דלג לתוכן הראשי

אירועי אנימציה קיץ 2012 ועוד

אירועי הקיץ יוצאים לדרך אז אני מנצל את ההזדמנות לעדכן על כל מיני ענייני אנימציה אקטואלים.
חלק מהפרטים לקוחים מהניוזלטר של צביקה אורן בנושאי אנימציה (מומחה להסטוריה של האנימציה והאדם שבזכותו אני אנימטור).

פסטיבל אנימציה קומיקס וקריקטורה "אנימיקס" יתקיים זו השנה השנים עשר בסינמטק תל אביב בין התאריכים 8-12 באוגוסט 2012

תערוכות גמר בתי ספר לאמנות 2012

מנשר – תקשורת חזותית: 4 עד 17 ביולי. דוד חכמי 18, ת"א. א-ה 12.00 – 19.30

מכון אבני, רחוב אילת 23, יפו. 12-22.7. א'-ה' 10:00-20:00, ו' 10:00-13:00
קמרה אובסקורה: צילום. – 13-27.7 ; ריב"ל 5, ת"א. א-ה 09:00-17:00
מכללת ספיר, שער הנגב, שדרות. 14-26.7; א -ה' 10:00 – 17:00, ו' ושבת 10:00 – 14:00
 28.7 עד 4.8 בגלריה שלוש, מזא"ה 7, ת"א. ב-ה 11.00-19.00, ו/ש 11.00 – 14.00

שנקר – 18-31.7. בניין עלית, ז'בוטינסקי 8, ר"ג. א'-ה' 21:00-10:00, ו' 10.00 עד 13.00

בצלאל – הר הצופים, י-ם. פתיחה 19 ביולי, 19.00. עד 3.8.12. א' – ה' 10:00 – 21:00,

יום ו' 10:00 –16:00.

שניה לפני שעולים סרטי בוגרים חדשים, הנה שניים משנה שעברה:

BEAT, אור בר אל, סרט גמר בצלאל.


SWEET AND SOUR, טל כהן, בצלאל.

פסטיבל הקולנוע ירושלים: http://www.jff.org.il/


תכניות אנימציה בפסטיבל:
אנימציה לכל אנימציה עכשווית מהעולם כולל כמה פנינים
יום שישי: 6/07/2012 | שעה: 09:45
יום רביעי: 11/07/2012 | שעה: 13:30
יום שישי: 13/07/2012 | שעה: 10:00


אנימציה ישראלית יום שני: 9/07/2012 | שעה: 15:00


הטריולוגיה של דון הרצפלד 
יום שישי: 6/07/2012 | שעה: 15:15 | יום ראשון: 8/07/2012 | שעה: 10:00 |
יום חמישי: 12/07/2012 | שעה: 19:00


קצרים מהאוסקר יום שישי: 6/07/2012 | שעה: 14:45 יום שבת: 7/07/2012 | שעה: 14:30

"יום ראשון", סרטו של פטריק דויון מבית NFB, יציג במסגרת זו:

ראיון עם היוצר ניתן לרכישה ב iTunes 

כמו כן יהיה סרט ארוך: אלויס נבל.
טומש לונאק. הרפובליקה הצ'כית / 2011. 84 דקות. צ'כית. תרגום: אנגלית
עפ"י רומן גרפי של יארוסלב רודיס, אתר: www.aloisnebel.cz
יום שישי 13/07/2012 | שעה:13:20  ;  יום שבת 14/07/2012 | שעה:14:00

ברק דרורי יעשה פיצ'ינג במסגרת הפסטיבל לסרטו "SEE NOTHINGדוקו אנימציה על התמודדות עם עיוורון.


עוד דברים שהצטברו על שולחני לאחרונה:

CARTOON BREW בוחרים מדי שנה סרטי סטודנטים שיועלו בלעדית בבכורה אצלם. מדי שנה ניתן להגיש סרטים לתוכנית שזוכים לחשיפה גדולה. זה הסרט הראשון השנה "21 שנים בשבע דקות":

פה היוצרת כותבת על התהליך.

לVIMEO ויוטיוב היו תחרויות סרטים לאחרונה עם נוכחות אנימטיבית ישראלית.

המכללה לאנימציה עורכת תחרות איורים על פי פיקסאר\דיסני בימים אלה בפייסבוק:
נועה ליברמן פשקס


אלירן ביכמן
מדי חודש מתקיימים מפגשי נטווריקנג בירושלים בשם יוצאים מהFRAME במטרה ליצור שיתופי פעולה קולנועיים.

ג'ייסון מיטשם, בקליפ שמזכיר את העבודות של ווילאם קנטרידג'.

והנה המייקינג אוף:

טיזר של פרנורמן כולל יצירת הדמות, מגניב:
ממלכת אור הירח, הנפשה על פי הספרים הדמיוניים מהסרט (עדיין לא ראיתי את הסרט, אהבתי את הקונספט):

70 שנה למצלמה הרב שכבתית של דיסני שאפשרה אשליה של עומק בתנועות מצלמה:

וככה זה נראה בסרטים:
ןלסיום: הBBC מתכונן לאולימפיאדת לונדון 2012:

וזה מ2008.אם זה מזכיר לכם את הגורילז, זה לא במקרה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מפסק. סרט הגמר של אורי פנחסי, בצלאל 2018

"מפסק" הוא סרט הגמר של אורי פנחסי על ילד דתי המתמודד עם אימת חילול השבת.


הסרט מעלה התמודדות ישירה עם הפחד והצורך לבדוק גבולות דתיים ובכלל. בעיניים חילוניות אני מניח שקשה לזהות את הקונפליקט הגדול למרות שאיסורי הדלקת אור בשבת הם די מוכרים. המאבק של הדמות עובר בסרט בבת אחת מחשש פנימי (עם משחק דמות יפה, דבר נדיר בסרטי גמר) לעימות חיצוני עם יישות מאיימת שהיא ספק סימן שאלה ספק שטן... או שמא זה האל כפי שמצטייר במוחו של הילד? לי היתה תחושה שברמת הפשט הדמות, בהדליקה את האור, ניצבת לבדה, ללא יראת עונש וחטא שנעלמת עם הדלקת האור. מבט כזה אינו נוגע רק למי שחזר בשאלה אלא גם לחוויות של מי שנשאר דתי. עצם העיסוק המופרז בחטא ובפחד מעונש הוא פן מסוים מאוד וחלקי מאוד בהויה הדתית. אולי לכן, אני כדתי, לא פרשתי בתחילה את הסרט כסרט של יוצא בשאלה. כשאני הייתי ב"בצלאל" למשל הגעתי יום אחד ללימודים ללא כיפה כדי להרגיש איך זה. למחרת השבתי אותה כי לא היה לזה משמעות עבורי שהצדיקה את הסרתה. ניתן לקחת את הסרט למקומות פרשניים רבים אחרים: השטן או הספק שנעלם יכול להתפרש כהארה, כלומר, להציג את החילונ…

פוצי המעופף - עדו בהר. זוכה אסיף 2016

מבחן גבריות והתבגרות ישראלי הוא נושא שקיבל המון יחס בקולנוע הישראלי אבל הרבה פחות באנימציה ישראלית. זה אולי מה שמייחד את "פוצי המעופף" מסרטי גמר רבים אחרים. העיצוב הילדותי-איורי מסוגנן מאוד, יוצר אחדות בין הדמויות והרקע ועוזר ליצר תחושה ילדותית אך מטרידה. העיצוב מזכיר מעט את סרטו המופלא של ג'ונתן הודגסון "האיש עם העיניים היפות" שגם הוא יצר דימויים איוריים ילדותיים כמעט מופשטים ממציאות קונקרטית, מקומית מחוספסת מאוד.

הסרט "פוצי המעופף" של עדו בהר (בצלאל) זכה בפרס אסיף לסרטי סטודנטים 2016.





עיצובים (לחצו להגדלה):













תהליכי עבודה:






האיש עם העיניים היפות:

הריבוע – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני

מאמר חדש שלי על הסרט "הריבוע" של רובן אוסטלנד (שבדיה, 2017) פורסם בכתב העת המקוון "פוסט פוסט" של המחלקה להסטוריה ותאוריה בבצלאל.
על אמנות קונספטואלית, צביעות בורגנית, אלוהים הנעדר בעידן העכשווי ועל פלימו, מדרש תלמודי שהולם את הסרט.
מוזמנים לקרוא.
לינק: "הריבוע" – אלוקים כאמנות קונספטואלית או המוזיאון כמקלט בורגני






מקק - סרט קצר של יונתן השילוני, ספיר 2017

סרט הגמר של יונתן השילוני מספיר מספר על מקק שמטריד בחורה צעירה עד לשרשרת של טוויסטים מפתיעה. (מכיל עירום מצוייר).



אנימציה נהדרת ותסריט מורכב שמעורר גם תהיות מסוימות בנוגע לעד כמה סרט יכול לתת לגיטימציה לסטיה והטרדה. האם ניתן בכלל לשפוט דמות בסרט בכלים מוסריים. אני הרגשתי בהתחלה שהסרט עובר ללא אבחנה בין שני סוגים של תיאור הגיבור אבל משיחה עם יונתן מסתבר שזו היתה הכוונה: לצייר דמות שהיא על התפר, שיש בה מהסטיה והתום.




















פטריק סמית

פטריק סמית, אנימטור ניו יורקי.
למעשה הוא די מנייריסט אבל למרות זאת, יש בו משהו.


שתה:



לחיצת יד:




אתר: http://www.patsmith.com/
הבלוג שלו ושל ביל פלימפטון:  http://www.scribblejunkies.blogspot.co.il/