דלג לתוכן הראשי

קולנוע דרום- סרטי גמר באנימציה של ספיר

לראשונה בתולדותיה מחלקת האנימציה בספיר מציגה יבול של שישה סרטי גמר חדשים, מתוכם חמישה(!) בסטופמושן.
הסרטים יוצגו בפסטיבל קולנוע דרום בהקרנה מיוחדת (יום ראשון 10.6 בבוקר) ובין השאר יוצגו גם סטים של ההפקות השונות.
אתמול (יום שלישי) הוזמנתי לצפות בסרטי הגמר והם היו מאוד מפתיעים. הרמה הטכנית\הפקתית\אנימטיבית שלהם אמנם שונה האחד מהשני; אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, עושים משהו שאני לא רואה בתדירות גבוהה בבצלאל: הם מרגשים. לא ברור איך זה קרה שיש אופי כל כך מובהק לסרטים. התחושה האישית שלי היא שזה נובע מגישה של "קולנוע" ופחות גישה של "אנימציה". האנימציה בסרטים האלה לא נועדה לתצוגת תכלית של יכולות אלא לשרת סיפור קולנועי. האנימציה כמדיום, ולא כמהות.
אני מאוד מזדהה עם הגישה של האנימציה כ"מהות", אבל הגישה השניה, מוציאה תוצרים עוצמתיים יותר. אלה לא סרטים לאנימטורים אלא לקהל. וזה משהו שאני לוקח איתי משם.
אז כדאי לכם ללכת לראות, אחרת תאלצו לחכות שהסרטים יעלו לרשת. בינתיים, תסתפקו בכמה טריילרים לסרטים:

ניושה. סרט שמבוסס על עדות מתקופת השואה. סרטן של יעל דקל ולירן קפל.


עוד על ניושה פה. ופה.
(עוד בפנים)

ארנבונים. סרטו של עופר בכור. סרטון תאטרלי מאוד. מחזה לשתי דמויות המתמודדות עם ה...קיום.


גדי בחלב אימו, הסרט הקומי מהשישה, מספר על יום בחייו של חיים, מלאך המוות ויחסיו המורכבים עם אימו. סרטם של עדיאל כהן, רועי לוי, דרור שיפמן, ערן אברמוביץ





חוטים.של ליאור גולן וטל ארביב. הוא סרט תלת מפתיע. גם בגלל רמת ההפקה הלא צפויה (תמיד אני מנמיך ציפיות מרמת הפקה של סרטי תלת של סטודנטים) וגם בגלל התוכן. כן, מהטריילר זה נראה מאוד "צעצוע של סיפור" אבל זה לא. זה מושך בחוטים אחרים לגמרי.




לואיסיטו אנדרנלינה. של עמנואל לב. על ילד ודג (עשה לי צמרמורת בסוף)



בפה פעור ואזניים עצומות של תום מדר ואם־לי נוי הוא סרט מדהים. אין לי טריילר שלו ואני רק מחכה שהוא יגיע לרשת. סרט ארווווווווווווווווווך של איזה רבע שעה בסטופמושן ודג בקלאסית. נהדר.



ביקשתי קצת מידע על המסלול לאנימציה בספיר מאחד הבוגרים הטריים, ערן אברמוביץ:

"מסלול האנימציה בספיר התחיל להיות מסלול עצמאי בתוך המחלקה לאומנויות הקול והמסך בספיר לפני 6 שנים בערך.
משנה לשנה גדל מספר הסטודנטים ובשלוש שנים האחרונות אנחנו עומדים על כמות של +/- 20 סטודנטים למחזור.
אנחנו לגמרי מרגישים ברמה הגבוהה ביותר של אנימציה בארץ, וסרטים שלנו מוקרנים בפסטיבלים בארץ ובעולם כבר כמה שנים.

רשימה (חלקית) של המרצים שלנו:
ראש המסלול - עד לפני שנה זו הייתה יעל ענבר, והחל מהשנה זה באופן רשמי ריקרדו (הוא גם ראש התמחות סטופ).
אריאל בלינקו (ראש התמחות קלאסית), ערן לזר (ראש התמחות תלת), מיכאל פאוסט, דויד ניפו גלעד בכר, גלי אדלבאום, אלון פוירשטיין, טל גדון, ג'י פי ווין, צחי פרבר, אדיק מיטגרץ ועוד ועוד...

הלימודים נוגעים בכל תחומי וסוגי האנימציה, כשבשנה ב' הסטודנטים בוחרים מסלול להתנסות בו בהפקה (בין קלאסית לסטופ) ובשנה ג' בוחרים התמחות (קלאסית, סטופ או תלת).
הלימודים אינטנסיביים מאד (4 שנים - שנה רביעית מוקדשת להשלמות של הלימודים התיאורטיים ולעבודה על סרט הגמר) ומשלבים בתוכם את כל תחום האנימציה (ע"י מרצים מהמסלול) ואת כל תחום התיאוריה של הקולנוע (ע"י המרצים של המחלקה).

מעבר לעבודות של הקורסים השונים, בכל שנה יש לנו סדנת אומן מרוכזת שבה נוצרים סרטים בשבוע - הסרטים הללו מוקרנים גם הם בפסטיבל קולנוע דרום (לדוגמא - לפני שנתיים היתה לנו סדנא עם גיל אלקבץ, ובשנה שעברה סדנה עם אוסי וולד ואפרת רובין.
השנה (למעשה ממש השבוע) יש סדנא עם אדם ביזנסקי - הסרטים שיוצרו בסדנא הזו אמורים להיות מוקרנים בערב מיוחד בשבוע הבא (יום ראשון 3/6, באולם הקולנוע החדש של מכללת ספיר)
וגם בתערוכת האנימציה בפסטיבל.
המסלול התמסד תו"כ תנועה, ובגלל זה לא ממש הגיעו לעולם סרטי גמר עד היום.
השנה סוף סוף יהיו בוגרים (אני ביניהם) שיסיימו סרטי גמר.
מרביתם סרטי סטופ (כי המחזור שמסיים השנה ברובו היה בהתמחות של ריקרדו), אבל יש גם סרט מושלב קלאסית וסטופ (ניושה) וגם סרט תלת (חוטים).
בשנה הבאה (בתקווה שהחבר'ה יעמדו בלו"ז) צפויים להיות בנוסף גם סרטים באנימציה קלאסית, וגם סרטים בטכניקות משולבות של סטופ.
 
פרטים נוספים לגבי הפסטיבל והתערוכה:
בתערוכה יוצגו סטים מסרטי הגמר + עבודות קומיקס, עיצוב וציור של הסטודנטים במסלול.
בתערוכה יוקרנו ברצף סרטים ותרגילים של סטודנטים מהסלול ומדי יום יוקרנו ברצף סרטי הגמר (עבור מי שלא הצליח להגיע להקרנת הבכורה).
זה מה שרשום על התעורה באתר של הפסטיבל:
מתחם מסלול אנימציה – מאחורי הקלעים

במתחם תוצג תערוכת בוגרי מסלול אנימציה של המחלקה לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר: תפאורות מיניאטוריות, בובות ותמונות הממחישות את התהליך המורכב של יצירת סרט אנימציה, מקבץ סרטים מצטיינים מהשנים האחרונות ומבחר עבודות אמנות, קומיקס ועיצוב מתוצרת המסלול. בנוסף יתקיימו במתחם מפגשים ושיחות עם יוצרי הסרטים.

ראשון-חמישי 10-14.6 , מתחם הפסטיבל
סדר ההקרנות בפסטיבל - ההקרנות יהיו ביום ראשון, 10/6, החל מהשעה 10:00 באולם 2 של סינימטק שדרות. הכניסה היא ללא תשלום, אך המקומות מוגבלים (הקודם זוכה):

תוכנית בוגרים 2: אנימציה
חוטים - ליאור גולן, טל ארביב
ארנבונים - עופר בכור / בפהפעור ובאוזניים עצומותפעור ובאוזניים עצומות - תום
מדר, אם־לי נוי / גדי בחלבאמואמו - עדיאל כהן, רועי לוי,
דרור שיפמן, ערן אברמוביץ /
לואיסיטו אדרנלינה - עמנואל
לב / ניושה - יעל דקל, לירן
קפל / הקרנות בכורה בנוכחות
הבמאים"

תזכורות למסיימי פרויקטי הגמר: צירפתי כמה לינקים שעוסקים בהפצת הסרטים ברשת. יש פסטיבלים שלא מקרינים סרטים שנמצאים ברשת ויש כאלה שכן.
-------------------------------------
עדכון: כ400 אנשים נכנסו לפוסט הזה בזמן די קצר (שלושה ימים). אני רוצה להאמין שזה לא רק חברים ומשפחה של בוגרי ספיר אלא רצון אמיתי להעשרה של העיסוק באנימציה. במילים אחרות: תחרות בריאה עם בצלאל. קנאת אנימטורים תרבה חכמה. אני מקווה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיטב 2017

ברוכים הבאים לסיכום 2017 באנימציה!
האנימציה האיכותית נגישה לנו בעיקר ברשת שהפכה לזירה המרכזית למפגש עם קהל חובב אנימציה. זו זירה מקוונת שלא תמיד עושה חסד עם היוצרים והיצירה: היא מרוחקת, מלאת הפרעות קשב, מרצדת על מסכים קטנטנים ולא מתגמלת כלכלית; אבל היא חופשית ונותנת במה למגוון אדיר של יצירות אנימציה שהולך וגדל משנה לשנה.
חברתי לאביב זיו כדי להביא לכם מפירות השנה החולפת בקטגוריות שונות. אנו הגבלנו את עצמנו בבחירות שלנו לסרטים שעלו לרשת השנה ונעשו בסביבות 2017.

מי אנחנו?
יוני שלמון: שוליית הקוסם, ראש מחלקת אנימציה במנשר ואנימטור עצמאי.
אביב זיו: למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ואנימציה בIAC וכרגע עובד על סרט סטופמושן.

מוכנים?



Hi Stranger \ קירסטן דלור

יוני:
שלום, זר. סרט קצרצר של קירסטן לפור שהגיח לעולם כחלק מהאנתולוגיה "זרים" של LNWC (חבורת יוצרים עצמאיים שבוחרת נושא שונה כל שנה). כחלק מהמקבץ הסרט לא עורר הדים מיוחדים, אך ברגע שיצא לבדו לרשת הוא הפך לסרטון ויראלי בן רגע שרץ בכל פלטפורמה אפשרית. סוד הקסם שלו הוא שילוב בין רעיון עצמתי לביצוע מינימליסטי ומדויק. הסרט חושף במערומיו את …

דיאלוג של גוף ונפש: על איש האולר השווצרי

מומלץ מאוד לראות את הסרט לפני הקריאה.
מאמר זה לא מהווה ביקורת אלא ניתוח והניתוח הזה חשוב לי כי מבחינתי הוא חורג הרבה מעבר לסרט הספציפי. הסרט הזה הציף וחידד כמה נקודות שמאפיינות את הקונפליקטים המרכזיים של תחילת המאה הנוכחית ועל כך בהמשך.

הסרט "איש האולר השווצרי" מתאר מסע משותף, סרט באדיז (הייתי חייב להשתמש במשחק המילים הזה) של בחור צעיר בשם האנק, בודד ואומלל על אי בודד, וגופה בשם מני.
כן... גופה.
על פניו, הסרט הזה מופרע לגמרי ולא נשמע כמו משהו שאמור היה להפוך להפקה אמיתית. ללהק את דניאל רדקליף לתפקיד גופה מפליצה היא לא בחירה שגרתית ולהוציא את הגופה להרפתקת Bromance (רומן גברי-חברי) לא הופך את הסרט ליותר סביר. עם זאת מפתיע לגלות שהסרט בנוי לחלוטין במבנה קלאסי מראשיתו ועד סופו. התסריט הוא "מסע הגיבור" באופן הבסיסי ביותר ודווקא מסיבה זו מעניין לתהות מה הסרט מנסה לומר ומה גרם לכך שהיה צורך לספר סיפור מופרך כל כך בתבנית כל כך קלאסית, מעבר לגימיק.
שלב א: האם טרנסג'נדריות היא מטפורה יסמין ששון היא המרצה לתסריט במנשר ולאחר שמצאתי ניתוח שטוען שהגיבור טרנסג'נדר ושבזה …

אולימפיאדה מונפשת

אוליפיאדה מונפשת!
אני גדלתי על חלק מהסרטונים פה והם משעשים מאוד. תהנו!

נתחיל מגוגל דודל יומי לאולימפיאדת החורף 2018


אנימציה ישראלית מבית פיל


מנימליזם אולימפי מבית סטודיו AKA


אוליפיאדת לגו! נהדר!


אולימפיאדת בלונים!


על החירות- קטע מתוך "הנביא"

קטע פואטי אחד מתוך הסרט "הנביא- חליל ג'ובראן".

הסרט הארוך, המבוסס על הספר בשם זה ובו שיריו של חליל גו'בראן, משובץ בקטעי שירה ואנימציה שנעשו בטכניקות שונות על ידי אנימטורים שונים. קטעים קצרים אלו מהווים את נקודת החוזק של הסרט ללא ספק ואחד הקטעים היפים הוא "על החירות" בביצועו של האנימטור הפולני מיכל סוצ'ה:



תהליך העבודה על הקטע כולל עבודה ידנית ודיגיטלית מפרכת שמצדיקה את התוצאה.


טריילר הסרט:


סיפור המסגרת של הסרט עשוי בתלת מימד שמרונדר כדו מימד. מצער לראות שבהתחלה האנימציה נועדה להיות פשוט באנימציה קלאסית וכנראה המראה השתנה משיקולי תקציב:


על תהליך העבודה בשילוב דו מימד מצוייר ותלת מימד.

'השירלי טמפל', סרט הגמר של דניאלה שרר 2013

"שירלי טמפל" הוא סרט הגמר שדניאלה יצרה ב2013 במסגרת לימודיה בRCA, לונדון (היא ישראלית אז זה קצת "אנימציה ישראלית" גם, לא?). זהו סרט מיוחד מכמה בחינות: צורת הבימוי רוויית המעברים הדינמיים משוט לשוט משולבת עם סיפור שהוא חצי חלום וחצי מציאות. ה"שירלי טמפל" הוא משקה אלכוהולי לילדים שנותנים להם במסיבות כדי שהם ירגישו "גדולים". הילד פה נקלע לסיטואציות שלא ברור מה המשמעות שלהן במציאות. שאלת ה"היה או לא היה?" מחדדת את תחושת השכרות הקלה שאולי כולנו חוטאים בה באשר לזכרונות ילדות ואיך שהם מעצבים אותנו.

האתר של דניאלה שרר



יש לה גם קליפ שעשתה השנה ועוד פרויקטים נהדרים שכבר כתבתי עליהם (פה וגם פה):