דלג לתוכן הראשי

דברים שקורים

יום שישי האחרון, סינמטק חולון, יום עיון של איגוד מקצועות האנימציה.
היה כל כך כיף לעשות מינגלינג עם אנימטורים לא ממורמרים. הכנס נועד בעיקר לפרילנסרים, אבל לא רק.
רציתי להיות לרגע "בלוגר" במובן המקובל של לדווח ולסכם אבל זה לא הולך לי, אני אימפולסיבי ואמוציונלי מדי בשביל זה.



יצאתי משם בעיקר שמח.
תמיד שמעתי שבפסטיבלים לאנימציה בעולם יש מין מינגלינג כזה זורם של אנשים שאוהבים אנימציה ויוצרים ומעולם לא ראיתי את זה קורה. לא בזמן הלימודים ובטח שלא אחר כך. ופתאום אני מסתובב עם בוגרים טריים, סטודנטים ואנשים יוצרים, עצמאיים או שכירים שבאו לראות מה קורה באנימציה בארץ.
עלו שם כמה דברים שהם ברורים ופשוט מעולם לא זכו לעלות בצורה מסודרת, מה שעכשיו קורה תודות לאיגוד: לחלוק מידע! זה משהו שלא קורה בקהילה בארץ. כל סטודנט צריך להמציא את הגלגל מחדש. מעולם לא שמעתי מישהו שמתאר את תהליך העבודה המלא על פרויקט. והנה, יוני גודמן (ואלס עם באשיר) מראה (בזמן קצר מדי) איך הוא ניגש לפרויקט, לתמחור, לעבודה מול הלקוח ולחלוקה לשלבים הכללית.
היה חשוב, בעיקר כדי לראות פעם אחת את תהליך העבודה ממבט ציפור. אמנם זו הייתה רק טעימה אבל זו התחלה.

הנקודה שלי הייתה הכי משמעותית היא שיוני מתייחס לאנימטיק לא רק כבימוי שוטים אלא ממש בימוי אנימציה מפורט. עד לרמת האקטינג. כך שלאחר שהלקוח מאשר, באמת מוסכם על הצדדים איך יהיה הסרט.
הוא דיבר בעיקר על הפרויקט הזה שלו.
יש לו גם בלוג של טסטים באנימציה, מומלץ מאוד אך גם מעורר קינאה.

בפנאל שעסק באנימציה ישראלית השתתפו אוסי וולד, חנן קמינסקי, יובל נתן אבנר גלר ועוד. הם דנו ברפרוף על איך לקדם את האנימציה בארץ. אז קודם כל היה מעניין לשמוע את האפשרויות שפתוחות בפנינו: לקדם חוקים שמכירים באנימציה, לקדם ייצוג ומודעות בקרב הקרנות התומכות בקולנוע וטלוויזיה בארץ, להקים חממות לאנימטורים עצמאיים (אוי! זה יהיה נהדר!) ועוד.
יובל נתן, היוצר של morning elegance ועוד סרטונים נהדרים, דיבר מאוד מעניין. על ההצלחה של הקליפ, על שיטת העבודה בעולם עם מפיקים מקומיים ועל הציפייה מלקוחות בחו"ל שתעשה להם את מה שכבר עשית בהצלחה בעבר. אהבתי גם שהוא הוריד את הדיון על "מתי נעשה פיצ'ר בארץ" לכיוון עידוד יצירה של סרטים קצרים. אני מסכים איתו בעיקר כי לצערי אם אי פעם יעשו פה פיצ'ר מסחרי באורך מלא הוא לא יהיה פנינה של יצירה אמנותית אלא מסחרית מאוד. זה טוב לפרנסה אולי אבל זה לא ממש יקדם את היצירה בארץ.
אז כן ירבו אירועים כאלו. ומצטער אם אני לא מפרט מספיק.  ההרצאות צולמו והן נמצאות פה.

מה עוד צפוי לנו בקרוב?
פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים יקרין סרט על יורם גרוס בשם "בלינקי ואני". ואני מתבייש שלא ידעתי עליו כלום. מסתבר שיורם הוא מראשוני האנימטורים בארץ ומי שהמציא את בלינקי ביל. עוד אנימטור אחד שאיבדנו והפעם לטובת האוסטרלים. נשמע מעניין. ודרך אגב, יוקרן שם גם חתולו של הרב, שהיה אמור להיות מוקרן באנימיקס האחרון ובטעות בוטל.



תוכנית עליו בטלויזיה החינוכית.

וכמה דברים בכללי:
HEAD START אתר תואם קיקסטרטר ישראלי הוקם לתמיכה בפרויקטים על ידי הקהל. מעניין.

פתחתי טוויטר שם אני זורק לינקים עדכניים יותר, בלי כל הדיבורים מסביב.

וסתם סרט יפה של עידן ורדי, מינשר:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.