דלג לתוכן הראשי

סיכום 2015: מאמרי וידאו

זהו המשך לסיכום השנתי: http://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/12/2015BEST.html


יש הרבה דברים שלא סקרתי השנה לצערי. מבין ערמות החומרים שאני מוצא יש דברים שאני רוצה לקחת איתי הלאה, שיהיו חלק ממדף הספרים הוירטואלי שלי או חלק מהשפה האמנותית שאני רוצה לספוג והידע שאני רוצה לצבור.

אז הנה כמה דברים מהם:

מאמרי וידאו!

תופעת מאמרי הוידאו תפסה תאוצה השנה והיא נפלאה. אנשים חכמים ורהוטים מנסחים אמירות על קולנוע וסטוריטלינג באמצעות וידאו. זה תמציתי, מרתק וגדוש בדוגמאות. אם אני צריך לבחור כמה סרטונים בולטים אז הנה הם:

להראות ולספר- על החן (charm) בקולנוע.
לשחקנים, קולנוענים ובעיקר לאנימטורים. הסרט הזה ממש העלה חיוך על שפתותיי. אם תראו רק אחד: תראו אותו.


על הקומדיה הויזואלית, אולי המאמר שהכי השפיע השנה וגרם לסחף של הז'אנר.


למה אביזרים חשובים


על הקול בראש


על צ'אק ג'ונס


על מעבר מטא בין עולמות באנימציה


בזירת הקולנוע הישראלי היו לנו שני פרויקטים גדולים:
חגיגה לעיניים:


וארכיון תיעודי מלא שיחות עם קולנוענים ישראלים: http://www.ictd.co.il/

דף הבית

כיסאות בקולנוע


קולנוע כתחביר


ניתוח של הסרט "אינטילגנתיה מלאכותית" של שפילברג


וזהו מאמר וידאו על "איך לעשות מאמר וידאו":


וגם זה: F FOR FAKE

77 מאמרי הוידאו הטובים של 2015 לפי קטגוריות:
https://www.fandor.com/keyframe/list-77-video-essays-and-30-standouts-of-2015

יש עוד המון. הנה כמה ערוצים שכדאי לעקוב אחריהם:

audiovisualcy ערוץ בוימאו

CineFix

The Nerdist להבין אמנות

https://vimeo.com/channels/everyframeapainting

נוספים:
מאמרי וידאו בINDIEWIRE

35 MM

FANDOR

MUST SEE FILMS

אנטומיה של סצנה

ועוד ניתוחי סצנות: FILM DRUNK LOVE

וזהו טירקס. מאמר נהדר:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















פטריק סמית

פטריק סמית, אנימטור ניו יורקי.
למעשה הוא די מנייריסט אבל למרות זאת, יש בו משהו.


שתה:



לחיצת יד:




אתר: http://www.patsmith.com/
הבלוג שלו ושל ביל פלימפטון:  http://www.scribblejunkies.blogspot.co.il/