}

23:08

על האוסקר לסרט אנימציה קצר. חלק ג': זוכים אהובים

מתוך הרשימה המלאה, זוהי כמובן רק דגימה קטנה. סרטים שאני אוהב ושמח שהם זכו באוסקר. וחוץ מזה לא מצאתי הקשר אחר שבו אציג אותם. כשאני חושב על זה, יש ניחוח מאוד אירופאי מהבחירות שלי. אני צריך לבדוק את זה...

המשורר הדני. מאת טוריל קווה, נורווגיה (זוכה 2006)
טוב. נתחיל מאחד האהובים והמרגשים. זהו סיפור על צירופי מקרים שהובילו לאירוע גורלי. סרט שהוא אגדה ואוטוביוגרפיה. שילוב חד פעמי, אני חושב. אולי הדבר שהוא הכי קרוב להיות משהו שמזכיר אבל לא ממש מהווה סרט תיעודי. פשוט ויפה.


עוד סרטים:

יום הולדת לבוב. (אנגליה, זוכה 1993)
סרטם של אליסון סנודן ודיוויד פין. זה הסרטון שבעקבותיו נעשתה גם סדרת הטלויזיה של בוב ומרגרט.
סרט כל כך כן וכל כך אנושי. הסיפור מדבר על משבר גיל 40 של בוב, רופא שיניים שיש לו תהיות לגבי האושר שלו בחיים. אשתו מארגנת לו מסיבת הפתעה לכבוד יום ההולדת. הסרט הזה הוא גם מקרה מובהק של אנימציה שפונה רק למבוגרים מבלי לנסות להיות "לכל המשפחה". התוכן וההומור פונים לקהל בוגר. העיצוב, לעומת זאת, ממש לא.


נוחות החיות. (אולפני אארדמן, אנגליה 1989)
סרט שהוא למעשה אקספרימנטלי כי הסאונדים לא רק נשמעים אמיתיים אלא שהם אכן כאלה. טוב, באופן חלקי. היגואר, לדוגמה, הוא למעשה בחור ברזילאי ששונא את אנגליה והתבקש לומר זאת כאילו הוא יגואר. אני חושב שזה הקסם של הסרט (חוץ מהאקטינג המשובח) מה שקצת קשה לומר על כל אלו שבאו בעקבותיו...

רוני אורן דרך אגב, מאוד הושפע מהסרט הזה. ולטובה.

סרטים ארוכים יותר:
הרווי קרמפט. בימוי: אדם אליוט, אוסטרליה.
זכה בפרס ב2003. יותר משאני אוהב את הסרט אני אוהב את איך שהוא בנוי: הרבה הומור שחור. הרבה מיזנטרופיה. עיצוב ובימוי מאופקים. לא מתאים לכולם.
בעקבותיו הגיע הסרט באורך מלא "מרי ומקס", סרט מצחיק ועשוי טוב עם סוף קיטשי להחריד. זה רק הטריילר:



פטר והזאב (2006)
 לא זכה אבל סרט מרשים מאוד עם טוויסט עלילתי בסוף. (חצי שעה).

ולא. לא שכחתי את "ריאן". זה סרט שדורש התיחסות נפרדת.

3 תגובות:

  1. הסרט מתוק. מה שקצת לא היה לי מובן זה הקשר לרפונזל. ויש, אבל אני לא סגור על טיבו.

    השבמחק
  2. לא הבנתי. מה קשור לרפונזל?

    השבמחק
  3. אה. המשורר הדני? אין קשר לרפונזל אני חושב, אולי ברמת רפרנס תרבותי. נראה לי שהסיפור מבוסס על מקרה אמיתי.

    השבמחק