דלג לתוכן הראשי

פיתוח דמות וסיפור: האבולוציה של ג'ק פרוסט

שומרי האגדות






(עוד בפנים)



למרות שלא ממש בא לי לראות את "שומרי האגדות" של דרימוורקס אני מביא פה סיכום של פוסט שנתקלתי בו ברשת.
זהו פוסט מהבלוג של שיין פריגמור, איש סיפור וקונספט ארט שעובד בדרימוורקס (זכה בפרס האנני על עיצובים לקורליין). הוא מתאר בקצרה את ההתפתחות של גיבוש הסיפור.
הסרט "שומרי האגדות" עוסק בכמה דמויות פולקלור (ארנב הפסחא, סנטה ועוד) שיש להם מעין חבורת-על סטייל "הנוקמים" ששומרת ומגינה על ילדי העולם. עד כמה ידוע לי ג'ק פרוסט, הגיבור של הסרט, לא הופיע בספר המקורי ומשום מה, הוחלט להכניס אותו כאחד מהחבורה.
אז זהו, שבשלב הראשון הוא היה ממש חלק מהחבורה, מבוגר ואחראי על הכפור. אבל הצוות שעבד על הסיפור הרגיש שהוא לא באמת שייך לשם. ואז הם חשבו: "מה אם גם שאר ה"שומרים" מרגישים שהוא לא שייך לשם?! מה אם הוא בעצם צעיר מהם, מתבודד ולא לוקח חלק במשחק הזה והם מגייסים אותו וזה בעצם הסיפור שלו?" במילים אחרות: ג'ק הפך להיות הגיבור דווקא כי הוא לא משתלב בחבורה. והיתרון שלו כ"ילד" על שאר החבורה יהיה בזה שהוא מבין ילדים יותר טוב כי הוא אחד מהם.

***

הערת סוגריים שלי: עם כל כמה שמצא חן בעיניי התהליך אפשר לזהות בו גם את הבעייתיות של אנשי-הסיפור (סטורימן) באולפנים הגדולים היום (דבר שכתבתי עליו בעבר וכנראה גם אמשיך לכתוב).
הגישה שלהם לסיפור ולדמויות היא כמו לבעיה. משהו שצריך לפתור ולא לגלות איך הוא נפתר מעצמו. לכן, כשאני קורא את שיין אומר שפתאום הם הבינו שג'ק הוא הגיבור אני לא מתרשם. כי הכל הולך לפי הספר, יש משהו נורא צפוי בתהליך כי ההכרה בפיצוח נכון של הסיפור באה מהשכל ולא מהרגש. קשה לי להאמין שהם הופתעו בעצמם שג'ק הוא הגיבור, כי זה נכון מדי. זה מעיד על עצמאות מול הספר ומציב דמות ילדותית במרכז, כה צפוי.
אני אתן שתי דוגמאות למקרים שבהם אני מאמין להפתעה. ב"היפה והחיה", לדוגמה, השיר "BE OUR GUEST" הושר בהתחלה למוריס ואפילו נעשתה אנימציה כשפתאום באחת ההקרנות מישהו הבין ש"הם שרים לאדם הלא נכון!" אני מאמין שזה היה גילוי אמיתי. מהסוג של "איך לא ראינו את זה קודם?!"



הגילוי השני הוא הצהרה קטנה של טולקין על "שר הטבעות". הוא סיפר שכשההוביטים נכנסו לפאב (ספוילר) הוא בעצמו לא ידע שיחכה להם שם הצעדן. ובטח שהוא לא ידע שהצעדן יתגלה כמלך.
הוא היה בתוך הסיפור והתפתח איתו ככותב.
***

בסקיצות של שיין אפשר לראות מגוון גילאים עבור ג'ק. ההחלטה בסוף היתה שיהיה טינאייג'ר. מבחינת לבוש, הוא היה בהתחלה יצור שדי מעט, עם בגדים אגדתיים (קצת מזכיר את פאן, אל היער רק קריר) הרצון להפוך אותו ליותר עדכני איבזר אותו בקפוצ'ון. (החלטה יפה גם אם צפויה מאוד לדעתי).

ג'ק פרוסט, קונספט ארט

.

 


כדאי לעקוב אחרי הבלוג שלו. יש בו שילוב נדיר של איש ארט וסיפור.




איור שנעשה לפני שהוחלט מה הקורבן שיהיה על ג'ק להקריב כדי להיות ראוי להקרא "שומר" רק להתוות כיוון
הטמבלר של הסרט: טמבלר שומרי האגדות

תהליך עבודה על דמויות נוספות בסרט:




פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):