דלג לתוכן הראשי

RUNNING סרט הגמר של קונסטנטין גדלביץ

אוי קונסטנטין, עשית עבודה יפה!


סרט גמר מהמכון הטכנולוגי חולון. ארט יפהפה עם אנימציה חכמה (בין מושן גרפיקס לאנימציה מלאה) שבנוסף גם אומרת משהו על החיים האלה. שזה בכלל לא מובן מאליו.
אני גם אוהב את התחושה שיש פה מצד אחד עושר ויזואלי ויכולות גבוהות אבל גם תחושת צניעות. קשה לי להסביר את זה, כאילו הסרט לא צועק "אני מוכשר!" אלא מגייס את היכולות לטובת האפקטיביות של הסרט. שזו תופעה שאני מוצא בכמה מסרטי חולון. מעניין למה.


קונסטנטין:
"אוקיי, אז נתחיל מזה, שלפני הלימודים לא ידעתי מה זה לימודי עיצוב בארץ, היתי מושפע מעבודות של סטודנטים מחו"ל, מבתי ספר כמו: Gobelins, CAL Arts, Vancouver Film School וכו.. היתי בטוח שנלמד פוסט פרודקשן ברמה העולמית, משולב עם אנימציה משובחת.. תוך כדי הכנת תיק עבודות הבנתי שטעיתי ובגדול. קורסי ליבה לא היו מעניינים בכלל בהשוואה לקורסים ״פחות חשובים״ כגון לימודי תוכנה, איור, צילום. לא קשה להבין שדווקא בקורסים שהם לא קורסי ליבה השקעתי את רוב זמני. איירתי מעל ומעבר, צילמתי בכול מקום ולמדתי תוכנות על בסיס יומיומי. בגלל זה סבלו הציונים בטיפוגרפיה, יסודות העיצוב וכו', אבל אני לא ויתרתי.. בשנה השלישית אומנם הכל השתנה, הרצונות והלימודים התייחדו כי הלכתי למסלול מדיה ושם הכרתי את כל התחום, אנימציה, סטורי בורד, אנימטיק ועוד המון דברים. המרצה שהרצתה אצלנו, דנה בן דוד, הגיעה מתחום הפוסט פרודקשן והיתה מאוד קשה, אבל זה עזר, בגללה הבנתי את החומר והתאהבתי בתחום מחדש. הציונים נהיו טובים בכל הקורסים, עבדתי על פרויקטים מרתקים עם אנשים מעניינים ולקראת שנה רביעית כבר התקבלתי לעבודה ב- JCS זו היתה מקפצה מטורפת. אני מאוד ממליץ לשלב עבודה בתחום יחד עם הלימודים, למי שיש את האפשרות בשנים המתקדמות (שלישית,רביעית), זה תורם המון, אתה לומד 24 שעות.
עכשיו קצת בכלליות, כל השיעורים הלא מעניינים, תרמו המון, רק שהבנתי את זה מאוחר יותר. תמיר שפר, שהוא ראש המחלקה לתקשורת חזותית תרם המון לפיתוח שיטת הלימוד ואני חייב לציין את עבודתו המצויינת בכל התחומים. לימודים בחולון מאוד כיפיים ופתוחים. מאותם ״טמבלים״ כמוני, שהגיעו ללמוד בשנה ראשונה עם בירה ביד יצאו אנשי מקצוע מצויינים מכל התחומים, אינטרקטיב, פרינט ומדיה.. חבל שהלימודים נגמרו אבל אני מאמין שלומדים כול החיים ולכן כבר עכשיו מחפש לימודי המשך, מה שבטוח פחות אינטנסיביים. אני לא למדתי בבצלאל, שנקר או ויצו אך מכיר לא מעט חבר'ה שסיימו או שלומדים עכשיו, לדעתי מה שבאמת חשוב זאת הגישה ונכונות לעבוד המון שעות והמוסד פחות חשוב אך עם מישהוא רוצה ללמוד נטו דברים טכניים כמו תלת ומקצועות הפוסט על בסיס תואר, בארץ אין לו מה לחפש, היתי ממליץ לבדוק אופציות בחו"ל. אני גם רוצה לציין את איה עמיקם, היא היתה המנחה של הפרויקט וממנה למדתי המון."
 עיצובים:

















וזה קצת הזכיר לי את המחווה הזו לסרט דרייב:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

המשחק של גרי

נעים להזכר, "המשחק של גרי" אחד הקצרים הכי טובים (ומקוריים) של פיקסאר והמוצדקים שבזוכי האוסקר הקצר:



רישומים מתוך כתבה בCartooon Brew לרגל 20 שנה לסרט: http://www.cartoonbrew.com/cgi/geris-game-turns-20-director-jan-pinkava-reflects-game-changing-pixar-short-154646.html
















וזה בגרסת לייב של חובבים. את הצבעוניות של העצים הם לא הצליחו לחקות.

והנה ג'רי בתפקיד אורח כאיש הרנדר והריגר ב"צעצוע של סיפור 2", אה... התכוונתי מתקן הבובות...

קוקו - ארט ומאחורי הקלעים

קוקו, הסרט החדש של פיקסאר מגיע ביום חמישי הקרוב לקולנוע בדיוק ליום של "קולנוע ב-10 שקלים" אז מהרו להזמין כרטיסים. אני בכוונה מנסה להמנע מלקרוא על הסרט לפני שאצפה בו. אחרי אכזבות רבות מפיקסאר, הציפיות שלי גבוהות הפעם ואני רוצה לשמור עליהן ככה. הדבר היחיד שאני יודע זה שהסרט מבוסס על חג המתים המקסיקני ושיש בו נמר מעופף. עולם המתים המקסיקני רחוק מהדימוי הפולני של המוות. הוא לא אפור ומתפורר אלא צבעוני ושמח. בהתאם לזה הארט של הסרט נראה מצויין ועשיר בצבע, טקסטורה ותלבושות.



זהו לא הסרט הראשון שמתעסק בחג המתים. קדם לו "ספר החיים" המוצלח שגם הוא  גדוש במתים מדברים המעוצבים בצבעוניות רוויה ועשירה. עליו כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/02/BOOKOFLIFE.html
ואלה טעימות מהארט של קוקו. ממליץ גם להכנס לבלוג של ג'ון נוורז שלקח חלק בארט לסרט:   https://johnnevarez.carbonmade.com/projects/5754172
שני אלה של הקונספט ארטיסט אנה רמירז שהביאה לסרט עיצובים ממולדתה:















על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

על 'שוליית הקוסם': הסרט והבלוג

הסרט "שוליית הקוסם"  (מתוך "פנטזיה", וולט דיסני, 1940) נחשב בעיניי ובעיני רבים אחרים, כסמל של מדיום האנימציה. הוא מהווה מפגש בין תרבות פופולרית לגבוהה, בין אולמות הקונצרטים לדמות מצויירת קומית, בין הומור קליל וסיפור מיתי. הסיפור הזה נוגע גם בתהומות עמוקים של יצירה ואמונה. ומשהו בחיבור המורכב הזה עובד ועובד מצויין.
הסיפור הוא על שוליית קוסמים שרצה להיות קוסם בעצמו. ולכן הוא מנצל את מנוחתו של הקוסם כדי להתנסות בקסמים. הוא גורם למטאטא לקבל חיים ולמלא במקומו את המטלה שהוטלה עליו: לשאוב מים. אבל המטאטא יודע רק לעבוד ושוליית הקוסם לא מצליח לעצור אותו. הכל מוצף עד שמגיע הקוסם ומציל את המצב.
אבל כמה סאב טקסט יש ביצירה קטנה כל-כך! ומה דיסני עשה מזה?!

The Sorcerer's Apprentice - Paul Dukas from Jurjen de Jong on Vimeo.

נתחיל.