דלג לתוכן הראשי

פיתוח דמות וסיפור: האבולוציה של ג'ק פרוסט

שומרי האגדות






(עוד בפנים)



למרות שלא ממש בא לי לראות את "שומרי האגדות" של דרימוורקס אני מביא פה סיכום של פוסט שנתקלתי בו ברשת.
זהו פוסט מהבלוג של שיין פריגמור, איש סיפור וקונספט ארט שעובד בדרימוורקס (זכה בפרס האנני על עיצובים לקורליין). הוא מתאר בקצרה את ההתפתחות של גיבוש הסיפור.
הסרט "שומרי האגדות" עוסק בכמה דמויות פולקלור (ארנב הפסחא, סנטה ועוד) שיש להם מעין חבורת-על סטייל "הנוקמים" ששומרת ומגינה על ילדי העולם. עד כמה ידוע לי ג'ק פרוסט, הגיבור של הסרט, לא הופיע בספר המקורי ומשום מה, הוחלט להכניס אותו כאחד מהחבורה.
אז זהו, שבשלב הראשון הוא היה ממש חלק מהחבורה, מבוגר ואחראי על הכפור. אבל הצוות שעבד על הסיפור הרגיש שהוא לא באמת שייך לשם. ואז הם חשבו: "מה אם גם שאר ה"שומרים" מרגישים שהוא לא שייך לשם?! מה אם הוא בעצם צעיר מהם, מתבודד ולא לוקח חלק במשחק הזה והם מגייסים אותו וזה בעצם הסיפור שלו?" במילים אחרות: ג'ק הפך להיות הגיבור דווקא כי הוא לא משתלב בחבורה. והיתרון שלו כ"ילד" על שאר החבורה יהיה בזה שהוא מבין ילדים יותר טוב כי הוא אחד מהם.

***

הערת סוגריים שלי: עם כל כמה שמצא חן בעיניי התהליך אפשר לזהות בו גם את הבעייתיות של אנשי-הסיפור (סטורימן) באולפנים הגדולים היום (דבר שכתבתי עליו בעבר וכנראה גם אמשיך לכתוב).
הגישה שלהם לסיפור ולדמויות היא כמו לבעיה. משהו שצריך לפתור ולא לגלות איך הוא נפתר מעצמו. לכן, כשאני קורא את שיין אומר שפתאום הם הבינו שג'ק הוא הגיבור אני לא מתרשם. כי הכל הולך לפי הספר, יש משהו נורא צפוי בתהליך כי ההכרה בפיצוח נכון של הסיפור באה מהשכל ולא מהרגש. קשה לי להאמין שהם הופתעו בעצמם שג'ק הוא הגיבור, כי זה נכון מדי. זה מעיד על עצמאות מול הספר ומציב דמות ילדותית במרכז, כה צפוי.
אני אתן שתי דוגמאות למקרים שבהם אני מאמין להפתעה. ב"היפה והחיה", לדוגמה, השיר "BE OUR GUEST" הושר בהתחלה למוריס ואפילו נעשתה אנימציה כשפתאום באחת ההקרנות מישהו הבין ש"הם שרים לאדם הלא נכון!" אני מאמין שזה היה גילוי אמיתי. מהסוג של "איך לא ראינו את זה קודם?!"



הגילוי השני הוא הצהרה קטנה של טולקין על "שר הטבעות". הוא סיפר שכשההוביטים נכנסו לפאב (ספוילר) הוא בעצמו לא ידע שיחכה להם שם הצעדן. ובטח שהוא לא ידע שהצעדן יתגלה כמלך.
הוא היה בתוך הסיפור והתפתח איתו ככותב.
***

בסקיצות של שיין אפשר לראות מגוון גילאים עבור ג'ק. ההחלטה בסוף היתה שיהיה טינאייג'ר. מבחינת לבוש, הוא היה בהתחלה יצור שדי מעט, עם בגדים אגדתיים (קצת מזכיר את פאן, אל היער רק קריר) הרצון להפוך אותו ליותר עדכני איבזר אותו בקפוצ'ון. (החלטה יפה גם אם צפויה מאוד לדעתי).

ג'ק פרוסט, קונספט ארט

.

 


כדאי לעקוב אחרי הבלוג שלו. יש בו שילוב נדיר של איש ארט וסיפור.




איור שנעשה לפני שהוחלט מה הקורבן שיהיה על ג'ק להקריב כדי להיות ראוי להקרא "שומר" רק להתוות כיוון
הטמבלר של הסרט: טמבלר שומרי האגדות

תהליך עבודה על דמויות נוספות בסרט:




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מהו סרט 'שלם'? מחשבה על משפחת סופרעל 2

סרט ההמשך ל"משפחת סופרעל" מגיע אלינו 14 שנה אחרי הסרט הראשון. זה המון זמן בעידן של צפיית בינג' ויקומים שלמים שנבראים ונהרסים בחצי מהזמן הזה. הסרט המקורי נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר של פיקסאר ויש שאומרים, אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר. הוא נגע בסוגיות חברתיות של תרבות של בינוניות, דיכוי, גבריות וכוחה של המשפחה הגרעינית. הסרט החדש אם כן חייב להצדיק את הזמן הארוך שעבר למרות שהוא ממשיך בדיוק מהנקודה בה נגמר הקודם. לא תמצאו פה ביקורת על הסרט אלא מבט יותר פנימה בו אני מנסה להבין למה הסרט, ורבים אחרים לאחרונה, לא נותנים לי תחושה של חויה שלמה ואף נתפסים בעיניי ככאלו המונעים יותר מדי על ידי החלטות תסריטאיות.
הרשומה מכילה ספוילרים רבים לסרט ומומלץ לקרוא אותה לאחר צפיה בסרט.
מהו סרט שלם? השאלה הקיומית עבורי היא האם הסיבה שאני ביקורתי יותר כלפי סרטים חדשים היא כי (מה לעשות) ילדותי שחלפה לה מזה כבר עברה בצפיה בסרטי דיסני והם מבחינתי מעיין עשיר לעיון חוזר במיתוסים וסטוריטלינג? האם הסיבה שקשה לי להנות מ"משפחת סופרעל 2" נובעת מכך שהנטיה שלי לחפש ולראות רבדי עומק בסרטים …