דלג לתוכן הראשי

שירה מונפשת

כמה שירים מונפשים:

לאָנָא בְּלוּמֶה / קורט שוויטרס



הו אהובת עשרים ושבעת חושי, אני אוהב לָךְ!
– אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את לי. – אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לא לכאן.
איפה את נמצֵאת, נקבה לאין-ספור? את נמצאת – הנמצאת את? –
אומרים שאת נמצאת – שיאמרו, הם בכלל לא
יודעים איך מגדל-הכנסייה עומד.
את חובשת את כובעך על רגלייך ופוסעת על
ידייך, על ידייך את פוסעת.
הלו שמלתך האדומה, המנוסרת קפלים-קפלים לבנים. אדומה
אני אוהב את אָנָא בְּלוּמֶה, אדומה אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ
אני לָךְ, את לי.
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) ללהט הקר.
בלומה אדומה, אָנָא בְּלוּמֶה אדומה, איך אומרים?
חידון נושא-פרסים: 1. לאָנָא בְּלוּמֶה יש ציפור.
2. אָנָא בְּלוּמֶה אדומה.
3. מה צבע הציפור?
כחול הוא צבע שערך הצהוב.
אדומה היא המיית ציפורך הירוקה.
הו ילדה פשוטה שכמותך בשמלה של יומיום, הו חיה
ירוקה חמודה שכמותך, אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את
לי, –
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לארגז הגחלים.
אָנָא בְּלוּמֶה! אנא, א-נ-א אני מטפטף את שמך
שמך נוטף כחֵלֶב בקר רך.
היודעת את אנא, כבר יודעת?
אותך אפשר לקרוא גם מאחור, ואת, את הנהדרת
מכולן, מאחור את ממש כמו מלפנים: "א-נ-א".
חֵלֶב בקר מטפטף מלטף לי את הגב.
אָנָא בְּלוּמֶה, חיה נוטפת שכמותך, אני אוהב לָךְ!

אנה בלומה בתרגומו של שמעון זנדבנק מתוך הבלוג "עיר האושר" של מרית בן ישראל (היא כותבת על השיר והמשורר פה ופה ופה וגם יפה פה)
האתר הרשמי של הסרט אנה בלומה. בו מוצג גם הסטוריבורד.

*
שכחה\ בילי קולינס בתרגום של דפנה לוי מהבלוג שלה המדור לאיבוד קרובים




שמו של הספר הוא הראשון להיעלם
ובעקבותיו הכותרת, העלילה
המסקנה השוברת לב, הרומן כולו
שפתאום הופך לספר שמעולם לא קראת
שאפילו לא שמעת עליו.
כאילו שהזיכרונות שאצרת
החליטו לפרוש, אחד אחד, לחצי הדרומי של המוח
לכפר דייגים קטן שאין בו טלפונים.
חלף הרבה מאז נפרדת בנשיקה משמותיהן של תשע המוזות
וצפחת במשוואה הריבועית אורזת את חפציבה
וגם עכשיו, כשאתה משנן את מערך הכוכבים
משהו אחר חומק לו, אולי פרח לאומי
כתובת של איזה דוד,  בירת פרגוואי
הדבר הזה שבו אתה מנסה להיזכר
לא עומד לך על קצה הלשון
אפילו לא אורב באיזו פינה נידחת של הטחול.
הוא צף לו ממך והלאה, במורד הנהר המיתולוגי
ששמו מתחיל ב׳ל׳ אם אתה לא טועה
אתה עושה את דרכך לאבדון
שם תצטרף לאלה ששכח׳ו אפילו איך לשחות או לרכוב על אופניים
אין פלא שאתה קם באמצע הלילה
כדי לבדוק בספר על מלחמות מתי התרחש קרב מפורסם
אין פלא שנדמה לך שהירח בחלון
נסחף לכאן משיר אהבה שפעם ידעת בעל פה.


*
מי שמביט 
 מילים: יהונתן גפן אנימציה: סטודיו פיל. ניתן לצפות בפרויקט המלא פה.

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
יכול בקלות לחשוב
שאני זה לא אני
מי שמביט בי מאחור

הוא לא יכול לבוא ולשאול אותי
ילד, של מי אתה,
מה אתה עושה פה,
למה אתה לא בגן
מתי תסתפר כבר?

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לשאול אותי
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לצבוט אותי בלחי
כי הלחיים מלפנים

מי שמביט בי מאחור
עובר בשקט לידי
אני לא רואה אותו
והוא לא רואה אותי
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מה איתי.

יש בשכונה שלנו כמה אנשים
שאין להם שום סיכוי
לראות אותי מלפנים

*

עוד שני שירים של בילי קולינס:

המתים

עכשיו ואז


ופה ניתן לצפות בפרויקט כולו. 

והנה עוד כמה אחרים שלא היה לי את הכוח והזמן למצוא להם תרגום ועמכם הסליחה:

אמנות הטביעה:

התפקחויות של שעה 10


הסרט "יללה" על אלן גינזבורג משלב אנימציה בקטעי השירה:


עוד פואמות מונפשות:
ולסיום: בילי קולינס מדבר על הפרויקט להנפשת שיריו בTED:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…