דלג לתוכן הראשי

הדינוזאור הטוב ו'פרצוף פיקסאר'

הטריילר החדש ל"הדינוזאור הטוב", הסרט הבא של פיקסאר, חיזק אצלי תובנה קטנה.


מכירים את "פרצוף דרימוורקס"?
זה הפרצוף הזה: (כן, אני יודע שמכוניות זה פיקסאר.)


מה הפרצוף הזה אומר?
I AM AWSOME!!!!
אני אחלה!
אני מגניב, יש לי לב רגיש אבל גם ציני ושנון כשצריך... בקיצור, תהיו אני!

האם יש "פרצוף פיקסאר"?
כן! והריהו לפניכם:















מה זה המבט הזה? עיניים נפתחות, גבות מורמות, מבט עולה למעלה, מואר, סקרן, שואף... זה פרצוף פיקסאר.
תחזרו לטריילר של הדינוזאור ותראו כמה פעמים הוא מופיע שם:







מה אומר הפרצוף הזה?
הוא אומר "אני רואה משהו נפלא! אני לא עצום,.. אני רואה משהו עצום."
זו כמיהה למשהו חיצוני, לגילוי. אבל בואו נדייק, זה לא רצון להיות גיבור אלא להיות צופה.

יש פה סוג של שיקוף של הצופים בסרט. בסרט "רגיל" אנחנו מזדהים עם הגיבור ורוצים להיות הוא לא כי רק הוא מגניב אלא כי אנחנו מזדהים איתו. כי הוא מאיר את העוצמה שבנו. אצל פיקסאר אנחנו מתחממים לאורם של גדולים, לא מזדהים איתם. זה יותר פראפרזה על ההזדהות הילדית, מאשר שחזור שלה.

אני אתן דוגמה:
קארל מ"למעלה" מעריץ בילדותו את צ'רלס מונץ חוקר הטבע. הוא רואה אותו בסרטים ומדמיין שהוא גם חוקר יבשות. אבל הכמיהה שלו במשך השנים, שלו ושל אשתו אלי, זה  לא להיות חוקרי ארצות אלא לבקר שם. הם לא עוסקים במחקר במהלך חייהם אלא בפנטזיות על להיות "כמו". גם כשהם מתבגרים. העיסוק של קארל בבלונים הוא המקום אליו הוא מתעל את הצפלין של מונץ, והכמיהה של מונץ לתפוס ציפור נדירה מתועלת אצל אלי להציג עם תוכים בספארי.

ולעומתו, גם בת הים הקטנה רוצה משהו גדול ממנה. אבל זו כמיהה אישית. היא רוצה להיות עם בני האדם. זה רצון פנימי לא להיות "כמו" אלא להיות "עם". כשגלן קין הנפיש את השוט הזה הוא ידע שזו קלישאה, הושטת היד, אבל הוא הבין שזה הדבר הנכון לעשות. אריאל לא רוצה להתבונן בבני אדם, היא רוצה להיות חלק מהם. היא שואפת להיות בן אדם ובני האדם, הצופים, מזדהים איתה. היא מושיטה את ידה להם.



מרבית הדמויות ב"פיקסאר" שואפות למשהו שהוא או בלתי מושג או צריך להיות כזה. כמו שמייק וזואובסקי מבין שהוא לא יהיה מפחידן (בית ספר למפלצות) וקארל מבין שאין ערך אמיתי להגיע לדרום אמריקה (שזה רק נסיון לפיצוי). הנסיון להיות "כמו" הוא בלון שמתפוצץ וחלומות הילדות איתו. בעקבות זה גם שינוי אמיתי ועמוק בדמות בריאה חדשה, גם הוא נמוג, ובמקומו בא תיקון קטן, מקומי (גם אם יש בו מימד עמוק), שינוי ראליסטי עד כאב.
ההשראה נשארת השראה. הדמויות בוהות במסך הכסף ולא מעבר לו.

בסרטי דיסני, אנחנו מרימים מבט לעבר דמויות שמרימות מבט למשהו שהן רוצות. בפיקסאר הדמויות משקפות אותנו, הן בוהות במסך, כמונו. ומושא הצפיה נמצא מעבר להשגתם, כמונו. הם רוצים לרצות.



דמויות קולנוע שצופות בקולנוע:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. כשקאפהד ואחיו מהמר…

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

פסטיבל חיפה תשע"ח נפתח!

זה מה שיש לו להציע בגזרת האנימציה:
קודם כל תחרות האנימציה הישראלית הקצרה. שם יוקרן הסרט שלי"ניגון" והוא יתמודד מול סרט של שתי סטודנטיות מצוינות שלי במנשר: אלה טבוריסקי ועינת נגר שיצרו את סרט הגמר "קרגו". עוד יוקרנו שם "רה-אורגניזציה של ריקרדו ורדסחיים, מורן סומר ואוסי ולד, "תאים רדומים – Compartments בבימוי דניאלה קופלר ואולי סייס ועוד.מוזמנים להגיע. יום שלישי בבוקר.
לינק: תחרות אנימציה ישראלית קצרה

הטריילר לסרט שלי. עוד עליו פה: https://sites.google.com/view/niggunshortfilm

הכרזה של "קרגו", מנשר 2017:

מיד לאחר התחרות הישראלית יוקרן גם הסרט החדש! הישראלי! באנימציה קלאסית! של חנן קמינסקי "אגדת שלמה".

זו הקרנת בכורה! אגדת המלך שלמה בחיפה.

שני כנסים על מציאות מדומה:
מציאות מדומה בעיר התחתית וכנס ניומדיה: כנס מציאות מדומה וניומדיה


הסרטים הבאים באורך מלא:לאהוב את וינסנט
זומבילניום


סינדרלה חתולה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

Engloutis, סרט סטודנטים של מארטינז לנה וליאו סושל (2017)

סרטיהם של מארטינז לנה וליאו סושל, שני סטודנטים מדהימים מבית ספר ENSAD בצרפת.

לבלוע. הגולם, היצר והיצירה.

עובדים! ליאו סושל

עיצובים מהבלוג של לנה: http://zigomatyc.tumblr.com/






פורמייר

התנהגות בגיימינג - בין מושן דיזיין ואנימציה

התנהגות - בין מושן דיזיין ואנימציה

מושן דיזיין, בעברית: "עיצוב תנועה" הוא השימוש של מעצבי ברודקסט או אינטרקטיב בתנועה ככלי, כחלק מהחויה העיצובית. השם הזה מתאר איזושהי הפשטה של האנימציה: לא עוד "נפש" אלא "תנועה" לא עוד "רגש", "אשליית חיים" ו"אמינות" אלא עיצוב.
עיצוב הוא פונקציונלי. הוא קודם כל מוצר. בניגוד לטכניקה וסגנון שיש בהם מימד אישי העיצוב פונה החוצה אל המודעות של ההשפעה שיש לדימוי או לחוויה על מי שצורך אותה. כשזה מגיע לאנימציה נוצר פער גדול בין גישת עיצוב תנועה לאנימציה במובנה הקלאסי.
קחו למשל את "12 עקרונות האנימציה" של דיסני. איך הייתם מתארים אותם? אילו דוגמאות הייתם מביאים? שועל שזנבו נשרך אחריו כדי לבטא Draging? העמדת דמויות בחלל כדי לבטא את מצבן הנפשי בStaging? ומה קורה כשאתם מנסים להעביר את זה לעולם עיצוב התנועה? זה מה שקורה:



האם אלו 12 עקרונות האנימציה? לא. זוהי המרה שלהם לעולם משיק. יותר מזה, זוהי הפשטה גסה שחושפת את החולשות של 12 עקרונות האנימציה וזה כתוצאה מההקשר, או יותר נכון מחוסר ההקשר של עקרונות…