דלג לתוכן הראשי

בשוטף: פסטיבל פרינט סקרין בנושא: חי, צומח, דומם.

פסטיבל פרינט סקרין יתקיים במתחם סינמטק חולון מה21-24 ליוני 2017.
זהו אחד הפסטיבלים הכי חשובים מבחינת התפתחות הדיאלוג בין טכנולוגיה ואמנות. הוא מביא ארצה פרויקטים עכשויים, מגוונים מאוד אך בעלי ערך אמנותי גבוה. בין האירועים יש גם את ערב השוטטות הנהדר שבו משולבים מופעים עם חוויות אינטרקטיביות אל תוך הלילה. כששוטטתי בערב זה, זו היתה חויה מטלטלת עליה כתבתי פה: שוטטות בפרינט סקרין 2015.

ברמה האישית, לקח לי הרבה זמן להבין על מה מדובר בכלל. כמי שבא מעולם של מדיומים אמנותיים קלאסיים (סרט, הצגה, ציור) החיבור בין טכנולוגיה ואמנות היה נראה לי שנים כתחום לגיקים ולא בעל ערך אמיתי. אבל המציאות ואני משתנים ועם הזמן הטכנולוגיה חרגה הרבה מעבר להיותה כלי מגניב והפכה לדלת קסמים לעולם אמנותי שלא יכול היה לבוא לידי ביטוי אחרת. היא מאתגרת את הזהות ואת השפה שלנו ומצליחה לומר הרבה על אנושיות בעידן הנוכחי. זה התהליך ש"פרינט סקרין" היו הראשונים לזהות ועל כך ברכות על ראשם ובאופן מיוחד ברכות על ראשו של ליאור זלמנסון, שמעבר להיותו אחד מיזמי הפסטיבל שמתאמץ להביא את כל הטוב הזה ארצה, הוא גם אחד האנשים המעניינים בעלי חירות ועומק המחשבה בכל הנוגע ליחס תרבות האנושית וההתפתחות הטכנולוגית שסביבה.

שיחה בינו לליאור פרנקל תמצאו פה: https://soundcloud.com/hamutsi/18a
את מאמריו באלכסון תמצאו פה: https://alaxon.co.il/author/lior/


המלצות:

אי-בית: מציאות מדומה, אנימציה ואינטרקטיביות בנושא: בית. נראה מסקרן מאוד ובמיוחד העבודה HOME של יותם רוזין. חווי אינטרקטיבית של שוטטות במושב בלילה.
http://www.printscreenfestival.com/e-byte



Alien Minds

תערוכה על עידן הפוסט אנושות בו ההזרה והדיאלוג בין האנושי לדיגיטילי יוצר עידן חדש שבו האדם, כפי שהכרנו אותו, כבר לא עומד במרכז.

חוץ מזה יהיו אירועים רבים נוספים של אנימציה, מציאות מדומה, משחקים, סרטים ועוד.

התוכנית המלאה פה: http://www.printscreenfestival.com/program
והמחיר לא יקר בכלל:
פס לכל הפסטיבל: 180 ₪ 
פס יומי: 80 ₪

באותו עניין, ישנו מוזיאון מגניב בתורכיה בשם DIGI.LOGUE שעוסק בנושאים אלו ממש ומציג עכשיו תערוכה על המשחק החדש של דיוויד אוריילי. מומלץ להציץ בבלוג המשובח שלהם. http://www.digilogue.com/en/


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

PATTERNS ועוד יצירות של שחר דיויס

בכל אנימציה יש מימד אקספרימנטלי אבל לפעמים מגיח משהו שונה לגמרי. סרט הגמר מבצלאל של שחר דיויס מחייב הקדמה קצרה. זהו סרט מאוד תובעני הבנוי כוידאו ארט, מופשט ועם זאת בעל עוצמה. אני ממליץ לקחת נשימה עמוקה ולשקוע בכסא ל15 דקות של דפוסים. מסך מלא הכרחי.


עבודות נוספות שלו ולאחריהן הסבר על PATTERNS מפי היוצר.


עבודה משותפת לשחר וטל קנטור:






שחר דיויס מפרט את מה שעומד מאחורי היצירה:
"Patterns הוא סדרה של אנימציות דיגיטליות בהן תמונות וצלילים גולמיים, המופקים על ידי אלגוריתמים, מעוצבים על ידי האמן לצורות וצלילים בעלי משמעות.

הנחת היסוד של העבודה היא שהמדיום הדיגיטלי הינו עולם. עולם שניתן לחקור ולתרבת באמצעות תהליך היצירה האמנותי. המדיום הדיגיטלי הוא עולם משום שהוא מהווה פלטפורמה לקיומן של ישויות ואירועים. זהו עולם זר עם חוקי טבע ייחודיים ושונים. זהו עולם בדיד שבו אטומים הם פיקסלים ודגימות אודיו בודדות ושבו הכוחות הפיזיקליים הם תהליכי עיבוד ממוחשב שמשנים את צורתו של החומר הדיגיטלי. לפני שהאמן מתרבת אותו, עולם זה הוא בבחינת אות-סתום לצופה האנושי. התוצאה הסופית היא שילוב של זר ומוכר. מתקבלת תחו…

לגו הסרט - משחק ויצירתיות

"סרט אמוג'י" והתגובות הקשות אליו מדגים את הרתיעה המיידית שלנו ממה שמריח ממסחריות. כל סרט ארוך הוא מסחרי מעצם זה שהוא מנסה להרוויח כסף אבל יש סרטים שברור שזו ההצדקה היחידה לקיומם. "סרט לגו" בקלות יכול היה ליפול למלכודת הזו. הוא נוצר על ידי חברת ענק שמוכרת צעצועים והסרט, בעל השם הגנרי, נראה במבט ראשון כפרסומת לצעצועים באורך שעה וחצי.
אבל בפועל הוא הרבה מעבר לכך ומי שצופה בסרט מרגיש שהיוצרים, כריס מילר ופיל לורד, היו מודעים למלכוד שהם עלולים לפול לתוכו. מה הם עשו? הפכו את החיסרון ליתרון! הם יודעים שהם משרתים חברת ענק שמסוגלת לגייס לכוחותיה את כל המותגים הגדולים ביותר מבאטמן ועד שר הטבעות ולכן הם משתמשים בכוח הזה כדי לומר משהו על מותגי-על בעזרת סיפור-על. מה שהם עושים למותג (החזרה שלו לידיים היצירתיות של הילד, חזרה לקוביות ובניה) הם עושים גם לסיפור. הם משתמשים בתבניות הכי שחוקות במודע: הזקן החכם, מסע הגיבור, הגיבור הגנרי שמגלה את כוחו, סיפור אהבה שמתחיל רע וזאת רק על מנת להשתמש בהם כקומה ראשונה עליה הם יעשו חיבור ריגשי אלינו הצופים ככאלו שמתבוננים בתבניות הוליוודיו…

'ראש' - סרטו של סתיו לוי

סתיו לוי מציג את סרטו "ראש".
סרט הגמר שלו מבצלאל הוא מינימליסטי עד כמה שאפשר ודוגמה מצוינת למטען הסימבולי שאפשר להעמיס על דימוי פשוט, בסיפור פשוט עם סגנון פשוט.



עיצובים מרגשים לסרט:





















האם אנו רובוטים? קליפ ישראלי חדש

האם אנו רובוטים? שאלה טובה.
את הקליפ הזה לWhite Fortune, המשלב סטופמושן ואפטר-אפקטס, יצרו תום מדר ואם-לי נוי שאחראים לסרט המצויין "בפה פעור ואוזניים עצומות".
קרדיטים נוספים:
דן סחר- אפטר אפקטס
אלמוג מזרחי- אנימציית תלת.
תהנו!


למי שפספס: סרט הגמר שלהם עליו כתבתי פה https://shulyathakosem.blogspot.co.il/2013/11/WIDEOPEN.html: