דלג לתוכן הראשי

ואלס עם באשיר



"לא... זה לא רוטוסקופינג."
 מישהו שעבד על "ואלס עם באשיר"

הפתעה! תודה גדולה ליוני גודמן שנתן לי לשתף כמה מקבצי העבודה על "ואלס עם באשיר". אם יש לכם פלאש, אתם מוזמנים להכנס ללינק, להוריד ולהנות לשימוש לימודי בלבד!!! ולמחקר ולא לשימושhttp://www.mediafire.com/?0oyreu8u4a1gd

יש כל מיני דרכים לעשות אנימציה בפלאש, ולכאורה, נראה שב"באשיר" נבחרה השיטה המורכבת ביותר: פירוק לגורמים בסיסיים של הדמויות המונפשות. הרבה אנשים שראו את הסרט חשבו שמדובר ברוטוסקופינג (פילטר טכני על חומר גלם של וידאו מצולם) אז לא. הכל אנימציה קאטאאוט בפלאש.
תקופה מסוימת עבדתי על הסרט כ"מפרק": העבודה היתה לקחת איורי דמויות של דוד פולונסקי (הארט דירקטור של הסרט, שאייר שוט אחרי שוט, יחד עם מיכאל פאוסט) ולעבור עליהם בפלאש כך שיהיו מפורקים לפיסות קטנות של  "drawing objects" שאחר כך יהפכו לסימבולים שיוכלו לבטא אשליה של תנועה ראליסטית ותלת מימד (במגבלות הקאטאאוט החכם).
מדובר למעשה בשימוש בפלאש בדרך שלא ניסו עד אז (וגם אחר כך לא, נראה לי) כי כל שוט מכיל המון ליירים וסימבולים בתוך סימבולים שרצים במקביל. והתוצאה מדהימה. צוות קטן, שרובו סיים את בצלאל שנה-שנתיים לפני, הרים סרט אנימציה שהגיע לאוסקר.
זה לא סרט האנימציה הדוקומנטרי הראשון ולא האחרון, אבל הוא כן אחד היחידים שהצליח בשילוב הזה לפנות לקהל רחב מאוד, מגוון מאוד, שבאופן טבעי יכולה היתה להיות לו רתיעה מאחד הרכיבים בסרט: דוקומנטרי שהוא סרט מלחמה באנימציה.

(המשך בפנים)

"למה באנימציה?"

חבר שלי ללימודים היה אומר שהוא שונא את השאלה הזו כי שימוש באנימציה לא צריך הצדקה. זה כלי לגיטימי גם בלי פילים מעופפים. נכון. ובכל זאת, בסרט הזה הבחירה בהנפשה נבעה להבנתי מכמה מישורים שונים.
על פני השטח: תקציב. סרט מלחמה כזה היה עולה כמה עשרות מליונים אם לא היה נעשה בפלאש.
ברמה הגבוהה יותר: קטעי הפנטסיה, סצינות החלום בסרט, שהן מאוד דומיננטיות מבחינת עוצמת האימג'ים, אכן דורשות אנימציה.
אבל הרמה הגבוהה היא רמת התוכן והאמירה.
הסרט בנוי מכמה שכבות: יש בו "חלום". כמו סצינת הפתיחה. יש בו "מציאות" שהיא דבר שנתון למניפולציה, כפי שהסרט מסביר. ויש "מציאות הכרתית". שהיא המקום שבו המציאות מכה בך ללא פילטרים. המקום בו המצלמה נשברת ללא הגנה. הרגע שבו אתה מבין שאתה בתוך הסרט, ולא צופה. זה המקום אליו הסרט מוביל אותך.
אם רק סצינות החלום היו מצוירות, אז קטעי ה"לייב" היו נתפסים בעיני צופה הסרט כ"מציאות". אבל מבחינת ארי פולמן, גם החיים הם חלום (כמו בסרט הנהדר  WAKING LIFE ) ולכן האנימציה היא גורם ויזואלי שגורם להזרה של מה שנראה על המסך. הזרה מהסוג שארי פולמן רוצה שנבין שעברה גם עליו, כחייל, ואולי על כולנו, כציבור שלא באמת מודע למה שקורה סביבו.
אני לא הייתי שותף להפקת הסרט (מעבר לפירוקים זמן קצר) אבל לשמחתי נכחתי בהקרנה שלפני עריכה סופית. שם ארי פולמן התלבט לגבי הסוף של הסרט: האם הוא צריך להשתמש בחומר גלם מצולם ולא מצוייר. מבחינתי, לא היה ספק. כל הסרט הוביל אותך למקום של המצלמה הנשברת. והיא חייבת להשבר. כשאתה מפסיק לצפות בסרט מצויר זה מכה בבטן. ומשלים את המהלך שהסרט בנה. זה ה"מט".
מהבחינה הזו הסרט אמר בתוכן את מה שהוא אמר גם בצורה. וזה כבר הישג גדול. מבחינת האנימציה עצמה (בלי לזלזל), אני חושב שמטרתה היתה להחיות את האימג'ים יותר מאשר אקטינג ומשחק ממש. כי הסרט הזה לא בנוי על ניואנסים של משחק אנימטיבי; הוא בנוי על אימג'ים חזקים, סיפור אישי שעובד ואמירה. זה כל מה שהיה צריך.
בכלל, נראה שעם השנים הסרט לא נשאר בזכרון (לפחות זה האישי שלי) כ"סרט אנימציה ישראלי באורך מלא", אלא פשוט כ,סרט ישראלי באורך מלא". אולי כי העובדה שהוא נעשה באנימציה היא לא באמת הסיפור פה. וטוב שכך.

על האנימציה והעיצוב בסרט עבדו האמנים הבאים:
דוד פולונסקי, יוני גודמןטל גדון, מיכאל פאוסט, ספי גייגו, אוסי ולד, ברק דרורי (שכרגע מגייס כסף לדוקואנימציה משלו), אורית שמעון, נטע הולצר, האחים חנוכה, יערה בוכמן, גלי אדלבאום, אדוה מרקוביץ, לילך שריד (סרט גמר מתוק), זוהר שחר.





סצינת הואלס:


לרכישת הסרט בוואלה שופס.

פירוק לאנימציה לסצינת הואלס:













המייקינג אוף, בשבעה חלקים:


מבנה סצינה:



"כנס העתידנים" הסרט הבא של פולמן וגודמן:


השראה לסיום: הסרט WAKING LIFE "חיים בהקיץ" (ריצ'רד לינקלייטר) הוא יצירת אנימציה מיוחדת מאוד, סרט של מלל בלתי פוסק בסוגיות פילוסופיות על מציאות, חלום ומה שבינהם. אני מת על הסרט הזה וגם הוא עושה שימוש באנימציה כדי לערער את תחושת המציאות. אבל שם זה היה רוטוסקופינג שעליו עברו עם "פרשנויות שונות" של שפה ויזואלית.
זה הטסט שעשו לסרט, והוא בנוי מסצינה שבה כל שוט אויר באופן שונה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…

אביזר במה הוא שחקן

כאשר אומרים שאביזר במה הוא שחקן, למה הכוונה? הוא לא בהכרח זז או מדבר או פועל אבל יש לו משהו מאוד משמעותי: אופי.

האופי לא רק משליך על הדמויות מבחינת תקופה או רמת חיים אלא גם משמש כהרחבה של הגוף שלהן ומכאן של האישיות שלהן. גם כאשר מדובר באביזר במה ולא כזה  שהדמות אוחזת בו או משתמשת בו, האביזר יכול להיות טעון במשמעות החורגת משימושיות או אסתטיקה. אביזר יכול להיות סימלי או  כזה שמבטא סאבטקסט בסרט: מוטיב המעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח של הסיפור ושל הדמויות. במקרים מיוחדים אביזר או רקע יכולים להפוך ממש לדמות, כזו שמשתנהעם הגיבור או הסיפור, כזו שמגיבה לשינוי הדרמטי ממש כאילו היתה אדם.



הנה כמה מאמרי וידאו בנושא:
שניים על אביזרי במה, השלישי על אביזרים בכלל והרביעי על ארכיטקטורה באנימה.









אי אפשר לסיים בלי הפרסומת המופתית של איקאה "מנורה". קלאסיקה של אמנות הבימוי:

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

אמריקה - סרט ישראלי חדש בהפקה

"אמריקה" זה פרוייקט שאני מכיר כבר שנים. בעבודתי הקודמת עבדתי עם האנימטור הנפלא נדב ארבל שכבר אז התחיל לגלגל סיפור על שיחת טלפון מרגשת מאמריקה שמערערת את חייהם של ילד ואימו, עולים חדשים בתל-אביב של שנות ה-50. הפרויקט נגנז עד שקיבל תנופה חדשה וברגעים אלו הפרוייקט נמצא לקראת סיום ההפקה עם המעצב שחר קובר על הארט ועם האנימטוריות המצוינות גל חקלאי ושולי תג'ר.

אתם מוזמנים לתמוך בסיום ההפקה בקמפיין ההדסטארט של הסרט ובנוסף לתמיכה באנימציה ישראלית גם לקבל תשורות שוות. אני כבר השקעתי!
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=24722

בינתיים, עד שהסרט יושלם, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט:
ארט
סרטון ההדסטארט

תהליכי עבודה על סצנה אחת עיצובי דמויות, רקעים, סטוריבורד, אנימטיק, ואנימציה סופית














אנימטיק


קיפריימז


סופי




הפרויקט כמעט הושלם.
בהצלחה!


פסטיבל ANINATION בירושלים 1-4.11.17

פסטיבל ANINATION בירושלים מגיע לשנתו השניה עם תוכנית ייחודית. הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים בין הימים 1-4 לנובמבר. את הפסטיבל אוצרת תמי ברנשטיין שבאופן מכוון יוצרת תוכן עם מיטב האנימציה העכשווית עם מודעות גדולה ליוצרי ואוהבי המדיום. זה אומר שדגש גדול ניתן ביצירת תכנים לקהילת האנימטורים ואנשי יצירה בתחום: סדנאות, מפגשים עם יוצרים ושיחות עם מפיקים מהארץ ומהעולם. הפסטיבל הוא חלק מהתרומה האדירה של מיזם ירושלים לקידום האנימציה בישראל ובירושלים בפרט.

אני בעצמי מקרין ומדבר על הסרט שלי "ניגון" ואשמח לראותכם שם:ניגון: סרט + הרצאה של יוני שלמון. זה יקרה ביום חמישי 2.11 ובאותו יום תוכלו לראות גם את "אגדת המלך שלמה". זהו סרט ישראלי חדש באורך מלא! עוד לא היה סרט באנימציה קלאסית ישראלי (היה סטופ, היה תלת, היו שני פלאש קאט אאוט וכנס העתידנים הונפש בפועל בעיקר בחו"ל תנו לחגוג בשקט!) והרבה אנשים יקרים עבדו עליו. אם תצליחו לשמוע את חנן קמינסקי הבמאי מדבר על הסרט אז בכלל טוב. הסיפור מבוסס על אגדות המלך שלמה בפרשנות חופשית חדשה. בין שני האירועים תהיה גם סדנה של ערן היללי. לא לפ…