דלג לתוכן הראשי

מצופים. בצלאל 2013

אחד מסרטי הגמר הטובים של 2013 ומהמעוצבים שבסרטי הגמר אי פעם.
עידן ברזילאי ומור ישראלי, בצלאל. בהמשך הרשומה הם כתבו לי על הסרט.


על הסרט:
"הסרט נעשה מתוך רצון להעביר תחושה ספציפית שליוותה את שנינו לפני עשיית הסרט בקיץ שעברגילינו ששנינו מרגישים אותו דבר - תקועים. ומצפים בעיקר. שמשהו יקרה, כל דבר, רק שיקרה כבר ויזיז אותנו הלאה, שיביא שינוי. באותו קיץ דיברו בלי הפסקה על הפצצה שתיפול מאיראן, ואנחנו המתנו, בסבלנות, ואפשר להגיד שממתינים עדיין. סביר שהסביבה והמקום בו אנו חיים- מדינה שקורה בה כל כך הרבה אבל בעצם לא קורה בה כלום, תרמו לתחושה הזו. 
במקרה שלנו זה ממש בער. הציף אותנו מכל הכיוונים ולכן זה הרגיש נכון לנושא של הסרט.
חשבנו יחד איך כדאי לדבר על הנושא הזה שמעסיק אותנו ולא מעט אנשים שסובבים אותנוהחלטנו שאנחנו לא רוצים לספר סיפור אלא להכניס את הצופה למסע רגשי שיחווה את התחושה שאנו חוויםידענו שתבנית הסיפור הקלאסית לא תתאים כאןרצינו לייצר אוירהלהעביר את הצופה חוויה ויזואליתרגשיתשתשאב אותו פנימהללא נרטיב מוגדרוזה כשלעצמו היה אתגר מאוד גדולהתמקדנו בשלוש דמויות שנתקלנו בהן בחיים, שנגעו בנו באופן מיוחד והחלטנו שדרכן נבנה את הסרט. כל דמות היא אחרת, בשלב אחר בחיים, תקועה בסייקל משלה, אבל כולן בהוויה שלהן משדרות את אותו הדבר  ציפייה.
לא עניין אותנו לספר את הסיפור שלהן. רצינו להציב אותן כפי שהן, עם הניואנסים האותנטיים שלהן, שידברו בעד עצמן ויגרמו לצופה להרגיש את מה שאנו הרגשנו כשראינו אותן.
שנינו מאוד מינימליסטים בשפה שלנו, גם באנימציה וגם בארט, וזה הרגיש לנו מאוד נכון ומתאים לנושא. כמה שפחות דיבורים, כמה שפחות פרטים ברקע כדי למקד את הצופה יותר בפעולה ובסיטואציה המעגלית. כמעט להציב את הדמויות על איזושהי במה. 
הסוף של הסרט, אפשר להגיד שהוא טרגי ואפשר להגיד שהוא טוב או שמח. כל אחד לוקח את זה למקום שלו בחיים."





















פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: