}

15:21

אורי יהל ז"ל: רשמים רישומים

אורי יהל הלך לעולמו השבוע ביום רביעי בערב.

לפני כשנתיים וחצי הוא חלה במחלת הסרטן וחבר משותף קישר בינינו כדי להפוך את חוויותיו לקומיקס. אני לא הכרתי את אורי לעומק אבל הטקסטים אותם כתב היו ביטוי ישיר וכן שלו. שילוב של ציניות עדינה והמון אהבת אדם אמיתית.
אורי עמד בגבורה בהתמודדות עם הסרטן. הוא גייס את כוחותיו כדי ללמוד, להתפתח וליצור. הכתיבה של הספר לא הסתיימה עם הוצאתו. הוא המשיך ללמוד כתיבה יוצרת ועבד על טקסטים נוספים שלצערי כבר לא יזכה לראותם יוצאים לאור.
הזווית הצרה שלי בנוגע לאורי, היא אכן צרה ונוגעת רק לעבודה על הספר, ועם זאת היא היתה תמצית של מפגש עם אישיותו. אדם, המודע למצבו הבריאותי, מנסח... לא צוואה... כי אם סוג של רשמי התבוננות שאין בה פסיביות אלא מבט יוצר, חי ואוהב חיים.
בהתחלה הטקסטים היו נראים לי הרהוריים מדי. לא תמיד לינאריים בסיפור שלהם, אבל התברר לי שזה היה סוג של קוד. כי דווקא החוסר לינאריות הזו איפשרה לי "להכנס לראש" של אורי. וכך גם רציתי שהספר יהיה. כי אם יש משהו יותר גדול מטקסט על אהבת חיים, זוהי היכולת להכנס לראשו של אדם שהתשוקה לחיים וליצירה מניעה אותו. ואני מאמין שהיא גם זו שמנעה ממנו לפול ליאוש והניעה אותו לגייס את כוחותיו כדי להאבק במחלה ועם זאת לא לתת לה להפוך להיות הדבר המרכזי. החיים נמשכו בעוז, כך אני מאמין, כל עוד הם נמשכו.

ביקשתי מהמשפחה להעלות את הספר לרשת והנהו לפניכם. קריאה מהנה. לזכרו של אורי.




4 תגובות:

  1. איזו עבודה מקסימה ורעיון משגע. כל הכבוד!

    השבמחק
  2. עבודה מקסימה, איזה פרויקט נהדר!

    השבמחק
  3. כואב, נוגע ונותן השראה.

    השבמחק