דלג לתוכן הראשי

צח כהן, גיפים ולופים

צח כהן סיים את שנקר ב2010. יש לו בלוג גיפים מגניב וסרט גמר יפה.
זה הבלוג שלו http://yegit.tumblr.com/
זה סרט הגמר שלו:
וזה מה שיש לו לומר אחרי שניסיתי לברר מה מאפיין את האנימציה בשנקר (נכון ללפני יותר מחצי שנה, מצטער שלקח לי זמן לפרסם):
"טוב - בנוגע לאנימציה בשנקר באופן כללי, צריך לציין שזה לא מחלקה לאנימציה או אפילו מסלול אנימציה בתוך לימודי תקשורת חזותית, אלא תת-התמחות בתוך המסלול לאיור, כך שמי שבאמת מחובר לזה (כמו שאני הייתי) צריך ללמוד ולהתעסק בזה כמה שיותר גם באופן עצמאי, או למצוא דרך לעשות פרוייקטים אנימטיביים לקורסים שלא בהכרח נועדו לכך מלכתחילה. אז מצד אחד אנחנו מקבלים פחות שעות לימוד באנימציה מסטודנטים לאנימציה פרופר, אבל מצד שני יש לנו הרבה יותר רקע ונסיון באיור, עיצוב לאנימציה וכו'.
במחזור שלי היו שלושה סטודנטים (כולל אותי) שהיו גם אנימטורים טובים ומוכוונים לזה, מה שיצר סביבה די מדרבנת לשלושתנו בזה, אבל יש מחזורים באיור שהאנימציה בהם חלשה עד כמעט לא קיימת.
בכל מקרה, בנוגע לפרוייקט - אנחנו עובדים כל אחד בנפרד על פרוייקט משלו. הפרוייקט הוא כביכול שנתי, אבל בסמסטר הראשון מתעסקים בעיקר באישור תסריטים, מחקר ואולי קצת עיצוב, כך שמרבית העבודה נעשית בסמסטר אחד.
הרעיון מאחורי הפרוייקט שלי היה לנסות לגשר בין המדיום האנימטיבי לעולם הקריקטורה, כך שעיקר העניין שלי היה בעיצוב דמויות הפוליטיקאים, הגחכה והגזמה שלהם. ניסיתי ליצור ערך מוסף לאמירה סאטירית על ידי הדגשה של שפת גוף, הנהגות ויצירת כוריאוגרפיה לצלילי הפסקול הקלאסי (צ'ייקובסקי וביזט) שבחרתי.
בסופו של דבר רציתי ליצור אמירה סאטירית שיכולה לתפקד כמשל כללי, על-זמני ולא כקריקטורה על ארוע או אדם ספציפי. מהפידבקים שקיבלתי אח"כ מכל מני אנימטורים וצופים בעולם ראיתי שאנשים הצליחו תמיד למצוא דמויות שהם זיהו או שייכו לעולם הפוליטיקה והחברה המקומית שלהם, כך שאני מעריך שבפן הזה הצלחתי להגשים את המטרה.
כיום אני אנימטור ומאייר פרילאנסר ועובד על פרוייקטים מסחריים שונים במקביל לפרוייקטים אישיים, כמו בלוג הגיפים המונפשים ששלחתי לך. עבדתי כחצי שנה כאנימטור ומאייר בערוץ BFTV שמייצר תוכן לילדים שמשודר בעיקר בארה"ב, סין ועוד כמה ארצות (לא כולל ישראל, עד כמה שידוע לי).
אם דיברנו על פרוייקט הגמר - בשבוע הבא אני טס לגיאורגיה כדי להעביר שם כיתת-אמן ולהשתתף כשופט  בפסטיבל האנימציה TOFUZI, שבו זכיתי בשנה שעברה עם פרוייקט הגמר שלי, כך שצפוי להיות מעניין.
שני המאיירים/אנימטורים הנוספים מהמחזור שלי הם טניה גרישקו (פרוייקט הגמר - חיי כלב), שאם אינני טועה עבדה עם יאיר קדר על אנימציה ואיור לסרט ביוגרפי על לאה גולדברג, ובפעם האחרונה שדיברתי איתה עבדה על איזשהו פרוייקט כלשהו באיור, ואורי טור (פרוייקט הגמר Animal Collective - Lion In A Comma), שעבד ואייר ב'מעריב', הספיק כבר לעשות קליפ בלתי-רשמי נוסף לAnimal Collective ובימים אלו עובד על קליפ חדש."


עבודה מבלוג הגיפים הנהדר שלו:

עוד פרויקט שלו: א-ב של מפלצות מיתולוגיות

וזה משהו אחר: אפרופו לופים וגיפים. זה מתוך אתר שנקרא לופ דה לופ שבו יש תחרות על פי נושא של אנימציות לופים:

מדריך: איך לעשות גיף בפלאש.

וזה דוקומנטרי קצר על ההתפתחות האמנותית של הגיף. הלא הוא סיומת קובץ GIF לתמונה זזה. תהנו. סרט חמוד.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על זוטרופוליס: חזון הצמחונות והשלום או: היהפוך נמר חברבורותיו

חזון הצמחונות והשלום או היהפוך נמר חברבורותיו? או דיכוי וסירוס בעולם הנאורעל זוטרופוליס האנשת חיות כמאפיין בסיסי באנימציהעל פניו זוטרופוליס מדבר על גזענות. ברור. נכון? הרי יש שם עיר שמנסה לקיים אורח חיים שליו כשבתוכה חיים מינים שונים של יונקים שכולם עברו האנשה קיצונית אך בפועל יש בה דיכוי ואפליה של קבוצות שונות על רקע ביולוגי. האמצעי המרכזי של הסרט להיות משל על החברה האנושית הוא באמצעות האנשה והאנשה היא שם שני להנפשה. איפה אנחנו יכולים לזהות אנושיות במנורת שולחן ובפיל מעופף אם לא בסרטי אנימציה? זה יותר נפוץ אפילו מלהנפיש דמויות אנושיות. האנשה של חפצים וחיות מאפשרת לצופים הזרה שיוצרת חיבור עמוק יותר שעוקף מנגנוני הגנה. ברגע שאנו מזהים אנושיות בדמות לא אנושית אנחנו מאצילים עליה מצלמינו. אנחנו מצליחים להשליך עליה את חיינו האנושיים, כשזהו שלב נוסף מעבר לעצם זה שאנו מזהים תנועה וחיים בציור סטטי. אך האמת היא שחיות מדברות אינן דבר כה מובן מאליו וגם לא באנימציה. האם אי פעם עצרנו לשאול, בעולם של האנימציה, למה חיות הן אנושיות? מדי פעם כן. למשל, כשדיסני עשו את "רובין הוד" הם ליהקו לתפקידי…

אביזר במה הוא שחקן

כאשר אומרים שאביזר במה הוא שחקן, למה הכוונה? הוא לא בהכרח זז או מדבר או פועל אבל יש לו משהו מאוד משמעותי: אופי.

האופי לא רק משליך על הדמויות מבחינת תקופה או רמת חיים אלא גם משמש כהרחבה של הגוף שלהן ומכאן של האישיות שלהן. גם כאשר מדובר באביזר במה ולא כזה  שהדמות אוחזת בו או משתמשת בו, האביזר יכול להיות טעון במשמעות החורגת משימושיות או אסתטיקה. אביזר יכול להיות סימלי או  כזה שמבטא סאבטקסט בסרט: מוטיב המעיד על מה שקורה מתחת לפני השטח של הסיפור ושל הדמויות. במקרים מיוחדים אביזר או רקע יכולים להפוך ממש לדמות, כזו שמשתנהעם הגיבור או הסיפור, כזו שמגיבה לשינוי הדרמטי ממש כאילו היתה אדם.



הנה כמה מאמרי וידאו בנושא:
שניים על אביזרי במה, השלישי על אביזרים בכלל והרביעי על ארכיטקטורה באנימה.









אי אפשר לסיים בלי הפרסומת המופתית של איקאה "מנורה". קלאסיקה של אמנות הבימוי:

לילי - סרטם של חני דומבה ותום קוריס (2016)

"תום וחני" הוא סטודיו קטן השוכן בתל אביב ובו שני יוצרים: תום קוריס וחני דומבה. השניים יוצרים סרטים עצמאיים ומסחריים בסטופמושן. זכיתי להסתובב בסטודיו המקסים שלהם ולראות במו עיניי את הסט של "לילי", פנטזיה סוריאליסטית  על פרידה מהילדות, סרטם האחרון שעולה פה לרשת בהקרנת רשת בכורה!

בהמשך הרשומה תמצאו שיחה קצרה איתם והצצה אל מאחורי הקלעים של "לילי".



TOM & HANI STUDIO https://www.tomandhani.com/
בניית הסטודיו והסט:


קומפוזיטינג:


הי, אשמח שתספרו מי אתם ואיך הגעתם לעבוד יחד?

תום:
אני מגיע מעולם הצילום, למדתי בבצלאל ועסקתי בזה שנים. תמיד נמשכתי לצילום חללים ומרחבים שמתקיימת בהם חוקיות מסוימת ועם הזמן התחלתי לעשות מניפולציות על הצילום כדי לייצר אשלייה של חלל מניאטורי, מעין קפסולה. חיפשתי דרכים לשלב בעבודה שלי יותר התעסקות עם חומר פיזי, ארכיטקטורה וסטורי טלינג שהוא לא מגולם בדימוי אחד קפוא. הצילום עדיין נשאר כלי מרכזי אבל היו חסרים לי כלים נוספים בארגז. בסטופ מושן מצאתי דרך לשלב את הדברים, להתעסק עם המרחב ולייצר עולם מניאטורי פיזי, לגרום לחפצים דוממים, בובות או אפיל…

אמריקה - סרט ישראלי חדש בהפקה

"אמריקה" זה פרוייקט שאני מכיר כבר שנים. בעבודתי הקודמת עבדתי עם האנימטור הנפלא נדב ארבל שכבר אז התחיל לגלגל סיפור על שיחת טלפון מרגשת מאמריקה שמערערת את חייהם של ילד ואימו, עולים חדשים בתל-אביב של שנות ה-50. הפרויקט נגנז עד שקיבל תנופה חדשה וברגעים אלו הפרוייקט נמצא לקראת סיום ההפקה עם המעצב שחר קובר על הארט ועם האנימטוריות המצוינות גל חקלאי ושולי תג'ר.

אתם מוזמנים לתמוך בסיום ההפקה בקמפיין ההדסטארט של הסרט ובנוסף לתמיכה באנימציה ישראלית גם לקבל תשורות שוות. אני כבר השקעתי!
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=24722

בינתיים, עד שהסרט יושלם, הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של הסרט:
ארט
סרטון ההדסטארט

תהליכי עבודה על סצנה אחת עיצובי דמויות, רקעים, סטוריבורד, אנימטיק, ואנימציה סופית














אנימטיק


קיפריימז


סופי




הפרויקט כמעט הושלם.
בהצלחה!


פסטיבל ANINATION בירושלים 1-4.11.17

פסטיבל ANINATION בירושלים מגיע לשנתו השניה עם תוכנית ייחודית. הפסטיבל יתקיים בסינמטק ירושלים בין הימים 1-4 לנובמבר. את הפסטיבל אוצרת תמי ברנשטיין שבאופן מכוון יוצרת תוכן עם מיטב האנימציה העכשווית עם מודעות גדולה ליוצרי ואוהבי המדיום. זה אומר שדגש גדול ניתן ביצירת תכנים לקהילת האנימטורים ואנשי יצירה בתחום: סדנאות, מפגשים עם יוצרים ושיחות עם מפיקים מהארץ ומהעולם. הפסטיבל הוא חלק מהתרומה האדירה של מיזם ירושלים לקידום האנימציה בישראל ובירושלים בפרט.

אני בעצמי מקרין ומדבר על הסרט שלי "ניגון" ואשמח לראותכם שם:ניגון: סרט + הרצאה של יוני שלמון. זה יקרה ביום חמישי 2.11 ובאותו יום תוכלו לראות גם את "אגדת המלך שלמה". זהו סרט ישראלי חדש באורך מלא! עוד לא היה סרט באנימציה קלאסית ישראלי (היה סטופ, היה תלת, היו שני פלאש קאט אאוט וכנס העתידנים הונפש בפועל בעיקר בחו"ל תנו לחגוג בשקט!) והרבה אנשים יקרים עבדו עליו. אם תצליחו לשמוע את חנן קמינסקי הבמאי מדבר על הסרט אז בכלל טוב. הסיפור מבוסס על אגדות המלך שלמה בפרשנות חופשית חדשה. בין שני האירועים תהיה גם סדנה של ערן היללי. לא לפ…