}

14:57

על האוסקר לסרט אנימציה קצר. חלק ב': מוות וזקנה

רוצים להתחרות באוסקר לסרט אנימציה קצר? נראה שהסיכויים שלכם יגדלו אם תעסקו בזיקנה ובמוות. אני לא יודע למה זה אבל זה כנראה נכון. אולי באוסקר אוהבים סרטים שיש בהם מימד כאילו רוחני אולי זה נושא שבאמת מקבל ביטוי מתאים באנימציה, אולי כי זקנים נראים טוב באנימציה (יש גם המון סרטי סטודנטים עם דמויות קשישים כגיבורים) ואולי כי עמוק בפנים כולם רוצים להיות "אב ובת".
הקובץ שערכתי פה של "סרטי מוות" עלול לגרום לתחושת דה ז'ה וו. הרבה מהסרטים מזכירים אחד את השני. אולי כדאי לצפות בהם בנפרד. כי חלקם ממש טובים.





"אב ובת" מאת מיכאל דודוק דה- ויט. זוכה אוסקר 2000. אחד האהובים עליי אי פעם.

והנה עוד מיתות משונות:


"הזקנה והמוות". הרבה אקשן, דמויות מתוקות, הומור שחור, בימוי מצוין ומעט תוכן.


"בית הקוביות הקטנות" הוא לטעמי סרט בעייתי. נראה שהוא באמת ניסה לחקות את "אב ובת". רק שהדרמה פחות משכנעת. אני נזהר לא לכנות את זה "קיטש".


"הצד הזה למעלה" מזכיר מאוד סרטים אחרים ואולי היווה השראה ל"עמוק באדמה". בכל אופן, זה שוב מוות, שוב אקשן, שוב הומור שחור.


"מאדאם טוטלי פוטלי" הוא הישג עצום. סרט דרמטי ללא מילים. סימבוליזם אפל. מומלץ מאוד לצפייה רגועה. פרט טכני: העיניים של הדמות אמיתיות. כל השאר סטופמושן:
Madame Tutli-Putli

"באני" הוא סרט מבית בלו סקיי, היוצרים של עידן הקרח. אני מאוד אוהב את הסרט הזה.

תגובה 1: