דלג לתוכן הראשי

המארח: על אפקטים והשהיית אמון

"המארח" the host  הוא סרט מפלצות דרום קוריאני אבל הוא גם קומדיה ודרמה מה שהופך אותו למשהו שקשה לקטלג. רציתי להתייחס למשהו שראיתי בסרט הזה בסצינה המקסימה (והמעט מדממת) שלפניכם:

כשראיתי את הסצינה אהבתי אותה מאוד כי ממש כמו הדמויות אתה לא קולט מיד מה קורה. ואז שמתי לב: זה לא רק בגלל ההפתעה. בדרך כלל בסרטים שיש בהם דמויות תלת (ובייחוד מפלצות) המצלמה משתוללת, מקיפה 360 מעלות כביכול כדי להעצים את החוייה הקולנועית. ופה לא. יותר מכך, שימו לב שהמצלמה מראה לנו רק את מה שהדמויות יכולות לראות. לא כמו בסרטי "ראליטי" (כמו פרויקט המכשפה מבלייר) עם מצלמת כתף רועדת אלא כפשוטו: המצלמה נמצאת במקום בו יש בני אדם. אפילו כשאנו רואים את המפלצת מלמעלה: זה נעשה מרכבת עילית. התרומה של זה לאמינות הסרט היא גדולה מאוד בעיניי.
חשבתי על זה ועל היחס בכלל לשימוש בתלת-מימד בסרטי לייב וזה ההבדל בין "אפקט" ליצירה. "אפקט", מבחינה לשונית, הוא "השפעה" כלומר הוא יוצר תגובה. כמו לחצן שמפעיל רגש. הוא לא עמוק, הוא פשוט עובד על המקומות הנכונים. יצירה אמיתית לא אמורה ללחוץ על כפתור אלא לרקום חויה מורכבת יותר.
כשהייתי ב"שר הטבעות" בקולנוע קרה לי משהו שלא קרה לי עד אז באף סרט: הרגשתי שאני בקולנוע. ברגע אחד, כשהדמויות צעדו ביער, הפכתי לצופה מודע; מודע לשחקנים, לאפקטים, לתאורה, לתסריטאי, לבמאי. התנתקתי לחלוטין מהסרט. כי זה לא מספיק לעשות אפקט ראליסטי, צריך לשאוב אותך פנימה. ואני נזרקתי החוצה.
זה קצת אירוני, כי טולקין בעצמו כתב מסה על השהיית אמון בזמן קריאת ספר וצפייה בהצגה. הוא כתב שכדי להשהות את האמון של הצופה לא צריך לגרום לו להאמין שמה שהוא רואה "אמיתי" (לטענתו אין בעיה לראות את החוטים שמעיפים את פיטר פן) אלא לשכנע את הצופה לקבל את העולם שהוא נחשף אליו למשך ההחשפות. עקרון מדהים שלא מנוצל בהרבה סרטי אפקטים. 
--------------------
באותו נושא: בבלוג "תסריטאי מחפש עבודה" יש פוסט על הזדהות הצופה עם קוף ב"כוכב הקופים" האחרון. החלק הראשון מעט מייגע ונוגע לצדדים הפיזיים במוח הצופה, החלק השני עוסק בדמות ובבימוי.

הנה כמה סרטונים על שילוב אנימציה עם לייב:
ההסטוריה של הדמות התלת מימדית:

רפרנס בסטופמושן (!) לפארק היורה, הזוי לחשוב שפעם עשו סטופ כסקיצה לתלת:




ואם כבר דינוזאורים: הדמות הראשונה שנהלה דיאלוג עם אדם חי ועוד באחד סרטי האנימציה הראשונים אי פעם! קבלו את גרטי, שהיתה חלק ממופע לייב שבו האנימטור התנהג אליה כמאמן בקרקס, הוא פקד עליה והיא צייתה:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


Golden oldies פיקסלציה מוסיקלית ועוד

קרטון ברו, הבלוג הפופולרי לאנימציה יצאו קטגוריה חדשה של רשומות עם בכורות רשת לסרטי אנימציה. CARTOONBREW FEST.
לערוץ שלהם: http://www.cartoonbrew.com/cb-fest/cartoon-brew-announces-cb-fest-new-series-short-film-premieres-151270.html

מהסרטים שזכו לבכורה בערוץ אני מציג פה שניים: ציפור מאוהבת ונשף ריקודים בפיקסלציה.

CHANGEOVER הוא קצרצר מצויין של מהדי אליבייגי, אנימטור אירני יצירתי במיוחד עליו כתבתי לפני 4 שנים פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/10/IRANN.html.
ממתק של סרט.


בדף הסרט יש ראיון ותהליכי עבודה: http://www.cartoonbrew.com/cb-fest/cb-fest-premiere-changeover-mehdi-alibeygi-151070.html

הסרט השני הוא GOLDEN OLDIES, סרט מוסיקלי קצר בפיקסלציה שיצרו דאאן ולסינק וג'וסט ליוומה מסטודיוFrame Order הדני.





מאחורי הקלעים שמדגימים מצויין מהי פיקסלציה, אנימציית סטופמושן עם בני אדם: