דלג לתוכן הראשי

אילוזיה ומילגרום: מוסיקה, אנימציה ואפליקציה


סרט הגמר מבצלאל של אודי אסולין ואוריה נאה משלב ברמה גבוהה מאוד בין קלאסית וסטופמושן.
אני מעלה את הסרט קצת באיחור. היה לי הרבה מה לכתוב עליו: על גבר שמאוכזב ממערכות יחסים ויוצר לעצמו אישה דמיונית כנחמה. על אוירת המוות הסמויה שמאפיינת את הסרט כאומרת שהויתור על מערכת יחסים אמיתית היא המנעות מהחיים. על לילית ועל שלושת הקליפות הרעות. אבל אני לא אכתוב הפעם.
בקשתי מאודי שיתאר קצת את התהליך.


אודי:
"אוריה ואני רצינו לשלב בין שתי הטכניקות שכל אחד מאיתנו למד בצורה שתהיה מעניינת ותיצור עניין מבחינה גראפית ושגם תתמוך רעיונית בעלילה של הסרטון.
בזכות עיכובים ביורוקרטיים בזמן הלימודים בבצלאל קיבלנו את ההזדמנות לעבוד על הפרויקט יותר זמן מאשר פרוייקט גמר רגיל (שנה וחודשיים) והחלטנו להשקיע את הזמן הנוסף בפרטים שבד"כ אין זמן אליהם כמו הדפסות CTL של חלקי הפנים של הבובה ויציקת סיליקון של הגוף שלה.
מבחינת הפסקול התסריט דרש שיר, עם הידיעה שאנחנו משוררים ומלחינים גרועים במיוחד החלטנו לחפש שיר מוכן ודרך חברים משותפים הגענו להרכב "Panic Ensemble" שבנדיבותם נתנו לנו את השיר ואפילו ערכו אותו מהחומרים המקוריים והקליטו סאונדים חדשים כדי להתאים אותו לסרטון. הטקסט התאים לנו נורא לתסריט ובאופן כללי לא יכלנו לבקש יותר."

לחצו להגדלה
עטיפות התקליטים של הזמרת בנדורה. עוד ארט יש בפורטפוליו של אודי אסולין 

ובאותה הזדמנות - עוד סרט גמר מרשים מבצלאל. אבל הפעם הקליפ הוא רק חלק מהפרויקט.
מדובר בלהקה אנימטיבית ששמה "מילגרום" ובאפליקציה שבה ניתן להפעיל את הלהקה במשחק שמונפש בסטופמושן. הפעם האחרונה שראיתי משחק סטופמושן היה NEVERHOOD... אני חושב שזו הברקה גם ברמת הקונספט וההפקה אבל בעיקר במחשבה הרחבה לא רק לעשות "סרט גמר" אלא כבר כסטודנט להרחיב את גבולות הבריף. ולחפש הזדמנות לראות איפה אנימציה אמנותית יכולה להיות מסחרית תוך שימוש במדיות חדשות.
על האפליקציה:

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):