דלג לתוכן הראשי

RUNNING סרט הגמר של קונסטנטין גדלביץ

אוי קונסטנטין, עשית עבודה יפה!


סרט גמר מהמכון הטכנולוגי חולון. ארט יפהפה עם אנימציה חכמה (בין מושן גרפיקס לאנימציה מלאה) שבנוסף גם אומרת משהו על החיים האלה. שזה בכלל לא מובן מאליו.
אני גם אוהב את התחושה שיש פה מצד אחד עושר ויזואלי ויכולות גבוהות אבל גם תחושת צניעות. קשה לי להסביר את זה, כאילו הסרט לא צועק "אני מוכשר!" אלא מגייס את היכולות לטובת האפקטיביות של הסרט. שזו תופעה שאני מוצא בכמה מסרטי חולון. מעניין למה.


קונסטנטין:
"אוקיי, אז נתחיל מזה, שלפני הלימודים לא ידעתי מה זה לימודי עיצוב בארץ, היתי מושפע מעבודות של סטודנטים מחו"ל, מבתי ספר כמו: Gobelins, CAL Arts, Vancouver Film School וכו.. היתי בטוח שנלמד פוסט פרודקשן ברמה העולמית, משולב עם אנימציה משובחת.. תוך כדי הכנת תיק עבודות הבנתי שטעיתי ובגדול. קורסי ליבה לא היו מעניינים בכלל בהשוואה לקורסים ״פחות חשובים״ כגון לימודי תוכנה, איור, צילום. לא קשה להבין שדווקא בקורסים שהם לא קורסי ליבה השקעתי את רוב זמני. איירתי מעל ומעבר, צילמתי בכול מקום ולמדתי תוכנות על בסיס יומיומי. בגלל זה סבלו הציונים בטיפוגרפיה, יסודות העיצוב וכו', אבל אני לא ויתרתי.. בשנה השלישית אומנם הכל השתנה, הרצונות והלימודים התייחדו כי הלכתי למסלול מדיה ושם הכרתי את כל התחום, אנימציה, סטורי בורד, אנימטיק ועוד המון דברים. המרצה שהרצתה אצלנו, דנה בן דוד, הגיעה מתחום הפוסט פרודקשן והיתה מאוד קשה, אבל זה עזר, בגללה הבנתי את החומר והתאהבתי בתחום מחדש. הציונים נהיו טובים בכל הקורסים, עבדתי על פרויקטים מרתקים עם אנשים מעניינים ולקראת שנה רביעית כבר התקבלתי לעבודה ב- JCS זו היתה מקפצה מטורפת. אני מאוד ממליץ לשלב עבודה בתחום יחד עם הלימודים, למי שיש את האפשרות בשנים המתקדמות (שלישית,רביעית), זה תורם המון, אתה לומד 24 שעות.
עכשיו קצת בכלליות, כל השיעורים הלא מעניינים, תרמו המון, רק שהבנתי את זה מאוחר יותר. תמיר שפר, שהוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית תרם המון לפיתוח שיטת הלימוד ואני חייב לציין את עבודתו המצויינת בכל התחומים. לימודים בחולון מאוד כיפיים ופתוחים. מאותם ״טמבלים״ כמוני, שהגיעו ללמוד בשנה ראשונה עם בירה ביד יצאו אנשי מקצוע מצויינים מכל התחומים, אינטרקטיב, פרינט ומדיה.. חבל שהלימודים נגמרו אבל אני מאמין שלומדים כול החיים ולכן כבר עכשיו מחפש לימודי המשך, מה שבטוח פחות אינטנסיביים. אני לא למדתי בבצלאל, שנקר או ויצו אך מכיר לא מעט חבר'ה שסיימו או שלומדים עכשיו, לדעתי מה שבאמת חשוב זאת הגישה ונכונות לעבוד המון שעות והמוסד פחות חשוב אך עם מישהוא רוצה ללמוד נטו דברים טכניים כמו תלת ומקצועות הפוסט על בסיס תואר, בארץ אין לו מה לחפש, היתי ממליץ לבדוק אופציות בחו"ל. אני גם רוצה לציין את איה עמיקם, היא היתה המנחה של הפרויקט וממנה למדתי המון."
 עיצובים:

















וזה קצת הזכיר לי את המחווה הזו לסרט דרייב:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):