דלג לתוכן הראשי

אני וגופי (וכלבים מצויירים אחרים)

זה פוסט על כלבים מצויירים, על אנשים, ועל אנשים שחיים חיי כלב.





נתחיל מגופי.
זהו סרט מ2007 של גופי בו הוא מנסה לחבר טלויזיה בכבלים. זהו סרט שהוא חוליה נוספת בשרשרת של סרטים בהם גופי מנסה, בחוסר הצלחה, להתמודד עם סוגיות אנושיות יומיומיות.
גופי הוא לא דמות מצוירת רגילה של דיסני. בעולם של מיקי מאוס (עולם הקצרים של מיקי, דונלד וגופי והחבורה) ישנם כמה סוגי בעלי חיים: יש בעלי חיים רגילים, ויש בעלי חיים שהם "אנשים" (לא "מואנשים"). כבר קרה שמיקי פגש עכבר, שדונלד פגש ברווז ושגופי פגש כלב ואיכשהו, זה עבר בשלום. כמו כאן:

From Fantasia 2000
-MJR
אבל כלבים הם סוג שלישי, כי הם ה"בני אדם" של העולם המצויר. כשיש סתם דמות כמו שוטר או עובר אורח, היא לרוב תהיה כלב. וגופי, ככלב שהוא חלק מהקאסט הראשי, הוא עוד יותר מיוחד.
מה שאני רוצה לטעון הוא שגופי הוא אנחנו.
(המשך...)
הצוות המצומצם של מיקי עבר הרבה גלגולים: הם היו בתוך אגדות ובספרות קלאסית, הם היו בתאטרון ובפרברים ובעולם משלהם. אבל כששמים אותם בעולם הרגיל מתגלה משהו מוזר: נראה שזה טבעי רק לגופי.
דונלד, לדוגמה, נודד בעולם וחוטף מכות, הוא גם תמיד יהיה "דוד דונלד" ולא אבא. מיקי לא מסוגל בכלל להיות בזוגיות. הוא המחזר ולא הבעל. ואם כבר יש לו ילדים אז הם המון יתומים (רק האל יודע למה). אבל גופי התמסד. לגופי יש ילד. 
איך זה קרה?
זו שאלה פילוסופית כי למעשה אין גופי אחד. אלא שניים.
לא הצלחתי לחקור את זה עד הסוף אבל נראה שגופי נושא איתו ביוגרפיה שמעולם לא נכתבה.
בואו נראה את הסרט הזה:



מיהו הגיבור? לכאורה, זהו גופי. אבל מבנה הפנים שלו שונה, הקול שלו שונה ובכלל, האישיות שלו שונה. מה גם שכל ה"אנשים" שסביבו נראים בדיוק כמותו. אבל שימו לב מה קורה לו כשהאישיות שלו משתנה, הפה מתרחב מעט ומתחיל להזכיר את "גופי" המוכר. על פי וויקפדיה, הדמות הזו נקראת "ג'ורג' גיף" והיא סוג של וריאציה שדיסני הגה על גופי. ועדיין הפתיחים לסרטים מציגים אותו כ"גופי".
רוב סרטי גופי מציגים אותו כגופי המשוגע אבל כמה מהם הם סרטי קצה. הם סרטים שמראים את ההליכה שלו על הקו הדק שבין שפיות ושגעון. ואולי בייחוד אלה:
גופי המורה ב"מורים הם בני אדם":

גופי האב, ב"היום של אבא"


כלומר, גופי מתנהג פה כמישהו שהוא בין הגופי המוכר לגופי הגנרי, ה"אדם" הרגיל מהרחוב.
נראה שהסרטים האלה (ועוד רבים למעשה) לא רק מראים לנו איך גופי היה מתמודד עם המציאות האנושית המוכרת אלא שמציאות זו עצמה העבירה אותו על דעתו והפכה אותו לגופי המוכר. אלה לא סרטים שבהם גופי הוא דמות בכלל, אלא גופי הוא כל אחד! ואז לאט לאט השיגעון הזה, שנובע מהנסיון להיות נורמלי ומתפקד, הופך אותו לדמות ספציפית, לגופי המשוגע.
אבל בעצם, גופי שם מראה מול כולנו, כי הוא הדמות היחידה מהקאסט שיכולה להמשיך להתקיים ולהצחיק גם בעוד מאה שנה. הוא תמיד יהיה המשוגע שמציב מראה בפני מי שחושב שהוא "נורמלי". החיים המודרניים הם משוגעים. להיות אבא, מורה, נהג, לעשות דיאטה, להצטנן, להתחבר לכבלים, כל הדברים האלה הם לא שפויים. כי ברגע שהאדם חי חיים מודרנים הוא מכניס את השיגעון לחייו. דבר לא נשאר בגדר מובן מאליו ופשוט יותר.

לכן, עצוב לי מעט שרוג'ר ראביט אמר על גופי: "אף אחד לא חוטף מכות כמו גופי". כי גופי הוא סמל למישהו שחוטף וחוטף ותמיד עומד על הרגליים. המאבק שלו בקיום היומיומי הוא על גבול הסיזיפי. והעובדה שלפי דיסני, גופי הוא בעצם אנחנו, אומרת משהו על הקיום שלנו, קיום של אנשים שמנסים להיות נורמליים ומשתגעים בדרך.
אבל ניתן לומר אולי, וזו פרשנות כבר רחוקה, שגופי התייצב בסוף. הסדרה GOOF TROOP והסרטים שבאו אחריה הציגו גופי אנושי, פרברי ומשוגע. כלומר, נראה שבסוף הוא למד לתעל את השיגעון שלו למקום "יציב". ואולי זה המתח בינו לבין הבן שלו מקס. גופי משוגע בעוד מקס מנסה להיות קול, כלומר, להיות אחד מכולם. להיות נורמלי.
בהצלחה לו.
___________________
באותו נושא:
הסרט "על כלבים וגנבים" (101 Dalmatians) של דיסני, נפתח בסצינה היפהפיה הזו, המקשרת בין בני אדם לכלבים שלהם. את פירוק האנימציה ששמתי אחר כך לקחתי מהבלוג הנפלא של מייקל ספורן:



הפוסט המלא שלו  עם שאר הדמויות: פה.


זה טריילר לסרט על חברות בין ישיש הומוסקסואל לכלבה שלו, טוליפ.

חלק אחד מסדרה על הMAKING OF:

ראיון עם היוצרים (עברית) ב"הארץ"
וזה סרט בסגנון דומה ועם תוכן דומה: חיים דוממים עם כלבים מצוירים:
Thumbnail

וזה סרטה הנהדר של טניה גרישקו, שנקר, חיי כלב:

וכמובן, ישנו הסרט הנהדר יללה  של נטלי בטלהיים ושרון מיכאלי שעליו כתבתי בפוסט הזה.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

- SCORPION DAGGER - קליפ חדש וגיפים פארודיים על אמנות הרנסנס

"אנשים מצלמים זה את זה כדי להוכיח שהם באמת קיימים."

זה זמן מה ש SCORPION DAGGER (ג'יימס קאר) מוציא ממים וגיפים הזויים המבוססים על ציורים קלאסיים.
עכשיו גם בקליפ חדש ומוצלח מאוד של THE DIG:


אתר היוצר עם כמויות של גיפים: http://www.scorpiondagger.com/
פייסבוק: https://www.facebook.com/jameskerrscorpiondagger







סצנות שלא תראו: חדי קרן.





למה באמת אין חדי קרן?

על 22 חוקי הכתיבה של פיקסאר

החדשות הטובות הן שפיקסאר פתחו סדנת אונליין חינמית לסטוריטלינג בכתובת הזו: הכרות עם סטוריטלינג- PIXAR IN A BOX סדנת פיקסאר מקוונת.
אני כמו הרבה אנשים אוהב את פיקסאר אבל לא את מה שעובר עליהם כבר שנים לא מעטות. חלק מהביקורת שלי עליהם זה הדחף שלהם לרוץ ולספר לחבר'ה איך מספרים סיפור. יש לי תחושה שככל שהם להוטים ללמד הם פחות ופחות יודעים בעצמם. אחד הדגלים של גישת הTED הזו, הקואוצ'ריות המיידית מעוררת ההשראה, הוא "רשימת 22 החוקים לסיפור של פיקסאר" אותם באתי לסקור פה בליווי מחשבות שלי שחלקן מבוססות על מאמרים שקראתי\ראיתי.

הסרטון הפותח של הסדנה:

22 החוקים של פיקסאר בתרגום חופשי והערות:

חוקי הסיפור של פיקסאר הופיעו לראשונה בטוויטר של אמנית הסטוריבורד אמה קוטס ttps://twitter.com/lawnrocket ומשם חרכו את הרשת. אלה לא ממש חוקים אלא אוסף של טיפים לא רשמיים שחושפים מעט משיטת העבודה של פיקסאר.

#1: הצופה מעריך דמות על נסיון, לאו דווקא על ההצלחה.
מה שזה אומר בעצם זה שסיפור עוסק בתהליך והרבה פעמים תהליך פנימי חשוב יותר מחיצוני. זו הסיבה שאינדיאנה ג'ונס יכול היה לא לעשות כלום ועדיין הנא…

מאמרי וידאו מומלצים 2017

מאמרי הוידאו של 2017! איזה כיף זה מאמרי וידאו. למה לכתוב על קולנוע אם אפשר להסביר ולהדגים באותו הזמן? אמנם השנה נסגר אחד הערוצים הבולטים שעסקו במאמרי וידאו קולנועיים "Every frame a painting" אך הוא השאיר אחריו ערוצים מקבילים טובים לא פחות. הנה כמה מאמרי שעשו לי את השנה. אני לא מצפה שתוכלו לראות את כולם ולכן תמצתתי את נושאי הסרטונים כדי שתוכלו לבחור בעצמכם.
נתחיל בדן הרמון, אולי אישיות השנה. אמנם ריק ומורטי איתנו כבר זמן מה אבל התסריטאי והיוצר הזה מהווה מופת לאדם שגם כותב קומדיות מצוינות ופרועות וגם לא מטריד מינית! מעבר לזה יש לו הבנה מעמיקה בסטוריטלינג, אפיון דמויות ומסע הגיבור, הבנה שבאה לידי ביטוי בסרטונים אלו. למעמיקים כדאי לשוטט גם כאן: http://channel101.wikia.com/wiki/Dan_Harmon כמות גדולה של הרצאות התקיימו בישראל השנה על הסדרה במקומות שונים ובהקשרים שונים מפנטזיה ועד כלכלה עד שלפעמים נדמה שזו אינה סדרה אלא חומר לעבודות סמנריוניות.


אחד המקורות הפוריים בנושאי קולנוע ברשת, אתר NOFILMSCHOOL (כי כשיש רשת מי צריך ללמוד קולנוע? כביכול), סוקר את מאמרי הוידאו שהוא אהב השנה: http…

CUPHEAD משחק בסטייל אנימציה קלאסית

המשחק CUPHEAD (ראש-ספל) מתאר מסע הרפתקאות של שני ראשי ספל בעקבות התערבות כושלת עם השטן.
לא רק שהמשחק מאופיין בסגנון האנימציה של האחים פליישר אלא שהוא גם נעשה באותה הטכניקה! מצוייר על נייר וצבוע ידנית (רק צביעת הדמויות בפוטשופ) והרקעים בצבעי מים. התוצאה באמת מקסימה ונאמנה למקור ההשראה:



לקניה: http://store.steampowered.com/app/268910/Cuphead/
אתר המשחק: http://www.cupheadgame.com/ המשחק נוצר על ידי סטודיו MDHR. 11 דקות מהמשחק:


המשחק מורכב מהתייחסויות ליצירות אנימציה קלאסיות מ"עצים ופרחים" של דיסני, דרך "מיקי בארץ המראה" ועד בטי בופ, פליקס החתול ופופאי.

עדכון: המשחק השיג מליון הורדות בשבועיים. הוא מצליח ואהוב ביותר, גם אם קשה מאוד לנצח אותו.

הרצאה על תהליך האנימציה:

ההשפעות על קאפהד:






מומלץ: הבלוג של האנימטור ג'ייק קלארק.









קרטון קלאסי אחד מיני רבים שמהווים השראה למשחק: ילדי הנעל, של האחים פליישר

יונתן וסרמן: מלא יצירות מנסות להעלות נוסטלגיה למשהו שהקהל עצמו לא חווה. מה שיפה בקאפהד זה שהוא משחק עם הרעיון של נוסטלגיה,. הוא מסתכל על הסרטים הישנים מנקודת מבט של ריחוק. …

דרדסים- הכפר האבוד או: דרדסית בעמק פדלחוש

מחשבה בעקבות "דרדסים- הכפר האבוד" 2017
דרדסית היא אולי החולשה הגדולה ביותר של מותג הדרדסים. היא סמל לתוכן לילדים שבו הגיבורים הם גברים בעלי תכונות עשירות ומגוונות ודמות נשית גנרית. מלבד להיות נקבה, אין לה באמת אישיות אופינת. לכאורה.
הדבר הנכון ביותר הוא כשנותנים לך דרדס לעשות ממנו דרדסלימונדה. ולכן היוצרים של הסרט קפצו למים והציגו את השאלה בגלוי בתחילת הסרט החדש: מה האופי של דרדסית, מעבר להיותה "לא בן"? זוהי נקודת המוצא של הסרט שבעקבותיו דרדסית יוצאת למסע גילוי של הצדדים השונים באישיותה.
זוהי החלטה הגיונית מאוד כי היא עונה על שני צרכים: גם מצילה מותג מהמיזוגניה הסמויה שלו וגם פותחת את עצמה בפני קהל יעד חדש של צרכניות שרוצות בובות וצעצועים עם מיתוג לבנות.

*ההמשך מכיל ספוילר*
בסרט, דרדסית מגלה כפר סודי שבו כולן דרדסים נשים. הן בעלות תכונות מגוונות אך נראות כקהילה שבטית, פראית, כמעט פרימיטיבית בייצוג שלה. הקהילה הזו מנוהלת על ידי ערבה, סוג של דרדס-אמא רק חסרת אישיות. העניין הוא שלא רק שחברת הדרדסיות היא על טהרת הנשים, אלא שהן לא יודעות בכלל מהו דרדס בן. המפגש הזה בין…