קפואות בזמן


תובנה מרחיקת לכת (לא באמת) על פרוזן:
אני יושב ומנסה לבחון את האקטינג ומרגיש שאפילו שיש מלא בעיות הדמויות מקסימות לגמרי ופתאום הבנתי. הן ילדות קטנות. כל שפת הגוף שלהן והתגובות זה של ילדות קטנות. הן לא מבוגרות באף שלב של הסרט. לפעמים הן "משחקות את המשחק" של להיות בוגרת כי אלסה יודעת שהיא "אמורה" להיות מלכה" ואנה רוצה חבר לשחק איתו (אפילו אם הוא בן). אלזה לא באמת רוצה להיות מלכה. היא הייתה מעדיפה להסתתר ו"לשחק לבד בארמון שבנתה". ואנה לא באמת רוצה זוגיות. היא לא בשלה לזה.
ואז פתאום הכל מובן.
מה ש"קפוא" בפרוזן זה הילדות שלהן.
נשארה זיכרון קפוא. הן לא התבגרו מעולם.
מכאן הבדיחות על גברים שאוכלים נזלת וכל משחקי ה"בנים"-"בנות".
כי זה גן ילדים של מבוגרים שלא גדלו מעולם.


תגובות