפשי שבמהלכו מנסה הכלבה לברר איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה שמחה סביב דבר כל כך זר ומאיים. המתח הזה יוצר הזדהות עם המבט החיצוני של הכלב על אירוע כל כך בסיסי מנקודת מבט אנושית.
ואולי זה אחד הדברים שאני אוהב אצל דיסני הקלאסי: היכולת, באמצע הסרט, לבודד אירוע ולתת לו את מלוא הבמה. בין אם זה אמבטיה של גמדים או נסיון לתפור שמלה.



דרך Living Lines Library וניתן להוריד את היפהפיה והיחפן- הסקצ'בוק PDF (כבר קישרתי בעבר לעוד כמה כאלה)