דלג לתוכן הראשי

פנים, יום, זיכרון

פרויקט הנצחה באנימציה, שהוא יוזמה ברוכה של בית אבי חי (בדף המלווה כל סרט יש פירוט על הסרטים והנופלים עליהם הסרט מבוסס). יוזם הפרוייקט: יוחאי חדד מלווה אומנותי: ליאב צברי (ותודה לבועז לדרר על הקישור)

מדף הפרויקט:
"עבור רבים, יום הזיכרון מוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן. עבור בני המשפחות השכולות, יום זה הוא מועד רשמי בלבד, מכיוון שמבחינתם כל יום הוא יום זיכרון - יום ההולדת, יום הנישואים, החופשה האחרונה. כל רגע צופן בחובו רסיסי געגוע.
פרויקט "פנים. יום. זיכרון" מבקש לרתום את הטכנולוגיה העכשווית להחייאת רסיסי זיכרון אלה ולשיתופם עם כולנו, מתוך אמונה כי הזיכרונות נושאים משמעות מעבר ליום אחד בשנה.
פנינו לארבעה יוצרים צעירים מתחום האנימציה בבקשה להנציח רגעי מפגש וחסד, רגעים מהחיים. שרי אנסקי, רחל גליק וירון נתנזון, שאיבדו את יקיריהם, ניאותו לפתוח את לבם ולשתף את היוצרים בסיפור אישי וברגע בלתי נשכח שמסמן עבורם את זה שאיננו. אנו מקווים שסנונית זו תהיה תחילתו של מאגר זיכרונות וירטואלי ישראלי רחב ממדים."
אמן.

"כל קיץ" מבוסס על הסיפור "צבת הים שלי" מאת: רות ריכטר.
יוצרת: סיון קידרון. (יצרה גם את הסרט הנפלא "לויתן כחול")



זיכרון ילדות מגולל סיפור של ירון נתנזון על אביו יצחק [איזו] נתנזון שנפל בעת מילוי תפקידו
יוצרי הסרט: סטודנטים מהמחלקה לאנימציה בבית הספר מוסררה ע"ש נגר, ירושלים: נחמן לרר ועינב ויסמן – אנימציה, יעקוב טולסטוי - קריינות, אמיר בולצמן –סאונד



שערי שמים
ממבט ראשון רחל גליק הרגישה שהכנרת היא הבית שלה. הכל השתנה כשבנה יובל צלל אל מימיה עם מטוסו. אהוד בנאי מגולל את מסע הפיוס של רחל עם הכנרת
הסרט "שערי שמים" מבוסס על סיפורה של רחל שלי גליק.
יוצרי הסרט: נדב נחמני ודרור שפץ.
"עד הפעם הבאה" מתוך האלבום "רסיסי לילה". מילים ולחן: אהוד בנאי.


יום כיפור בוטל
ביום כיפור 1973 שרי אנסקי אכלה את הסלט שאחיה חלם לאכול. זיכרון על אח שלא חזר ועל סלט ירקות קצוץ דק עם הרבה שום ולימון הפך לסרט אנימציה


"יום כיפור בוטל" מבוסס על זיכרון אחרון של שרי אנסקי לפני צאתו של אחיה, ראובן גבריהו, למלחמת יום כיפור ממנה לא חזר. יוצר: שחר תל דן ורונן ז'וראט.

סרטי 2013:


1. "נבואה מצמררת"

חזי שגב, אביו של נמרוד שגב ז"ל מספר על הפגישה האחרונה בין השניים, בימיה הראשונים והטרופים של מלחמת לבנון השנייה, במהלכה נמרוד תיאר לאביו בפירוט מצמרר את נפילתו העתידית. עוד.
יוצרים: נקו פרודקשן. במאי: לירון טופז.

2. "אוניות נייר"

מבוסס על סיפורו של עשהאל כהנא לחבר ילדות של עזרא אשר ז"ל, אשר נהרג במלחמת לבנון השנייה מאש כוחותינו. עוד.
יוצרות הסרטון: אופירה לבנון והדס גלבוע. אנימציה: אופירה לבנון והדס גלבוע, קריינות: עשהאל כהנא, שחקנים: מתן מאיר, ישי פורת, ואלעד לבנון, מוזיקה: טל מיכלס, סאונד: נדב זילברשטיין.

3. "מיתרים"

ירון בלום ז"ל פוגש בשני חברים במהלך יום שבת לחזרה מוזיקלית ראשונה. באותו היום הכימיה בחדר החזרות בין השלושה נדירה ובמהלכה הבטיחו לעצמם עתיד משותף נרחב ואף קבעו להיפגש בשבת הבאה בה יצאו מהצבא. יום למחרת ירון ז"ל נהרג בפיגוע הכפול בבית ליד. עוד.
יוצרת: דניאלה קופלר

4. "אליק של הים"

מבוסס על זיכרונות הילדות של משה שמיר , אחיו של אליהו (אליק) שמיר ז"ל, שנפל במלחמת העצמאות כשהוביל שיירות לירושלים. *אליק ז"ל נפל ב-1948 סמוך לנוטרים (הוא אחד משבעת הנוטרים) במהלך פיקודו על פתיחת הצירים בין תל אביב לירושלים. עוד.
יוצרת הסרט: לי להב, עיבוד מוזיקלי ונגינה: שלומי קינן.

5. תורנות שמירה

לזכרו של אריה אלוני. מבוסס על סיפרו של אהוד בנאי "תורנות שמירה". עוד.
יוצרות: מעין צוריאל ויסכה מאיו. קריינות" אהוד בנאי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):