דלג לתוכן הראשי

הארט של 'קורליין' וסטודיו לייקה


כמה מילים על קורליין. זהו סרט של סטודיו לייקה על פי ספר של ניל גיימן. זהו סרט שאפתני מאוד שבאופן דומה לסרטי סטופמושן אחרים כמו "הסיוט שלפני חג המולד", "פרנקנוויני" ו"ג'יימס והאפרסק הענק", מרשה לעצמו לעסוק בחומרים אפלים יחסית לסרט המיועד לכל המשפחה.
לצערי, הסטודיו הזה עושה עבודה מדהימה ויזואלית ואנימטיבית אך תמיד לא מצליח להיות מושלם מבחינת חויה רגשית. בכל סרט אני מרגיש שמשהו בסיפור ובהתפתחות הדמויות לא מצליח להבשיל לגמרי לכדי חויה סוחפת ואמינה. אולי "פרנורמן", סרטם האחרון, הכי התקרב לזה. ובקרוב ייצא סרטם החדש: "טרולי הקופסאות" ואולי נראה שם משהו חדש.

הסיפור של קורליין מספר על ילדה המגיעה עם אביה ואמה הלא-הכי-פנויים לבית חדש שלו שכנים מוזרים. במהרה מגלה קורליין שהבית קיים גם ביקום מקביל בו הכל מאוד דומה למציאות ומאוד שונה. עולם צבעוני יותר, פנטסטי יותר אך עם סוד אפל בקרבו.
המסר של הסרט, אם אפשר לומר, הוא מאוד ישיר: העולם ה"אמיתי" טוב על העולם האחר מעצם זה שהוא אמיתי. היקום הפנטסטי הוא קליפה של שקר. כמעט ניתן לומר שזהו סרט קבלי. העולם האחר הוא אחר במהותו. עיקר כוחו בזה שהוא אחר. האמא האחרת היא טובה יותר בעיקר כי היא לא אמא שלך. והדלת אל העולם האחר היא קסומה מעצם זה שהיא קיימת כאופציה לבריחה מהחיים הנוכחיים על עליבותם.
אולי כאן גם טמונה חולשת הסרט מבחינתי, הגילוי כי העולם האחר הוא שקרי לא משאיר פתח לתקווה כמעט. הפער בין העולמות הוא כה מוחלט עד שקורליין חוזרת לעולם הרגיל כמעט ללא שינוי. הוריה המנוכרים לא השתנו, שכניה לא השתנו, וגם היא לא ממש השתנתה. אולי למדה להעריך את העובדה שלמרות שהוריה לא מתייחסים אליה, לפחות הם לא רוצים לאכול אותה.
גם זו נחמה.
***
בהמשך הרשומה תמצאו ארט של הסרט ומאחורי הקלעים. כדאי מאוד לעקוב אחרי שני ארטיסטים מיוחדים ומוכשרים שתרמו לסרט. ג'ון קלאסןכתבתי עליו כבר) ושיין פיגמור הנפלא.

עוד ארט של קורליין תמצאו פה:
http://livlily.blogspot.co.il/2011/05/coraline-2009-concept-art-menu.html  ופה: http://www.pinterest.com/bixorama/art-of-coraline/

אך לפני הארט: סיור קצר בסטודיו לייקה LAIKA:




זהו סרטון על פרנורמן אמנם, אבל מראה כמה עבודה נדרשת לייצר אובייקט קטנטן מתוך סרט סטופמושן. במקרה הזה, מנורה:






לחצו על התמונות להגדלה:









































































































http://www.froghatstudios.com/art/coraline

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):