המארח: על אפקטים והשהיית אמון

"המארח" the host  הוא סרט מפלצות דרום קוריאני אבל הוא גם קומדיה ודרמה מה שהופך אותו למשהו שקשה לקטלג. רציתי להתייחס למשהו שראיתי בסרט הזה בסצינה המקסימה (והמעט מדממת) שלפניכם:

 כשראיתי את הסצינה אהבתי אותה מאוד כי ממש כמו הדמויות אתה לא קולט מיד מה קורה. ואז שמתי לב: זה לא רק בגלל ההפתעה. בדרך כלל בסרטים שיש בהם דמויות תלת (ובייחוד מפלצות) המצלמה משתוללת, מקיפה 360 מעלות כביכול כדי להעצים את החוייה הקולנועית. ופה לא. יותר מכך, שימו לב שהמצלמה מראה לנו רק את מה שהדמויות יכולות לראות. לא כמו בסרטי "ראליטי" (כמו פרויקט המכשפה מבלייר) עם מצלמת כתף רועדת אלא כפשוטו: המצלמה נמצאת במקום בו יש בני אדם. אפילו כשאנו רואים את המפלצת מלמעלה: זה נעשה מרכבת עילית. התרומה של זה לאמינות הסרט היא גדולה מאוד בעיניי.
חשבתי על זה ועל היחס בכלל לשימוש בתלת-מימד בסרטי לייב וזה ההבדל בין "אפקט" ליצירה. "אפקט", מבחינה לשונית, הוא "השפעה" כלומר הוא יוצר תגובה. כמו לחצן שמפעיל רגש. הוא לא עמוק, הוא פשוט עובד על המקומות הנכונים. יצירה אמיתית לא אמורה ללחוץ על כפתור אלא לרקום חויה מורכבת יותר.
כשהייתי ב"שר הטבעות" בקולנוע קרה לי משהו שלא קרה לי עד אז באף סרט: הרגשתי שאני בקולנוע. ברגע אחד, כשהדמויות צעדו ביער, הפכתי לצופה מודע; מודע לשחקנים, לאפקטים, לתאורה, לתסריטאי, לבמאי. התנתקתי לחלוטין מהסרט. כי זה לא מספיק לעשות אפקט ראליסטי, צריך לשאוב אותך פנימה. ואני נזרקתי החוצה.
זה קצת אירוני, כי טולקין בעצמו כתב מסה על השהיית אמון בזמן קריאת ספר וצפייה בהצגה. הוא כתב שכדי להשהות את האמון של הצופה לא צריך לגרום לו להאמין שמה שהוא רואה "אמיתי" (לטענתו אין בעיה לראות את החוטים שמעיפים את פיטר פן) אלא לשכנע את הצופה לקבל את העולם שהוא נחשף אליו למשך ההחשפות. עקרון מדהים שלא מנוצל בהרבה סרטי אפקטים. 
--------------------
באותו נושא: בבלוג "תסריטאי מחפש עבודה" יש פוסט על הזדהות הצופה עם קוף ב"כוכב הקופים" האחרון. החלק הראשון מעט מייגע ונוגע לצדדים הפיזיים במוח הצופה, החלק השני עוסק בדמות ובבימוי.

הנה כמה סרטונים על שילוב אנימציה עם לייב:
ההסטוריה של הדמות התלת מימדית:
רפרנס בסטופמושן (!) לפארק היורה, הזוי לחשוב שפעם עשו סטופ כסקיצה לתלת:


ואם כבר דינוזאורים: הדמות הראשונה שנהלה דיאלוג עם אדם חי ועוד באחד סרטי האנימציה הראשונים אי פעם! קבלו את גרטי, שהיתה חלק ממופע לייב שבו האנימטור התנהג אליה כמאמן בקרקס, הוא פקד עליה והיא צייתה:

תגובות