1. אדמומיותו של האדום. של אמילי דון.
סרטון שהוא פואמה קצרה על AI שנעשתה כבר ב2019. מהו אדום עבור מחשב? האם הוא מסוגל להבין מעבר לקולנטי צבע שמתייגים צבע אדום מה הופך אדום ל"אדמומי"? מהו אדום בשבילנו? רגשית? תרבותית, ביולוגית? לכאורה זהו כתב תוכחה על נביאי הAI כאילו המחשב מטומטם ו"לא באמת מבין כלום". אבל לא רק שמשהון קרה מעצם זה שהמחשבים שמעבדים היום מידע עושים זאת על סמך הבינה האנושית, אלא שהסרט נוגע בחטף בנקודה משמעותית: מה נתפס בעינינו כאנושי.
לכאורה הגבול ברור: אנושי הוא אנושי ולמה שלא - לא. אבל חלק מהיכולת המופלאה של בני אדם שהמשחב עצמו לומד לחכות זה זיהוי דפוסים. כך שהדפוס האנושי הוא יותר חשוב מהאנושי הביולוגי. כך אנו מזהים פרצופים בחפצים או חיים באנימציה. יוצא שדווקא יכולת השלכה מופלאה זו, לא רק שאומצה על ידי המחשב, אלא משמת גם לזיהוי אותו עצמו כאנושי. מתוך חשיבה של זיהוי דפוסים.
מקווה שזה יצא ברור כי מבחינתי זו הברקה של הסרט הזה.
The Redness of Red from Emily Downe on Vimeo.
2. פוסט אמת לפי גון בן ארי
גון בן ארי כתב יפה על פוסט אמת. החשש הזה מכך שלא נדע להבדיל בין אמת ושקר, מציאות ודמיון, לא מאיים עליו במיוחד. קיראה חשובה לקראת השנים הקרובות.
הגיע הזמן להרשות לתלמידים לפקפק קצת באמת מאמר בהארץ, 2017
3. הפודקאסט של דוקטור כרמל וייסמן עוסק בדיוק בזה: "המצב הפוסט אנושי". בפרק הזה היא משוחחת עם דר' ניעה ארליך שעוסקת בחקר אנימציה ומבשיחה מפגישות בין התחומים. הפוסט הזה הוא כר פורה לדיון אינטלקטואלי עם יושרה נדירה שבה כל מרואיין מקבל במה מכבדת ואם זאת מאתגרת לפרוש את שיטתו. מומלץ ביותר:
אחלה קישורים תודה, המאמר של גון בן ארי מקומם ומעצבן מאוד.
השבמחקהוא מתריס אמנם אבל אני אוהב אותו. לא חושב שהוא בא לבטל טת האמת. אלא את המסגור שהאמת זוכה לו במערב כרגע. זו שאין בילתה.
מחק