שלושה סרטים יפים מבצלאל: "ואהבת,, "עומר כץ" ו"לילה אחד,

טוב, שלושה סרטים חדשים (יותר ופחות) שאני מאוד אוהב או מעריך או אוהב ומעריך. ביקשתי הפעם מהיוצרים לכתוב קצת על עצמם והסרט והנה הם:
ואהבת, או: איך שושנה זליגמן הגיעה לגן עדן. (2011)
סרטם של תום אפפל ודניאל דימנשטיין


"הסרט בעצם עוסק בטבע האדם ומציג את האבסורד שבחיים. הגיבור מנסה לעשות מעשים טובים אך רק נתקל בעוינות ורוע."

אתרים של תום :
http://vimeo.com/user8158198
http://www.flickr.com/photos/24188276@N07/
http://www.youtube.com/user/TomApfel

אתרים של דניאל :
http://cargocollective.com/danielledim
http://www.flickr.com/photos/danielledim/
http://vimeo.com/danielledim
http://www.youtube.com/user/honeybunnyD?feature=mhee


ארט של הסרט:





הסרט השני הוא:
מחשבותיו המוזרות של עומר כץ (2010)

סרטו של אהד גבעתי



"הכוונה שלי הייתה לעשות סרט שתהליך העבודה שלו יעניין אותי, בניגוד לתהליך העבודה הרגיל בסרטי אנימציה שבו מרגע שמסתיים האנימטיק יש לך מושג פחות או יותר איך יראה הסרט, "במחשבותיו המוזרות של עומר כץ" חוץ מסטורי בורד מתוזמן פחות או יותר לא היתה לי דרך לדעת מה יצא בסוף. החל מהפסקול, שהוא גם דיאגטי וגם  אילוסטרטיבי, כלומר נובע מההתרחשות על הסט וגם מאייר את הלך הרוח של העלילה, ולמעשה פעם ראשונה שראיתי אותו בשלמותו היה בעריכה, השימוש בשחקנים חיים, שנתנו לעלילה ממשות שונה מזו שדמיינתי, הלוקיישן ואילוצי ההפקה שיצרו משהו שונה מהסטורי בורד שאיתו הגעתי. בעצם רציתי שהיצירה לא תתרחש בבת אחת אלא בתהליך, קצת יותר קולנוע מאשר אנימציה. לגבי הרעיון שמאחורי התסריט, כשהייתי קטן אני זוכר שקראתי אפשהוא על המוח האנושי, הייתה שם תמונה כזאת של המוח שליוותה אותי שנים, אני זוכר שחשבתי לעצמי: איך יכול להיות שהגוש האפרפר הזה זה אני? מחשבה מהסוג שבתור בוגר אתה מדחיק ורעיון קלאסי לאנימציה.
אני מודה שכל העניין של להעביר את הגיבור תהליך של ארבע דקות שבמהלכן הוא משלים עם היות המין האנושי "אשלייה כימית" ומחליט לשדך בין המלצרית לאקורדיוניסט מופרך למדי, אבל מצד שני, כזאת גם ההתמודדות של רובנו כשזה מגיע לגוף ונפש, ובגלל זה רציתי שהסיפור יראה כמו אגדה קטנה או משל.

מה אני עושה עכשיו:
פרילאנס: סרטי תדמית, פרסומות בפלאש, סטורי בורדים, איורים,
מנסה לגוון כמה שיותר. ומנסה לכתוב סדרה שתשלב בתוכה צילומים חיים וטכניקות שונות."







הסרט השלישי הוא:
לילה אחד (2010)
של אסף שחר ואנה פרגר-פיכמן

קיבלתי מאסף:
"קודם כל בסטופ מושן רמת ההשקעה בסטוריבורד יכול להיות מאוד נמוכה ומהירה לעומת אנימציה קלאסית. אין צורך להשקיע יותר מדי כי אין כוונה ממש להשתמש בפריימים מעבר לרפרנס ואנימטיק. זה צריך להיות מובן וזהו, לא יותר.

דבר שני שמעניין זה לראות איפה היה תיאום מלא בין התכנון בסטוריבורד ואיפה דברים כן השתנו."



אני מודה שכשאני מסכם לעצמי את היבול השנתי, מה שראיתי, לפחות, אני מופתע מהנוכחות הדלה של אנימציה תלת מימדית (אני צודק? או שבמקרה הם נעלמו מעיניי?) ובכלל של סרטים לא מבצלאל. איפה השנקריסטים השנה? איפה הויצואים? החולונים? אני צודק? תמהני.
עדכון מהתגובות: בערוץ VIMEO זה ניתן לצפות בכל בוגרי בצלאל 2011. תהנו.

תגובות

  1. לגבי התובנה שלך בסוף, צריך לזכור שרק בבצלאל יש מחלקה שמתמחה באנימציה. כלומר, יש לימודי אנימציה כהתמחות במקומות אחרים (קמרה, מנשר), אבל למיטב ידיעתי לא בשנקר, חולון, ויצו.

    צריך לראות אם יהיה שינוי בשנקר עכשיו כשאיתמר דאובה, שנוטה יותר לאנימציה, מחליף את ירמי פינקוס כראש מסלול איור.

    מעניין שהשנה היתה אנימציה לא רעה בשנקר דווקא ממישהו שלא הגיע ממסלול איור (ממסלול מושן, נדמה לי):
    http://vimeo.com/26181873

    השבמחק
  2. מעניין שהארט של "שושנה זליגמן" כלל גם צבע בסיסי. היתה כוונה לשלב בו איזשהי צבעוניות?

    השבמחק
  3. באמת שאלתי לגבי זה. התשובה היא לא. הבחירה בשחור לבן היתה די בסיסית. מאיה חנוך, המורה שלי לעיצוב סרטים בבצלאל אצרה שהמון סרטי אנימציה הם בשחור לבן כי אנימטורים גרועים בצבעוניות. ואני מכיר כמה מאיירים שיסכימו איתה...

    השבמחק
  4. הם בכלל לא טורחים ללמד צבע במגמת אנימציה בבצלאל, לכן הרבה סרטים הם בשחור לבן.

    השבמחק
  5. אנונימי חבל לדבר סתם שטויות ללא טעם וללא קשר למציאות....

    השבמחק
  6. הי יוני,
    אני מאד אוהבת את הבלוג שלך למרות שאני בד"כ קוראת שקטה.
    לא מדויקת ההנחה שיש העדרות של התלתיסטים מבצלאל השנה:
    הסרטים של דרור שפץ ונדב נחמני (חצי תלת וחצי קלאסית) ליאור בן חורין, נעה אלון, וישי שמש כבר מצויים ברשת - ראה בchannel סרטי בצלאל 2011 שפתחתי בוימאו: http://vimeo.com/channels/239437
    זוג תלתיסטים נוסף - מאשה בייטמן ושאול חמוי בדיוק זכה אתמול בפרס הgameIS על משחק מחשב תלת מימדי שהם עשו.
    ומי חסר? הסרטים של אמתך הנאמנה ושל עומר בן דוד עוד לא און ליין אבל (לפחות שלי) יגיע ובמהרה בימינו אמן.. (-:

    השבמחק
  7. ועוד סרט שחסר עדין און ליין - לילי ריו ואבישי לוי.

    השבמחק
  8. קודם כל: בזמני למדו הרבה צבעוניות אבל "אמנותית" ופחות בדגש על מה שנקרא "color key" ובימוי דרך צבע. וחבל. תודה רבה על הצ'נאל שפתחת דניאלה. וכנראה שהאשמה היא בי: אני הרבה יותר ביקורתי כלפי תלת. כתבתי פה בעבר שתלת לא מוצלח הוא יותר בעייתץי לעין מדו לא מוצלח. זה רק אני? אני לא חושב. תלת שמרונדר רע זה כמו לצפות בגושי פלסטיק זזים, בעוד דו שמצויר או מאונמץ באופן לא מושלם יש בו הרבה פעמים איזו חינניות למרות הכל. אני אעבור על הצ'נאל ושוב, תודה ואחרי החגים שמח לכולכם!

    השבמחק
  9. שלושתם סרטים נהדרים ומושקעים. שמח שיצא לי להכיר את היוצרים. רק תוסיף קרדיט לסרט השלישי "לילה אחד" לאנה פרגר-פיכמן המוכשרת.

    השבמחק
    תשובות
    1. סרטים מעניינים מאוד, תודה. תמיד כיף לראות עבודות של סטודנטים. הן לרוב מרעננות, חדשניות, טהורות יותר וגם בועטות, כועסות.

      מחק

הוסף רשומת תגובה