דלג לתוכן הראשי

מצופים. בצלאל 2013

אחד מסרטי הגמר הטובים של 2013 ומהמעוצבים שבסרטי הגמר אי פעם.
עידן ברזילאי ומור ישראלי, בצלאל. בהמשך הרשומה הם כתבו לי על הסרט.


על הסרט:
"הסרט נעשה מתוך רצון להעביר תחושה ספציפית שליוותה את שנינו לפני עשיית הסרט בקיץ שעברגילינו ששנינו מרגישים אותו דבר - תקועים. ומצפים בעיקר. שמשהו יקרה, כל דבר, רק שיקרה כבר ויזיז אותנו הלאה, שיביא שינוי. באותו קיץ דיברו בלי הפסקה על הפצצה שתיפול מאיראן, ואנחנו המתנו, בסבלנות, ואפשר להגיד שממתינים עדיין. סביר שהסביבה והמקום בו אנו חיים- מדינה שקורה בה כל כך הרבה אבל בעצם לא קורה בה כלום, תרמו לתחושה הזו. 
במקרה שלנו זה ממש בער. הציף אותנו מכל הכיוונים ולכן זה הרגיש נכון לנושא של הסרט.
חשבנו יחד איך כדאי לדבר על הנושא הזה שמעסיק אותנו ולא מעט אנשים שסובבים אותנוהחלטנו שאנחנו לא רוצים לספר סיפור אלא להכניס את הצופה למסע רגשי שיחווה את התחושה שאנו חוויםידענו שתבנית הסיפור הקלאסית לא תתאים כאןרצינו לייצר אוירהלהעביר את הצופה חוויה ויזואליתרגשיתשתשאב אותו פנימהללא נרטיב מוגדרוזה כשלעצמו היה אתגר מאוד גדולהתמקדנו בשלוש דמויות שנתקלנו בהן בחיים, שנגעו בנו באופן מיוחד והחלטנו שדרכן נבנה את הסרט. כל דמות היא אחרת, בשלב אחר בחיים, תקועה בסייקל משלה, אבל כולן בהוויה שלהן משדרות את אותו הדבר  ציפייה.
לא עניין אותנו לספר את הסיפור שלהן. רצינו להציב אותן כפי שהן, עם הניואנסים האותנטיים שלהן, שידברו בעד עצמן ויגרמו לצופה להרגיש את מה שאנו הרגשנו כשראינו אותן.
שנינו מאוד מינימליסטים בשפה שלנו, גם באנימציה וגם בארט, וזה הרגיש לנו מאוד נכון ומתאים לנושא. כמה שפחות דיבורים, כמה שפחות פרטים ברקע כדי למקד את הצופה יותר בפעולה ובסיטואציה המעגלית. כמעט להציב את הדמויות על איזושהי במה. 
הסוף של הסרט, אפשר להגיד שהוא טרגי ואפשר להגיד שהוא טוב או שמח. כל אחד לוקח את זה למקום שלו בחיים."





















פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ארץ המתים- הערפד של דריה כהן

דריה כהן סיימה את שנקר (2017) ולקחה את פרויקט הגמר שלה צעד נוסף הלאה. בפרויקט היא לקחה שיר שמאוד אהבה ונבנה בהדרגה עם דמויות וסיפור עד שהפך ל"THE NIGHT". אבל כשזה הסתיים היא החליטה לשדרג את הפרוייקט לקליפ מלא.

ומה שהכי יפה זה שהיא גם חולקת את תהליכי העבודה שלה.

ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCV2Q52sQybDj3IJV_gz3WVQ

ערוץ וימאו:
https://vimeo.com/user29238244

אנימטיק וראף:

אנימציה בתהליך:





הפרויקט המקורי:

אני מין- קליפ שיצר יובל הקר, בצלאל 2017

שני סרטים בעלי אופי מיני (אבל מאוד אנימטיבי).
השיר "אני מין" של אלון עדר זכה לקליפ פרובוקטיבי ומצויין של בוגר תקש"ח בבצלאל יובל הקר.




"הצורך של איוון" הוא סרט מיני גם הוא המתאר את התבגרותו המינית של איוון, שוליית אופים צעיר.
יצרו: לוקאס סוטר, מנואלה לונברגר וורוניקה מונטנו.


עיצובים של הסרט:


קולנוע 2017 ועוד מאמרים חדשים על קולנוע בעברית (ושלגיה חוגגת 80)

בזמן שאני מפנטז לעשות מאמר וידאו הנה מגיעים חומרים עיוניים חדשים בעברית ובאיכות גבוהה!
היום יצא גליון חדש של מגזין קולנוע: https://www.kolnoa.org/kolnoa2017 עם כמה מאמרים על אנימציה ששווה לקרוא. על אנימציה ישראלית, על על אנימציה יפנית ועל הגיוון העכשווי באנימציה.
המגזין ניתן לקריאה גם כאן:


בנוסף יצא מאמר וידאו ראשון של אתר שורה ראשונה: ניתוח תנועות המצלמה בסרט "מי מפחד מהזאב הרע".
נוצר עבור "שורה ראשונה" (http://www.frontrow.co.il)
יוצרים: יובל יפת ופבלו אוטין.

אחד המאמרים במגזין קולנוע הוא לכבוד 80 שנה לשלגיה: https://www.kolnoa.org/blank-2/2017/07/30/%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
ואולי זה המקום להציג שני ספרים על העשיה של שלגיה:


שפם- סרט קצר על אגו גברי

אחד הסרטים החמודים שיצא לי לראות השנה באנימיקס: שפם. סרטה הקצר של אנני אוג'ה.




חור מפתח, לופ קצר ומקסים שלה:

המחזור החודשי- סרטון הסברה ישראלי עצמאי

מה אתם יודעים על המחזור החודשי? צוות TOOSH, עדה רימון ואופק שמר https://vimeo.com/toosh, יצרו סרטון שמסביר מה קורה לגוף בזמן המחזור. הסרט היה מועמד בתחרות אסיף בקטגוריית עצמאי לשנת 2017. למה עצמאי? כי למרות שהסרט נראה כסרט הסברה מוזמן ומושקע הוא נעשה מתוך יוזמה עצמאית על מנת להעלות את הנושא למודעות.
הסרט עושה שימוש בטקסטורות, בדים וחומרים שנותנים לגוף הנשי חומריות חדשה ואולי גם מאיימת פחות עבור אלו שנרתעים מעיסוק בנושאים אינטימיים:


צוות TOOSH יצר גם את "בוקה, מבוקה ומבולקה" הסאטירי:


ראיון במונפש: http://moonfash.co.il/menstrual_cycle/