}

23:27

שירה מונפשת

כמה שירים מונפשים:

לאָנָא בְּלוּמֶה / קורט שוויטרס



הו אהובת עשרים ושבעת חושי, אני אוהב לָךְ!
– אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את לי. – אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לא לכאן.
איפה את נמצֵאת, נקבה לאין-ספור? את נמצאת – הנמצאת את? –
אומרים שאת נמצאת – שיאמרו, הם בכלל לא
יודעים איך מגדל-הכנסייה עומד.
את חובשת את כובעך על רגלייך ופוסעת על
ידייך, על ידייך את פוסעת.
הלו שמלתך האדומה, המנוסרת קפלים-קפלים לבנים. אדומה
אני אוהב את אָנָא בְּלוּמֶה, אדומה אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ
אני לָךְ, את לי.
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) ללהט הקר.
בלומה אדומה, אָנָא בְּלוּמֶה אדומה, איך אומרים?
חידון נושא-פרסים: 1. לאָנָא בְּלוּמֶה יש ציפור.
2. אָנָא בְּלוּמֶה אדומה.
3. מה צבע הציפור?
כחול הוא צבע שערך הצהוב.
אדומה היא המיית ציפורך הירוקה.
הו ילדה פשוטה שכמותך בשמלה של יומיום, הו חיה
ירוקה חמודה שכמותך, אני אוהב לָךְ! – אותָךְ שלָךְ לָךְ,  אני לָךְ, את
לי, –
אנחנו מי?
זה שייך (אגב) לארגז הגחלים.
אָנָא בְּלוּמֶה! אנא, א-נ-א אני מטפטף את שמך
שמך נוטף כחֵלֶב בקר רך.
היודעת את אנא, כבר יודעת?
אותך אפשר לקרוא גם מאחור, ואת, את הנהדרת
מכולן, מאחור את ממש כמו מלפנים: "א-נ-א".
חֵלֶב בקר מטפטף מלטף לי את הגב.
אָנָא בְּלוּמֶה, חיה נוטפת שכמותך, אני אוהב לָךְ!

אנה בלומה בתרגומו של שמעון זנדבנק מתוך הבלוג "עיר האושר" של מרית בן ישראל (היא כותבת על השיר והמשורר פה ופה ופה וגם יפה פה)
האתר הרשמי של הסרט אנה בלומה. בו מוצג גם הסטוריבורד.

*
שכחה\ בילי קולינס בתרגום של דפנה לוי מהבלוג שלה המדור לאיבוד קרובים




שמו של הספר הוא הראשון להיעלם
ובעקבותיו הכותרת, העלילה
המסקנה השוברת לב, הרומן כולו
שפתאום הופך לספר שמעולם לא קראת
שאפילו לא שמעת עליו.
כאילו שהזיכרונות שאצרת
החליטו לפרוש, אחד אחד, לחצי הדרומי של המוח
לכפר דייגים קטן שאין בו טלפונים.
חלף הרבה מאז נפרדת בנשיקה משמותיהן של תשע המוזות
וצפחת במשוואה הריבועית אורזת את חפציבה
וגם עכשיו, כשאתה משנן את מערך הכוכבים
משהו אחר חומק לו, אולי פרח לאומי
כתובת של איזה דוד,  בירת פרגוואי
הדבר הזה שבו אתה מנסה להיזכר
לא עומד לך על קצה הלשון
אפילו לא אורב באיזו פינה נידחת של הטחול.
הוא צף לו ממך והלאה, במורד הנהר המיתולוגי
ששמו מתחיל ב׳ל׳ אם אתה לא טועה
אתה עושה את דרכך לאבדון
שם תצטרף לאלה ששכח׳ו אפילו איך לשחות או לרכוב על אופניים
אין פלא שאתה קם באמצע הלילה
כדי לבדוק בספר על מלחמות מתי התרחש קרב מפורסם
אין פלא שנדמה לך שהירח בחלון
נסחף לכאן משיר אהבה שפעם ידעת בעל פה.


*
מי שמביט 
 מילים: יהונתן גפן אנימציה: סטודיו פיל. ניתן לצפות בפרויקט המלא פה.

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני

מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
יכול בקלות לחשוב
שאני זה לא אני
מי שמביט בי מאחור

הוא לא יכול לבוא ולשאול אותי
ילד, של מי אתה,
מה אתה עושה פה,
למה אתה לא בגן
מתי תסתפר כבר?

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לשאול אותי
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור

מי שמביט בי מאחור
לא יכול לצבוט אותי בלחי
כי הלחיים מלפנים

מי שמביט בי מאחור
עובר בשקט לידי
אני לא רואה אותו
והוא לא רואה אותי
מי שמביט בי מאחור
לא יודע מה איתי.

יש בשכונה שלנו כמה אנשים
שאין להם שום סיכוי
לראות אותי מלפנים

*

עוד שני שירים של בילי קולינס:

המתים

עכשיו ואז


ופה ניתן לצפות בפרויקט כולו. 

והנה עוד כמה אחרים שלא היה לי את הכוח והזמן למצוא להם תרגום ועמכם הסליחה:

אמנות הטביעה:

התפקחויות של שעה 10


הסרט "יללה" על אלן גינזבורג משלב אנימציה בקטעי השירה:


עוד פואמות מונפשות:
ולסיום: בילי קולינס מדבר על הפרויקט להנפשת שיריו בTED: