דלג לתוכן הראשי

הכל. דיוויד אוריילי ונקודת המבט קצרת-הַרוֹאי

מה קורה כשדיוויד אוריילי משחק את עצמו אלוהים? מה קורה כשהוא מנסה לברוא משחק מחשב שבו אתה יכול להיות הכל? "הכל" זה משחק חדש שאוריילי עבד עליו במשך 3 שנים.
זהו הטריילר למשחק שמלווה במונולוג של הפילוסוף אלן ווטס ויכול להחשב גם כסרט קצר או וידאו ארט.


Everything

מבחינתי דיוויד הוא אחר היוצרים הטובים ביותר שחיים כיום והוא נע בין פלטפורמות ומדיומים בצורה מרשימה. הוא יוצר משחקים, סרטים ויצירות אינטרקטיביות מאתגרות.
עם הזמן תפיסת העולם שעולה מסך היצירות שלו מתגבשת ונעשית לשלמה יותר ומאתגרת. הוא לא מספר סיפור, אלא יוצר חויה שבאמת מאתגרת את התודעה ברמה הפילוסופית, הנרטיבית והעיצובית. אם הייתי צריך לתת לזה שם הייתי מכנה זאת אקזיסטנציאליזם עתידני שכן הוא מרחיב את גבולות הווה והחויה האנושית ל... ובכן... הכל. במובן מסויים הוא מנהל דיאלוג עם הסרט "המפגש" שמציג דרך חדשה ליציאה מה"אני" ונקודת המבט הצרה שלו.

במשחק הזה אתה יכול להיות הכל, מפלנטה ועד מולקולה. המשחק צפוי לצאת בקרוב וניתן כבר לקניה מראש.

"'Everything' is an interactive experience where everything you see is a thing you can be, from animals to planets to galaxies and beyond. Travel between outer and inner space, and explore a vast, interconnected universe of things without enforced goals, scores, or tasks to complete. 'Everything' is a procedural, AI-driven simulation of the systems of nature, seen from the points of view of everything in the Universe."

אלן ווטס מתוך הטריילר:
"כאשר אנו בוחנים את מחזור הדם שלנו תחת מיקרוסקופ אנו רואים שיש חתיכת קרב שמתרחש – כל מיני מיקרואורגניזמים אוכלים אחד את השני – ואם נוּקסם יתר על המידה עם ההתבוננות שלנו על מחזור הדם דרך המיקרוסקופ, אנו נתחיל לקחת צדדים - דבר שיהיה קטלני - מכיוון שהבריאות של האורגניזם שלנו תלויה בהמשכיות הקרב הזה. במילים אחרות, מה שהוא קונפליקט ברמת-סדר אחת של הגדלה, הוא הרמוניה ברמה אחרת.
והאם ייתכן שאנו, עם כל הבעיות שלנו: נוירוזות, מחלות, שערוריות פוליטיות, מלחמות, עינויים וכל מה שמתרחש בחיים האנושיים, שהם אכן מצב של קונפליקט, אך שניתן לראות בפרספקטיבה רחבה יותר כמצב של הרמוניה..." ~ אלן ווטס

דף פייסבוק עם תרגומים לאלן ווטס: https://www.facebook.com/alanwatts.il/posts/516280135120461 


המונולוג הזה של ווטס מאיר יכול להאיר באור חדש את הסרט הקודם של אוריילי "העולם החיצון".


Everything

נספחים:

*שמתם לב שהלוגו מכיל מגן דוד?

*על המשחק הקודם שיצר, "הר", כתבתי פה: https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2015/01/blog-post.html 

*משחקים אינסופיים מעניינים אתכם? NO MAN'S SKY הוא משחק יומרני אחר שחטף תגובות שליליות ברובן:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…

אביזר במה הוא שחקן

כאשר אומרים שאביזר במה הוא שחקן, למה הכוונה? הוא לא בהכרח זז או מדבר או פועל אבל יש לו משהו מאוד משמעותי: אופי.

האופי לא רק משליך על הדמויות מבחינת תקופה או רמת חיים אלא גם משמש כהרחבה של הגוף שלהן ומכאן של האישיות שלהן. גם כאשר מדובר באביזר במה ולא כזה  שהדמות אוחזת בו או משתמשת בו, האביזר יכול להיות טעון במשמעות החורגת משימושיות או אסתטיקה. אביזר יכול להיות סימלי או  כזה שמבטא סאבטקסט בסרט: מוטיב המעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח של הסיפור ושל הדמויות. במקרים מיוחדים אביזר או רקע יכולים להפוך ממש לדמות, כזו שמשתנהעם הגיבור או הסיפור, כזו שמגיבה לשינוי הדרמטי ממש כאילו היתה אדם.



הנה כמה מאמרי וידאו בנושא:
שניים על אביזרי במה, השלישי על אביזרים בכלל והרביעי על ארכיטקטורה באנימה.









אי אפשר לסיים בלי הפרסומת המופתית של איקאה "מנורה". קלאסיקה של אמנות הבימוי:

אמריקה - סרט ישראלי חדש בהפקה

"אמריקה" זה פרוייקט שאני מכיר כבר שנים. בעבודתי הקודמת עבדתי עם האנימטור הנפלא נדב ארבל שכבר אז התחיל לגלגל סיפור על שיחת טלפון מרגשת מאמריקה שמערערת את חייהם של ילד ואימו, עולים חדשים בתל-אביב של שנות ה-50. הפרויקט נגנז עד שקיבל תנופה חדשה וברגעים אלו הפרוייקט נמצא לקראת סיום ההפקה עם המעצב שחר קובר על הארט ועם האנימטוריות המצוינות גל חקלאי ושולי תג'ר.

אתם מוזמנים לתמוך בסיום ההפקה בקמפיין ההדסטארט של הסרט ובנוסף לתמיכה באנימציה ישראלית גם לקבל תשורות שוות. אני כבר השקעתי!
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=24722

בינתיים, עד שהסרט יושלם, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט:
ארט
סרטון ההדסטארט

תהליכי עבודה על סצנה אחת עיצובי דמויות, רקעים, סטוריבורד, אנימטיק, ואנימציה סופית














אנימטיק


קיפריימז


סופי




הפרויקט כמעט הושלם.
בהצלחה!


פסטיבל ANINATION בירושלים 1-4.11.17

פסטיבל ANINATION בירושלים מגיע לשנתו השניה עם תוכנית ייחודית. הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים בין הימים 1-4 לנובמבר. את הפסטיבל אוצרת תמי ברנשטיין שבאופן מכוון יוצרת תוכן עם מיטב האנימציה העכשווית עם מודעות גדולה ליוצרי ואוהבי המדיום. זה אומר שדגש גדול ניתן ביצירת תכנים לקהילת האנימטורים ואנשי יצירה בתחום: סדנאות, מפגשים עם יוצרים ושיחות עם מפיקים מהארץ ומהעולם. הפסטיבל הוא חלק מהתרומה האדירה של מיזם ירושלים לקידום האנימציה בישראל ובירושלים בפרט.

אני בעצמי מקרין ומדבר על הסרט שלי "ניגון" ואשמח לראותכם שם:ניגון: סרט + הרצאה של יוני שלמון. זה יקרה ביום חמישי 2.11 ובאותו יום תוכלו לראות גם את "אגדת המלך שלמה". זהו סרט ישראלי חדש באורך מלא! עוד לא היה סרט באנימציה קלאסית ישראלי (היה סטופ, היה תלת, היו שני פלאש קאט אאוט וכנס העתידנים הונפש בפועל בעיקר בחו"ל תנו לחגוג בשקט!) והרבה אנשים יקרים עבדו עליו. אם תצליחו לשמוע את חנן קמינסקי הבמאי מדבר על הסרט אז בכלל טוב. הסיפור מבוסס על אגדות המלך שלמה בפרשנות חופשית חדשה. בין שני האירועים תהיה גם סדנה של ערן היללי. לא לפ…

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…