דלג לתוכן הראשי

צח כהן, גיפים ולופים

צח כהן סיים את שנקר ב2010. יש לו בלוג גיפים מגניב וסרט גמר יפה.
זה הבלוג שלו http://yegit.tumblr.com/
זה סרט הגמר שלו:
וזה מה שיש לו לומר אחרי שניסיתי לברר מה מאפיין את האנימציה בשנקר (נכון ללפני יותר מחצי שנה, מצטער שלקח לי זמן לפרסם):
"טוב - בנוגע לאנימציה בשנקר באופן כללי, צריך לציין שזה לא מחלקה לאנימציה או אפילו מסלול אנימציה בתוך לימודי תקשורת חזותית, אלא תת-התמחות בתוך המסלול לאיור, כך שמי שבאמת מחובר לזה (כמו שאני הייתי) צריך ללמוד ולהתעסק בזה כמה שיותר גם באופן עצמאי, או למצוא דרך לעשות פרוייקטים אנימטיביים לקורסים שלא בהכרח נועדו לכך מלכתחילה. אז מצד אחד אנחנו מקבלים פחות שעות לימוד באנימציה מסטודנטים לאנימציה פרופר, אבל מצד שני יש לנו הרבה יותר רקע ונסיון באיור, עיצוב לאנימציה וכו'.
במחזור שלי היו שלושה סטודנטים (כולל אותי) שהיו גם אנימטורים טובים ומוכוונים לזה, מה שיצר סביבה די מדרבנת לשלושתנו בזה, אבל יש מחזורים באיור שהאנימציה בהם חלשה עד כמעט לא קיימת.
בכל מקרה, בנוגע לפרוייקט - אנחנו עובדים כל אחד בנפרד על פרוייקט משלו. הפרוייקט הוא כביכול שנתי, אבל בסמסטר הראשון מתעסקים בעיקר באישור תסריטים, מחקר ואולי קצת עיצוב, כך שמרבית העבודה נעשית בסמסטר אחד.
הרעיון מאחורי הפרוייקט שלי היה לנסות לגשר בין המדיום האנימטיבי לעולם הקריקטורה, כך שעיקר העניין שלי היה בעיצוב דמויות הפוליטיקאים, הגחכה והגזמה שלהם. ניסיתי ליצור ערך מוסף לאמירה סאטירית על ידי הדגשה של שפת גוף, הנהגות ויצירת כוריאוגרפיה לצלילי הפסקול הקלאסי (צ'ייקובסקי וביזט) שבחרתי.
בסופו של דבר רציתי ליצור אמירה סאטירית שיכולה לתפקד כמשל כללי, על-זמני ולא כקריקטורה על ארוע או אדם ספציפי. מהפידבקים שקיבלתי אח"כ מכל מני אנימטורים וצופים בעולם ראיתי שאנשים הצליחו תמיד למצוא דמויות שהם זיהו או שייכו לעולם הפוליטיקה והחברה המקומית שלהם, כך שאני מעריך שבפן הזה הצלחתי להגשים את המטרה.
כיום אני אנימטור ומאייר פרילאנסר ועובד על פרוייקטים מסחריים שונים במקביל לפרוייקטים אישיים, כמו בלוג הגיפים המונפשים ששלחתי לך. עבדתי כחצי שנה כאנימטור ומאייר בערוץ BFTV שמייצר תוכן לילדים שמשודר בעיקר בארה"ב, סין ועוד כמה ארצות (לא כולל ישראל, עד כמה שידוע לי).
אם דיברנו על פרוייקט הגמר - בשבוע הבא אני טס לגיאורגיה כדי להעביר שם כיתת-אמן ולהשתתף כשופט  בפסטיבל האנימציה TOFUZI, שבו זכיתי בשנה שעברה עם פרוייקט הגמר שלי, כך שצפוי להיות מעניין.
שני המאיירים/אנימטורים הנוספים מהמחזור שלי הם טניה גרישקו (פרוייקט הגמר - חיי כלב), שאם אינני טועה עבדה עם יאיר קדר על אנימציה ואיור לסרט ביוגרפי על לאה גולדברג, ובפעם האחרונה שדיברתי איתה עבדה על איזשהו פרוייקט כלשהו באיור, ואורי טור (פרוייקט הגמר Animal Collective - Lion In A Comma), שעבד ואייר ב'מעריב', הספיק כבר לעשות קליפ בלתי-רשמי נוסף לAnimal Collective ובימים אלו עובד על קליפ חדש."


עבודה מבלוג הגיפים הנהדר שלו:

עוד פרויקט שלו: א-ב של מפלצות מיתולוגיות

וזה משהו אחר: אפרופו לופים וגיפים. זה מתוך אתר שנקרא לופ דה לופ שבו יש תחרות על פי נושא של אנימציות לופים:

מדריך: איך לעשות גיף בפלאש.

וזה דוקומנטרי קצר על ההתפתחות האמנותית של הגיף. הלא הוא סיומת קובץ GIF לתמונה זזה. תהנו. סרט חמוד.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אנימציה ישראלית 2016 חלק א'

אני מתנצל. במשך זמן רב אספתי כמויות של אנימציה ישראלית משנת 2016 החולפת. רציתי לכתוב פוסט מסודר יחד עם מיטב 2016 הכללי אבל לא יצא. כדי לא לזרוק לפח את כל היצירות האלו אני מציג אותן פה. בלי הרבה מלל, ואפילו בלי רשימת קרדיטים (כי מדובר בהמון סרטונים). רוב הסרטים של סרטי סטודנטים, חלקם תרגילים ואפילו משנה א. יחד עם מעט מסחריים ועצמאיים תמצאו פה מאגר עשיר של השנה החולפת.
קצת בלאגן אבל... תהנו!

חלק ב' בקרוב...

נדיה דוביצ'נסקי ונעמה צרפתי בתשדיר אקספרימנטלי משובח ללילה לבן:


נזק וכאב, סלפסטיק של אביב שפטרו ואורן לזר

עדי שריר: אקזיסטנציאליזם


כמה יצירות יפות של אלכס קלקסבר:


מעגלים, קליפ שזכה להצלחה אדירה. יואב שטיבלמן, עובדיה בנישו ואורי לוטן


מרלן, סרט שנה ג' נהדר. גיל מקנניל, אדוה סנטו רונלי ישראל ותמיר אהרוני

תמר אודנהיימר


שירן בלינקוב


יואל הרצברג


שני יסמין


תרגיל רצף יפה עובד פורן


גם זה שלו ושל אורית אוגד: מיטה סתורה



שי גטזוף


עידו שפירא


חן וינר עם INNERVIEWS המצוין


סטופמושן סרטנים של דניאל הו,שיר פקמן ואלכס קלקסבר

עומר נורליאן


מעגל הילדים של דנה הדר


תמי ברנשטיין מציגה את עצמה לרגל …

DEER FLOWER סרט סטופמושן קצר ומטריד

הסרט הקצר, היפהפה והמטריד הזה היה מועמד לפרס האנני. הוא מספר על זכרון ילדות שיש בו טראומה והתבגרות.
הוא גם משלב דו-מימד וסטופמושן והדפסה תלת מימדית.
בעבר ניסיתי לחשוב למה סרטי סטופ כל כך מטרידים. אני מניח שזה קשור לחומריות הממשית שבטכניקה אבל אולי גם כי סטופמושנרים מבלים זמן רב מדי בחדרי חושך.
לבדם.

היוצר: קנגמין קים.


הבובה:





סרטו הקודם של קנגמין: 38-39°C


אם הייתי אלוהים -סרטו של קורדל ברקר

השם קורדל ברקר נשמע לכם מוכר? בודאי זה בגלל סרטו המופלא "החתול חזר" (בהמשך הפוסט) שנחשב לאחד מקלאסיקות האנימציה הקצרות. קורדל לא יצר הרבה סרטים מאז ועכשיו הוא חוזר עם סרט סטופמושן חדש: אם הייתי אלוהים" If i was god.
קבלו אותו עם זכרונותיו מכיתה ז.
מאחורי הקלעים (לקוח מתוך Cartoon brew) 









סרטיו הקודמים שסובלים ממחסור באהבת אדם אבל יש בהם הרבה יצירתיות, הומור וביקורת: