דלג לתוכן הראשי

פיתוח דמות וסיפור: האבולוציה של ג'ק פרוסט

שומרי האגדות






(עוד בפנים)



למרות שלא ממש בא לי לראות את "שומרי האגדות" של דרימוורקס אני מביא פה סיכום של פוסט שנתקלתי בו ברשת.
זהו פוסט מהבלוג של שיין פריגמור, איש סיפור וקונספט ארט שעובד בדרימוורקס (זכה בפרס האנני על עיצובים לקורליין). הוא מתאר בקצרה את ההתפתחות של גיבוש הסיפור.
הסרט "שומרי האגדות" עוסק בכמה דמויות פולקלור (ארנב הפסחא, סנטה ועוד) שיש להם מעין חבורת-על סטייל "הנוקמים" ששומרת ומגינה על ילדי העולם. עד כמה ידוע לי ג'ק פרוסט, הגיבור של הסרט, לא הופיע בספר המקורי ומשום מה, הוחלט להכניס אותו כאחד מהחבורה.
אז זהו, שבשלב הראשון הוא היה ממש חלק מהחבורה, מבוגר ואחראי על הכפור. אבל הצוות שעבד על הסיפור הרגיש שהוא לא באמת שייך לשם. ואז הם חשבו: "מה אם גם שאר ה"שומרים" מרגישים שהוא לא שייך לשם?! מה אם הוא בעצם צעיר מהם, מתבודד ולא לוקח חלק במשחק הזה והם מגייסים אותו וזה בעצם הסיפור שלו?" במילים אחרות: ג'ק הפך להיות הגיבור דווקא כי הוא לא משתלב בחבורה. והיתרון שלו כ"ילד" על שאר החבורה יהיה בזה שהוא מבין ילדים יותר טוב כי הוא אחד מהם.

***

הערת סוגריים שלי: עם כל כמה שמצא חן בעיניי התהליך אפשר לזהות בו גם את הבעייתיות של אנשי-הסיפור (סטורימן) באולפנים הגדולים היום (דבר שכתבתי עליו בעבר וכנראה גם אמשיך לכתוב).
הגישה שלהם לסיפור ולדמויות היא כמו לבעיה. משהו שצריך לפתור ולא לגלות איך הוא נפתר מעצמו. לכן, כשאני קורא את שיין אומר שפתאום הם הבינו שג'ק הוא הגיבור אני לא מתרשם. כי הכל הולך לפי הספר, יש משהו נורא צפוי בתהליך כי ההכרה בפיצוח נכון של הסיפור באה מהשכל ולא מהרגש. קשה לי להאמין שהם הופתעו בעצמם שג'ק הוא הגיבור, כי זה נכון מדי. זה מעיד על עצמאות מול הספר ומציב דמות ילדותית במרכז, כה צפוי.
אני אתן שתי דוגמאות למקרים שבהם אני מאמין להפתעה. ב"היפה והחיה", לדוגמה, השיר "BE OUR GUEST" הושר בהתחלה למוריס ואפילו נעשתה אנימציה כשפתאום באחת ההקרנות מישהו הבין ש"הם שרים לאדם הלא נכון!" אני מאמין שזה היה גילוי אמיתי. מהסוג של "איך לא ראינו את זה קודם?!"



הגילוי השני הוא הצהרה קטנה של טולקין על "שר הטבעות". הוא סיפר שכשההוביטים נכנסו לפאב (ספוילר) הוא בעצמו לא ידע שיחכה להם שם הצעדן. ובטח שהוא לא ידע שהצעדן יתגלה כמלך.
הוא היה בתוך הסיפור והתפתח איתו ככותב.
***

בסקיצות של שיין אפשר לראות מגוון גילאים עבור ג'ק. ההחלטה בסוף היתה שיהיה טינאייג'ר. מבחינת לבוש, הוא היה בהתחלה יצור שדי מעט, עם בגדים אגדתיים (קצת מזכיר את פאן, אל היער רק קריר) הרצון להפוך אותו ליותר עדכני איבזר אותו בקפוצ'ון. (החלטה יפה גם אם צפויה מאוד לדעתי).

ג'ק פרוסט, קונספט ארט

.

 


כדאי לעקוב אחרי הבלוג שלו. יש בו שילוב נדיר של איש ארט וסיפור.




איור שנעשה לפני שהוחלט מה הקורבן שיהיה על ג'ק להקריב כדי להיות ראוי להקרא "שומר" רק להתוות כיוון
הטמבלר של הסרט: טמבלר שומרי האגדות

תהליך עבודה על דמויות נוספות בסרט:




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.