}

22:29

סינמטוגרפיה חלק 6: נצור את הרגע- על צילום, קולנוע ואנימציה

הזמן נוצר אותנו

cinemagraph-gifs-leon-the-professional

"התבגרות" סרטו של ריצ'רד לינקלייטר מ-2014 ליווה ילד שחקן לאורך 11 שנה. סרטים שמלווים דמויות לאורך שנים כבר נעשו בעבר אבל לרוב לא תקופה כזו ארוכה ולא בסרט עלילתי מתוסרט אלא דוקומנטרי. ישנה נקודה אחת שרציתי להתייחס אליה לגבי הסרט והוא דיאלוג הסיום של הסרט (לא ממש ספוילר):




הגיבור הוא צלם. הוא לומד צילום בבית ספר לאמנות וככזה הוא עסוק בתיעוד מצד אחד ואשליה מצד שני. ממש כך פועל גם הסרט עצמו: מצד אחד נותן לנו תחושה דוקומנטרית ומצד שני הוא מפרק אותה בכך שהוא עושה קפיצות בזמן שמאלצות אותנו להשלים את האמצע בדמיוננו.

ריצ'ארד לינקלייטר משתמש לא פעם באנימציה בסרטיו. סרטיו המתוחכמים כמו "חיים בהקיץ" (מת על הסרט הזה) ו"סורק באפלה" (לא ראיתי)  בוחנים בעזרת אנימציית רוטוסקופינג את הגבול בין דמיון ומציאות. זה נשמע קלישאה אבל לינקלייטר באמת מביא לדיון קולנוע ייחודי לו עם אמירה אישית וסגנון אישי.
בסצינת הסיום בעצם מוצגת לנו תחושת הפירוק של המציאות. האגו של האמן חושב שהוא מצליח לעצור את הזמן בצילום. "נצור את הרגע", "רגעי קודאק". מכירים? ובאה הבחורה הזו והיא בדיוק מה שהוא צריך: היא אומרת לנו: זה הזמן שנוצר אותנו. אני מרגיש שהיא מתכוונת לזה בכמה רמות: האחת היא שהקיום שלנו הוא כל כך קצר שהוא כמו הפאוזות בסרט, רגעים של הכרה ייחודיים כשבינהם יש וואקום. ובעצם מה שקורה בין פאוזה של רגע מתועד לזו שאחריו זה המקום בו נוצר חלל פנוי. הזמנה לדמיון ולמרווח נשימה. השני היא ההשוואה לאנימציה: הזמן אוסף את הרגעים שלנו, כמו נמלים, ומרכיב מהם חיים. זה לא אנו שחיים אלא הרגעים הללו והמשמעות שנוצקת לתוכם. כמו דמויות אנימציה שהן מתות בכל פריים וחיות ברצף. והרצף על אף שיש בו הפסקות ובגלל שיש בו הפסקות: הוא ההזמנה לחיים בדמיון שלנו.
אשליית החיים.

ובעצם נראה שהוא הבין אותה הפוך: "תמיד יש רק עכשיו". הזמן הוא בדמיון וההווה הוא האמת. ושניהם צודקים. וזה אירוני. אולי זו הסיבה שהם מתאהבים. ואולי אני לא הבנתי כלום.

ועכשיו נספחים:






  • בנאדם שצילם שניה ביום במשך שנה:

  • שני אחים שעשו שניית אנימציה ביום במשך שנה (טיזר)

  • מאמר וידאו על רצף קולנועי על פי "התחלה" של כריסטופר נולאן. INCEPTION.












  • מיני מאמרי וידאו על לינקלייטר: