דלג לתוכן הראשי

Lake (אגם). סרט הגמר של אלה גריסרו ודנה לוי 2014

סרט הגמר המצויין של דנה לוי ואלה גריסרו ממנשר 2014 מצייר מפגש ביער בין בחור שהלך לאיבוד בטראק לבין... (מכיל עירום מצוייר)


הסרט הזה מכיל דקויות רבות ובאמת מצליח להעביר רגש ופנטסיה ומידה מאופקת של אירוטיות.
מה שמעניין אותי זה שהסרט לכאורה עוסק בהומוסקסואליות אבל אלו הם רק פני השטח. המתח בין הבחור ל"יצור" מתחיל כמפגש פנטסטי (האזניים המחודדות מייצגות את האלמנט הפנטסטי הזה כבר בהתחלה) המביא איתו רתיעה של הדמות הראשית. בהמשך הרתיעה מתורגמת לרתיעה מהפן ההומוסקסואלי שבא לידי ביטוי בנשיקה. אבל הסרט לא נעצר שם אלא משיב את האלמנט הפנטסטי וזו בחירה די מגניבה. לפי זה יש פה טשטוש בין המטאפורה (יצור פנטסיה) ל"נושא" וה"מסר" (הומוסקסואליות). הקפיצה בין שניהם שמה את שניהם במרחב המטאפורי והממשי באותה מידה.

אני אסביר.
עולם הפנטסיה הוא הומואירוטי מטבעו כיוון שהפנטסיה משקפת את יוצר הפנטסיה. כמו שבחלומות שלנו כל הדמויות הן ייצוגים שלנו. כך ש"האחר" בחלום הוא בעצם "אני. והמשיכה אליו היא בעצם משיכה עצמית. במובן הזה הפנטזיה פה היא חלק מנושא הסרט ולא רק אמצעי להעברת מסר. אפשר אפילו לומר הפוך: שההומוסקסואליות פה היא המטאפורה למתח שקיים לאדם עם עצמו ועם צדדיו המודחקים.
סרט דו כיווני.
נהדר.

------------
בלוג הסרט עם ארט ורפרנסים
http://deerboy1.blogspot.co.il/



לינקים:
טמבלר לציורים אישיים של אלה גריסרו. http://grisimu.tumblr.com/
ויש עוד עבודות ישנות וטסטים ביוטוב: https://www.youtube.com/user/grisimm/videos

מציג את Centaur Kiss, cover of “La Vie Parisienne” from 1924 by George Leonnec.jpg
אלה ודנה מספרות על הסרט:
"הרעיון מאחורי תהליך היצירה. הרעיון המקורי בא בהשראה מתמונה שמצאה אלה במקרה -(Centaur Kiss, cover of “La Vie Parisienne” from 1924 by George Leonnec )
בציור רואים רכב, רוכב על קנטאור ומנשק אותו. הציור ריתק אותנו, הוא הצליח להיות פרובוקטיבי אך אם זאת קלאסי, דרמטי וגם אזוטרי ופיוטי, ומעל הכל, הרגשנו שהוא הצליח לקיים אצלנו דיאלוג. החלטנו שאנחנו רוצות לייצר את אותה החוויה אצל הצופים שיצפו בסרט שלנו. בתחילת תהליך היצירה, חיפשנו את הקונפליקט המרכזי שנעסוק בו, אך לאט לאט הבנו שכל נושא שאנחנו נוגעות בו בעצם עוסק במתח הקלאסי שבין האפולוני (שכלתני) לדיוניסי (הייצרי), קונפליקט בסיסי שהשאיר לנו הרבה מקום להתמודד מול עצמנו ולגלות את השקפת העולם שלנו דרך היצירה.
הפלטפורמה של האנימציה, אפשרה לסיפור להתקיים במימד שהוא קסום ומעל המציאות, והקונפליקט העוסק בנפש האדם, משאיר את הסיפור רלוונטי לעולמנו ובכך מותיר ליצירה סיכוי אמיתי ליצור שינוי אצל הצופה. לא היה קל לפתור את הסיפור. רצינו לשמור אותו קצר ופשוט.. בעיקר ניסינו להימנע מסוף מוחלט, טוב או רע. כדי לאפשר לצופה לענות על השאלות שעלו אצלו במהלך הצפייה."




וזהו סרט שנה ג של אלה GOING שגם אותו אני מאוד אוהב.

ולסיום, הסרט "בריכת שחיה" של אלקסנדרה הטמרובה עוסק במשהו דומה. מומלץ מאוד:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.