דלג לתוכן הראשי

פיתוח דמות וסיפור: האבולוציה של ג'ק פרוסט

שומרי האגדות






(עוד בפנים)



למרות שלא ממש בא לי לראות את "שומרי האגדות" של דרימוורקס אני מביא פה סיכום של פוסט שנתקלתי בו ברשת.
זהו פוסט מהבלוג של שיין פריגמור, איש סיפור וקונספט ארט שעובד בדרימוורקס (זכה בפרס האנני על עיצובים לקורליין). הוא מתאר בקצרה את ההתפתחות של גיבוש הסיפור.
הסרט "שומרי האגדות" עוסק בכמה דמויות פולקלור (ארנב הפסחא, סנטה ועוד) שיש להם מעין חבורת-על סטייל "הנוקמים" ששומרת ומגינה על ילדי העולם. עד כמה ידוע לי ג'ק פרוסט, הגיבור של הסרט, לא הופיע בספר המקורי ומשום מה, הוחלט להכניס אותו כאחד מהחבורה.
אז זהו, שבשלב הראשון הוא היה ממש חלק מהחבורה, מבוגר ואחראי על הכפור. אבל הצוות שעבד על הסיפור הרגיש שהוא לא באמת שייך לשם. ואז הם חשבו: "מה אם גם שאר ה"שומרים" מרגישים שהוא לא שייך לשם?! מה אם הוא בעצם צעיר מהם, מתבודד ולא לוקח חלק במשחק הזה והם מגייסים אותו וזה בעצם הסיפור שלו?" במילים אחרות: ג'ק הפך להיות הגיבור דווקא כי הוא לא משתלב בחבורה. והיתרון שלו כ"ילד" על שאר החבורה יהיה בזה שהוא מבין ילדים יותר טוב כי הוא אחד מהם.

***

הערת סוגריים שלי: עם כל כמה שמצא חן בעיניי התהליך אפשר לזהות בו גם את הבעייתיות של אנשי-הסיפור (סטורימן) באולפנים הגדולים היום (דבר שכתבתי עליו בעבר וכנראה גם אמשיך לכתוב).
הגישה שלהם לסיפור ולדמויות היא כמו לבעיה. משהו שצריך לפתור ולא לגלות איך הוא נפתר מעצמו. לכן, כשאני קורא את שיין אומר שפתאום הם הבינו שג'ק הוא הגיבור אני לא מתרשם. כי הכל הולך לפי הספר, יש משהו נורא צפוי בתהליך כי ההכרה בפיצוח נכון של הסיפור באה מהשכל ולא מהרגש. קשה לי להאמין שהם הופתעו בעצמם שג'ק הוא הגיבור, כי זה נכון מדי. זה מעיד על עצמאות מול הספר ומציב דמות ילדותית במרכז, כה צפוי.
אני אתן שתי דוגמאות למקרים שבהם אני מאמין להפתעה. ב"היפה והחיה", לדוגמה, השיר "BE OUR GUEST" הושר בהתחלה למוריס ואפילו נעשתה אנימציה כשפתאום באחת ההקרנות מישהו הבין ש"הם שרים לאדם הלא נכון!" אני מאמין שזה היה גילוי אמיתי. מהסוג של "איך לא ראינו את זה קודם?!"



הגילוי השני הוא הצהרה קטנה של טולקין על "שר הטבעות". הוא סיפר שכשההוביטים נכנסו לפאב (ספוילר) הוא בעצמו לא ידע שיחכה להם שם הצעדן. ובטח שהוא לא ידע שהצעדן יתגלה כמלך.
הוא היה בתוך הסיפור והתפתח איתו ככותב.
***

בסקיצות של שיין אפשר לראות מגוון גילאים עבור ג'ק. ההחלטה בסוף היתה שיהיה טינאייג'ר. מבחינת לבוש, הוא היה בהתחלה יצור שדי מעט, עם בגדים אגדתיים (קצת מזכיר את פאן, אל היער רק קריר) הרצון להפוך אותו ליותר עדכני איבזר אותו בקפוצ'ון. (החלטה יפה גם אם צפויה מאוד לדעתי).

ג'ק פרוסט, קונספט ארט

.

 


כדאי לעקוב אחרי הבלוג שלו. יש בו שילוב נדיר של איש ארט וסיפור.




איור שנעשה לפני שהוחלט מה הקורבן שיהיה על ג'ק להקריב כדי להיות ראוי להקרא "שומר" רק להתוות כיוון
הטמבלר של הסרט: טמבלר שומרי האגדות

תהליך עבודה על דמויות נוספות בסרט:




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: