אילוזיה ומילגרום: מוסיקה, אנימציה ואפליקציה


סרט הגמר מבצלאל של אודי אסולין ואוריה נאה משלב ברמה גבוהה מאוד בין קלאסית וסטופמושן.
אני מעלה את הסרט קצת באיחור. היה לי הרבה מה לכתוב עליו: על גבר שמאוכזב ממערכות יחסים ויוצר לעצמו אישה דמיונית כנחמה. על אוירת המוות הסמויה שמאפיינת את הסרט כאומרת שהויתור על מערכת יחסים אמיתית היא המנעות מהחיים. על לילית ועל שלושת הקליפות הרעות. אבל אני לא אכתוב הפעם.
בקשתי מאודי שיתאר קצת את התהליך.


אודי:
"אוריה ואני רצינו לשלב בין שתי הטכניקות שכל אחד מאיתנו למד בצורה שתהיה מעניינת ותיצור עניין מבחינה גראפית ושגם תתמוך רעיונית בעלילה של הסרטון.
בזכות עיכובים ביורוקרטיים בזמן הלימודים בבצלאל קיבלנו את ההזדמנות לעבוד על הפרויקט יותר זמן מאשר פרוייקט גמר רגיל (שנה וחודשיים) והחלטנו להשקיע את הזמן הנוסף בפרטים שבד"כ אין זמן אליהם כמו הדפסות CTL של חלקי הפנים של הבובה ויציקת סיליקון של הגוף שלה.
מבחינת הפסקול התסריט דרש שיר, עם הידיעה שאנחנו משוררים ומלחינים גרועים במיוחד החלטנו לחפש שיר מוכן ודרך חברים משותפים הגענו להרכב "Panic Ensemble" שבנדיבותם נתנו לנו את השיר ואפילו ערכו אותו מהחומרים המקוריים והקליטו סאונדים חדשים כדי להתאים אותו לסרטון. הטקסט התאים לנו נורא לתסריט ובאופן כללי לא יכלנו לבקש יותר."

לחצו להגדלה
עטיפות התקליטים של הזמרת בנדורה. עוד ארט יש בפורטפוליו של אודי אסולין 

ובאותה הזדמנות - עוד סרט גמר מרשים מבצלאל. אבל הפעם הקליפ הוא רק חלק מהפרויקט.
מדובר בלהקה אנימטיבית ששמה "מילגרום" ובאפליקציה שבה ניתן להפעיל את הלהקה במשחק שמונפש בסטופמושן. הפעם האחרונה שראיתי משחק סטופמושן היה NEVERHOOD... אני חושב שזו הברקה גם ברמת הקונספט וההפקה אבל בעיקר במחשבה הרחבה לא רק לעשות "סרט גמר" אלא כבר כסטודנט להרחיב את גבולות הבריף. ולחפש הזדמנות לראות איפה אנימציה אמנותית יכולה להיות מסחרית תוך שימוש במדיות חדשות.
על האפליקציה:

תגובות