דלג לתוכן הראשי

שירה מונפשת

כמה שירים מונפשים:

לאָנָא בְּלוּמֶה / קורט שוויטרס



הו אהובת עשרים ושבעת חושי, אני אוהב לָךְ!
– אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את לי. – אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לא לכאן.
איפה את נמצֵאת, נקבה לאין-ספור? את נמצאת – הנמצאת את? –
אומרים שאת נמצאת – שיאמרו, הם בכלל לא
יודעים איך מגדל-הכנסייה עומד.
את חובשת את כובעך על רגלייך ופוסעת על
ידייך, על ידייך את פוסעת.
הלו שמלתך האדומה, המנוסרת קפלים-קפלים לבנים. אדומה
אני אוהב את אָנָא בְּלוּמֶה, אדומה אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ
אני לָךְ, את לי.
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) ללהט הקר.
בלומה אדומה, אָנָא בְּלוּמֶה אדומה, איך אומרים?
חידון נושא-פרסים: 1. לאָנָא בְּלוּמֶה יש ציפור.
2. אָנָא בְּלוּמֶה אדומה.
3. מה צבע הציפור?
כחול הוא צבע שערך הצהוב.
אדומה היא המיית ציפורך הירוקה.
הו ילדה פשוטה שכמותך בשמלה של יומיום, הו חיה
ירוקה חמודה שכמותך, אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את
לי, –
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לארגז הגחלים.
אָנָא בְּלוּמֶה! אנא, א-נ-א אני מטפטף את שמך
שמך נוטף כחֵלֶב בקר רך.
היודעת את אנא, כבר יודעת?
אותך אפשר לקרוא גם מאחור, ואת, את הנהדרת
מכולן, מאחור את ממש כמו מלפנים: "א-נ-א".
חֵלֶב בקר מטפטף מלטף לי את הגב.
אָנָא בְּלוּמֶה, חיה נוטפת שכמותך, אני אוהב לָךְ!

אנה בלומה בתרגומו של שמעון זנדבנק מתוך הבלוג "עיר האושר" של מרית בן ישראל (היא כותבת על השיר והמשורר פה ופה ופה וגם יפה פה)
האתר הרשמי של הסרט אנה בלומה. בו מוצג גם הסטוריבורד.

*
שכחה\ בילי קולינס בתרגום של דפנה לוי מהבלוג שלה המדור לאיבוד קרובים




שמו של הספר הוא הראשון להיעלם
ובעקבותיו הכותרת, העלילה
המסקנה השוברת לב, הרומן כולו
שפתאום הופך לספר שמעולם לא קראת
שאפילו לא שמעת עליו.
כאילו שהזיכרונות שאצרת
החליטו לפרוש, אחד אחד, לחצי הדרומי של המוח
לכפר דייגים קטן שאין בו טלפונים.
חלף הרבה מאז נפרדת בנשיקה משמותיהן של תשע המוזות
וצפחת במשוואה הריבועית אורזת את חפציבה
וגם עכשיו, כשאתה משנן את מערך הכוכבים
משהו אחר חומק לו, אולי פרח לאומי
כתובת של איזה דוד,  בירת פרגוואי
הדבר הזה שבו אתה מנסה להיזכר
לא עומד לך על קצה הלשון
אפילו לא אורב באיזו פינה נידחת של הטחול.
הוא צף לו ממך והלאה, במורד הנהר המיתולוגי
ששמו מתחיל ב׳ל׳ אם אתה לא טועה
אתה עושה את דרכך לאבדון
שם תצטרף לאלה ששכח׳ו אפילו איך לשחות או לרכוב על אופניים
אין פלא שאתה קם באמצע הלילה
כדי לבדוק בספר על מלחמות מתי התרחש קרב מפורסם
אין פלא שנדמה לך שהירח בחלון
נסחף לכאן משיר אהבה שפעם ידעת בעל פה.


*
מי שמביט 
 מילים: יהונתן גפן אנימציה: סטודיו פיל. ניתן לצפות בפרויקט המלא פה.

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
יכול בקלות לחשוב
שאני זה לא אני
מי שמביט בי מאחור

הוא לא יכול לבוא ולשאול אותי
ילד, של מי אתה,
מה אתה עושה פה,
למה אתה לא בגן
מתי תסתפר כבר?

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לשאול אותי
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לצבוט אותי בלחי
כי הלחיים מלפנים

מי שמביט בי מאחור
עובר בשקט לידי
אני לא רואה אותו
והוא לא רואה אותי
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מה איתי.

יש בשכונה שלנו כמה אנשים
שאין להם שום סיכוי
לראות אותי מלפנים

*

עוד שני שירים של בילי קולינס:

המתים

עכשיו ואז


ופה ניתן לצפות בפרויקט כולו. 

והנה עוד כמה אחרים שלא היה לי את הכוח והזמן למצוא להם תרגום ועמכם הסליחה:

אמנות הטביעה:

התפקחויות של שעה 10


הסרט "יללה" על אלן גינזבורג משלב אנימציה בקטעי השירה:


עוד פואמות מונפשות:
ולסיום: בילי קולינס מדבר על הפרויקט להנפשת שיריו בTED:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):