דלג לתוכן הראשי

ירח מודבק- קליפ ישראלי של ברי סחרוף



שיר חדש של ברי סחרוף זכה לקליפ מיוחד שיוצא תחת ידו של המאייר (מרצה לאיור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל וראש מחלקת תקשורת חזותית במנשר) עמית טריינין. עמית צייר על מדבקות משרדיות שהחלו גם לנוע בשילוב של פיקסלציה, אפטר ופלאש. העבודה על הקליפ זכתה גם לתערוכה במסגרת שבוע האיור 2016.
על ביומי הקליפ: תום קוריס.

עמית מספר על הקליפ:
"איך הכל התחיל? איור על מדבקות התחיל לגמרי במקרה. לפני כשש שנים עברתי פריצת דיסק שחייבה אותי לשכב על הרצפה בסלון הבית במשך למעלה מחודשיים. בשלב מסוים התחלתי להשתעמם וחיפשתי לצייר על משהו. ליד איפה ששכבתי עמדה כוננית קטנה שבמגירה התחתונה שלה שכבה ערמה של מדבקות לבנות ישנות וטושים צבעוניים . לקחתי את זה והתחלתי לצייר. בהתחלה ציירתי סדרות של פרצופים, עצים, בתים ועוד ועוד, גיליתי שזה כייף , מרגיע ועוזר בהחלמה . שבועות לאחר מכן, בעצת האורתופד, שהנחה אותי לסחוב רק דברים קלים על הגב,- המדבקות והטושים היו הדבר היחידי אותו סחבתי בתיק על גבי- הן לא שוקלות הרבה ואפשר לקחת אותם לכל מקום. בקיצור- התמסרתי לאובססיה, ובמשך כחצי שנה ציירתי רק על מדבקות.
חמש וחצי שנים אח"כ, התבקשתי לאייר מפה של רחובות תל אביב עבור עיריית תל אביב לפרויקט BOOK ON MAPS . בפרויקט הזה החלטתי לחזור לאייר על המדבקות עם טושים צבעוניים, במהלך העבודה הסיזיפית נרתמו בני המשפחה לצבוע ולצייר על המדבקות ואת תהליך העבודה פרסמתי ברשתות החברתיות וכך קיבלתי הצעה מנענע דיסק לאייר קליפ לשיר "ירח" של ברי סחרוף. מובן שנדלקתי על האתגר רק שבחיי לא עשיתי אנימציה כלשהי ,שלא לאמר קליפ , ולעבודה גויסו עוד אנימטורים נוספים שביחד עמלנו על יצירתו של הקליפ שעשוי מאלפי מדבקות לבנות. בקליפ ביקשתי לתאר סיפור המחבר בין המילים הקלאסיות של נתן אלתרמן והעיבוד של ברי סחרוף מתאר עיר חשוכה וכאוטית נטולת ירח, שבזכות יוזמה של אבא אחד המחליט לעזור לבנו המודאג מחסרונו של הירח , הוא עולה על אופניו ונוסע להחזיר את הירח, הסדר והצבע לעיר."
קרדיטים:
איור, תסריט ובניית קונספט: עמית טריינין
בימוי, צילום ועריכה: תום קוריס
עריכה: עמיחי ביקובסקי
בימוי ואנימציה: אדווה מרקוביץ
עוזרת הפקה: דניאל קפלן

השיר "ירח" מופיע בספרו הראשון של נתן אלתרמן - כוכבים בחוץ - שירים













פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):