סרטי געגוע חדשים ומצויינים מבצלאל

כבר העליתי בעבר כמה סרטים מצוינים של בוגרים מהשנה ועכשיו תורן של הבוגרות. הסרט של מורן סומר ומיכל אבולפיה הוא אגדה יהודית קסומה שפשוט נתפר עליה להעשות בסטופמושן. מדהים לראות סרט סטופ בסטנדרטים כל כך גבוהים. כשהגעתי לבצלאל משום מה הייתי בטוח שסרט הגמר שלי יהיה "תהילה" ע"פ שי עגנון בסטופמושן. אני עושה סטופמושן ממש גרוע אבל הסרט הזה ברמת האוירה והויזואל מאוד דומה למה שהיה לי בראש.



הסרט השני הוא של סיוון קידרון. כמו הרבה סרטים בבצלאל (בעיקר נשיים) יש בו דיאלוג לא פתור עם סבא. ראיתי הרבה סרטים כאלה וזה ללא ספק המוצלח שבהם. סרטים בנושא כל כך אישי מסתכנים בחוסר תקשורת או עודף סנטימנטליות. הפתרון של ההזרה על ידי עולם הדגים מנע מהסרט להגיע למקומות האלה. נהדר!


ואם כבר געגועים לסבתא... אז זה סרט ישן מבצלאל של מאיה וקסלר. סרט שלמרות שהוא מעט לואוטקי יחסית לתוצרים העכשוויים הוא מרגש ומוצלח מאוד. בביקורת על הסרט בהגשה אני זוכר שאחד המרצים אמר שמה שיפה בסרט בין השאר זה שבעולם הבא יש רק אנשים זקנים. אמן.

תגובות

  1. (נדמה לי שכבר כתבתי את התגובה הזו) - רק עכשיו ראיתי, תודה רבה!

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה